1

בעניין: בקשה לביטול פסק דין.

1.         בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 13.9.17 (להלן: "פסק הדין") (יצויין כי מועד זה הוא מועד אשר נקבע ע"י בית המשפט בשל בקשת דחיה שהוגשה מטעמו של המבקש).

2.         במסגרת פסק הדין הורשע הנאשם בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר ונגזר עליו קנס בסך 1,500 ₪.

3.         המבקש טען כי לא התייצב לדיון עקב טעות משרדית של מתמחה במשרד ב"כ. טען כי לא הוא נהג ברכב ביום ביצוע העבירה אלא חברו, מר נסים בנון וצירף תצהיר מטעמו. טען כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו נזק בלתי הפיך וביקש לקבל יומו בבית המשפט.

4.         המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי הלכה פסוקה היא שטעות של עורך דין אינה מהווה סיבה מוצדקת לביטול פסק דין. בנוסף טענה כי לא הוכח שנגרם למבקש עיוות דין.

2

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         טעות משרדית של עורך דין (או מתמחה במשרדו), כפי שגם נטען גם ע"י ב"כ המשיבה, אינה מהווה סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793).

8.         יחד עם זאת, המבקש העלה טענה על פיה לא הוא אשר נהג ברכב במועד ביצוע העבירה וטענה זו אף נתמכת בתצהירו של מר נסים בנון. בנסיבות אלו אני סבורה כי יש מקום ליתן למבקש יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

9.         סיכומו של דבר, אני מקבלת הבקשה ומורה על ביטול פסק הדין וזאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסכום של 1,200 ₪, אשר ישולמו על ידי המבקש עד ליום 1.2.18 שאם לא ישולמו כאמור, יוותר פסק הדין על כנו.

10.       בכפוף לתשלום ההוצאות כאמור יבוטל פסק הדין וייקבע דיון הקראה.

המזכירות תעביר תיק זה לעיוני בהתאם לאחר תשלום ההוצאות או לאחר יום ,1.2.18 לפי המוקדם.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ח, 14 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.