1

נוכחים:

מטעם המאשימה - עו"ד ויאם עילבוני.

הנאשם - הופיע.

מטעם הנאשם - עו"ד חאלד אבו-אחמד.

גזר דין

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בכך שנהג ביום 30.06.2012 טרקטורון בשכונת סיליזיאן, בנצרת, ללא רישיון רכב תקף, בניגוד לסעיף 2 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), וללא רישיון נהיגה, בניגוד לסעיף 10(א)לפקודת התעבורה.

2.         ב"כ המאשימה עתרה בטיעוניה להטיל על הנאשם עונשים של מאסר בפועל, מאסר מותנה, פסילה מרתיעה, פסילה על תנאי וקנס.

3.         הסנגור ציין בתחילת טיעוניו לעונש, כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה וחסך זמן שיפוטי. לטענת הסנגור, מאז ביצוע העבירה חלפו כשנתיים, ומאז לא עבר הנאשם עבירות נוספות. בנוסף, הנאשם הסיר את המחדל ובידו רישיון נהיגה תקף (נ/1). לאור הנסיבות ובהתחשב בכך שהמאשימה לא טענה לעניין מתחם הענישה הראוי, מבקש הסנגור, להטיל על הנאשם פסילה שלא תעלה על 4 חודשים וענישה הצופה פני עתיד.

2

דיון

4.         במסגרת השיקולים לגזירת הדין העיקרון המנחה בענישה הוא עיקרון ההלימה, דהיינו יחס הולם בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. כאשר מדיניות הענישה אמורה להעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו בטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

מתחם העונש ההולם

הערך החברתי

5.         אין ספק, כי עת נהג הנאשם כאשר אינו מורשה לנהיגה, ובלא רישיון רכב תקף, פגע הנאשם בערך החברתי בדבר שמירה על ציבור המשתמשים בדרך. העבירות הנ"ל מסכנות לא רק את הנאשם אלא את הציבור כולו.

כידוע, יותר ויותר אנשים נוהגים ללא רישיון ובכך מסכנים עוברי דרך ונהגים אחרים. לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט א' רובינשטיין ברע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל (פורסם ביום 24.01.2011), כדלקמן:

"עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רשיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת; ראו למשל סעיפים 7 ו-12 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור".

מדיניות הענישה

6.         החומרה היתרה המיוחסת לעבירת נהיגה ללא רישיון נהיגה מקורה בכך, שהנאשם המבצע אותה נעדר כישורי נהיגה בסיסיים. כתוצאה מכך עלולה התנהגותו להפוך את כלי הרכב לכלי נשק כפי שתואר בע"פ 6492/12 שריף דיראווי נ' מדינת ישראל (פורסם ביום 18.11.2012).

3

כאשר מדובר בנאשם אשר נוהג ללא רישיון נהיגה, העונש נע בין מאסר על תנאי (ביחד עם רכיבי ענישה נוספים) ועד למאסר בפועל ממש (שיכול להיות גם בעבודות שירות ביחד עם רכיבי ענישה נוספים). הכל בהתאם לשאר הנסיבות ולהקשר העניינים (ראה- ע"פ 3141/08 מדינת ישראל נ' דבארי (פורסם ביום 28.07.2008); ת"ת(ירושלים) 14872/08 לשכת תביעות ירושלים נ' ירון (פורסם ביום 12.11.2009).

מעיון בפסיקה בה נדונו נאשמים למאסר על תנאי בלבד, במקרים בהם נהגו ללא רישיון נהיגה ניתן ללמוד, כי בבוא בית המשפט לבחון את המקרה הספציפי המונח לפתחו, בוחן הוא בין השאר: הוצאת רישיון נהיגה מאז ביצוע העבירה, גילו של הנאשם, תסקיר שניתן בעניינו וכדומה. ככל שגורמים אלו שונים, ישתנה גם מקומו של הנאשם על פני מתחם הענישה. כך בתת"ע (ים) 7314-11-12 מדינת ישראל נ' אלסלע מיום 21.03.2013, הנאשם הציג רשיון נהיגה ובכך הפחית הסיכוי להישנות העבירה, לפיכך נדון למאסר על תנאי. בנ"ב 7521-11-11 מדינת ישראל נ' חמידה, נדון הנאשם לחודש עבודות שירות, על אף שתיקן המחדל והוציא רישיון נהיגה וזאת משום שבנוסף לנהיגה לא מורשית הוא גרם לתאונת דרכים (עצמית).

כידוע, מלאכת הענישה בשיטתנו הינה אינדיבידואלית, ומביאים במסגרתה גם את נסיבותיו האישיות של הנאשם. לעניין זה נקבע בע"פ 212/79 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(2), 421, כי:

"ביסוד הענישה אינו עומד שיקול אחד ויחיד, אלא מכלול של שיקולים. במלאכת הענישה בכל מקרה ומקרה חייב השופט למצוא את המשקל הראוי שיש להעניק לכל אחד מהשיקולים הנזכרים, תוך שהוא מודע לכך כי לעיתים קרובות שיקול אחד בא על חשבונו של שיקול אחר. מכאן, שהעונש אשר מוטל בסופו של דבר על הנאשם, אינו אלא תוצאה "משוקללת" - אם תרצה פשרה - של השיקולים השונים שיש להביאם בחשבון. מלאכת "שקלול" זו אינה מלאבה מדעית, אך היא אף אינה מלאכה שרירותית. היא ענין שבשיקול דעת, הנעשה על הרקע הכללי והאינדיבידואלי, במסגרת המדיניות העונשית הכללית כפי שהיא מתבצעת על-ידי בתי-המשפט".

4

זאת ועוד, תיקון 113 לחוק העונשין קובע כי בית משפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור.

7.         ב"כ המאשימה עתרה להטלת עונשים ללא ציון מתחם ענישה, ומבלי שהתייחסה באופן פרטני לנסיבות המקרה שלפני, אלא הסתפקה בהפניה לפסיקה ומבלי שזו הוגשה לעיונו של בית המשפט.

8.         בנסיבות האמורות לעיל, לאחר ששקלתי את מכלול העובדות הרלוונטיות וכן נתתי את דעתי לטיעוני הצדדים ובשים לב להודאתו של הנאשם, לזמן שחלף ממועד ביצוע העבירות עד היום, ומתוך תקווה כי הנאשם ילמד עתה את לקחו ולא ישוב לסורו, ומנגד מבלי להפחית מחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, שכן הנאשם נהג בטרקטורון בהיותו בלתי מורשה לנהיגה כלל, באתי לכלל מסקנה, כי בעניינינו ניתן להסתפק בהטלת ענישה הצופה פני בצרוף ענישה נלווית נוספת לרבות פסילה בפועל לתקופה מרתיעה.

על כן, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        מאסר על תנאי - מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בפרק זמן זה, על עבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף.

ב.         פסילה בפועל - הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים החל מהיום. הנאשם יפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית משפט השלום לתעבורה בנצרת עד ולא יאוחר מיום 23/10/2014 שעה 12:00 ויקבל אסמכתה מתאימה כנגד ההפקדה.

ג.         פסילה על תנאי - הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה וזאת לתקופה של 4 חודשים וזאת למשך 3 שנים. והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור אותן עבירות שעליהן הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 ויורשע בגינה.

5

ד.         קנס - קנס בסך 1,500 ש"ח או מאסר למשך 15 ימים תחתיו; הקנס ישולם תוך 90 ימים מהיום.

זכות ערעור תוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי.

הוקלדעלידירמיבסול