1

המבקש בחר שלא להתייצב למשפטו ותחת זאת לצאת את הארץ מבלי שהוגשה מטעמו כל בקשת דחייה.

עכשיו, ולאחר שתיקו נדון בהעדרו, פונה המבקש ומבקש כי בית המשפט חזור וידון בעניינו.

לא מצאתי בהתנהלות המבקש הצדקה לאי התייצבותו.

על המבקש היה להתייצב למשפטו ולכל הפחות להגיש מבעוד מועד בקשת דחייה.

משעשה דין המבקש לעצמו, אין לו אלא להלין על עצמו בשלב זה.

ביחס לעצם ההרשעה, הרי שלא הועלה כל נימוק המראה כי נגרם למבקש עיוות דין.

ענישתו של המבקש מידתית ותואמת את מתחם הענישה נוכח עברו התעבורתי הכולל משנת 2005

שמונה עשרה עבירות שונות.

אני מחליט לדחות את הבקשה.

על המבקש להפקיד רישיונו מידית במזכירות בית המשפט לצורך תחילת מניית פסילתו, שכן המבקש פסול אך פסילתו אינה נמנית עד להפקדת רישיונו.

2

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"ה, 07 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.