1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 10.1.23 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה בקלות ראש בכך שנהג בכביש בו תנועה ערה של רכבים וביצע חריקות צמיגים תוך איבוד שליטה ברכב וסיכון משתמשי הדרך, ונגזרו עליו העונשים הבאים: קנס בסך 2,000 ₪, פסילה בפועל לתקופה של חודשיים וחצי (תוך הפעלת פסילה מותנית) ופסילה מותנית לתקופה של שלושה חודשים למשך שלוש שנים.

3.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

5.         המבקש קיבל הזמנה לדין עם תאריך הדיון במעמד בו השוטר עצר אותו ומכאן שזומן כדין. אשר לטענת ב"כ המבקש כי עו"ד מטעם משרדו הופיע באותו יום בבית המשפט בתיקים אחרים ונאמר לו כי לא נפתח התיק כנגד המבקש, הרי שלא צורפה כל אסמכתא לטענה ואף לא תצהיר מטעם ב"כ המבקש. לעניין זה, הלכה פסוקה היא כי טעות משרדית של עורך דין אינה מהווה סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793).

עוד יש לציין כי חובת ההתייצבות חלה על המבקש עצמו והמבקש לא הציג כל הסבר לאי התייצבותו בדיון. 

6.         מעבר לכך, לא מצאתי ממש בטענות ההגנה שהעלה המבקש. עוד יש לציין כי העונשים שנגזרו על המבקש אינם חורגים ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

7.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

8.         בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

המבקש ישלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 16.4.23.

הפסילה למשך חודשיים וחצי שנקבעה בגזר הדין תחל לא יאוחר מיום 16.4.23 בשעה 09:00 אך תחושב כנגד הפקדה. בית המשפט מסביר למבקש כי עליו להפקיד את רישיון הנהיגה שלו במזכירות בית המשפט ואם אין בידיו רישיון נהיגה תקף, עליו להפקיד תצהיר ערוך כדין.

9.         המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, א' ניסן תשפ"ג, 23 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.