1

גם הבקשה השלישית דומה לקודמות ואינה מגלה עילה המצדיקה ביטול פסק הדין.

הנאשם נדון בהעדר התייצבות לאחר שזומן כדין- במשלוח זימון לכתבות מלאה לרבות מס' תיבת דואר. סנגורו חלה והגיש בקשות דחיה בתיקים אחרים אך לא בתיק זה. כבר נקבע לא אחת כי תקלה משרדית של הסנגור אינה מצדיקה - כשלעצמה - ביטול פסק הדין. יודגש כי אין חולק שהסנגור לא יכול היה להתייצב, אולם לא הייתה מניעה מהגשת בקשת דחייה.

לגופו של עניין, חוזר הנאשם על הטענה כי אחרים נהגו ברכב. אין המדובר בטענה המבססת חשש לעיוות דין, ואין מקום לביטול פסק הדין על מנת שהנאשם יבדוק מי הוא עשה זאת. על הנאשם היה לערוך את הבדיקה עם קבלת הודעה על העבירה ולא לאחר מתן פסק הדין נגדו. אם עד היום אינו יודע לומר מי הוא שנהג ברכב, הסיכוי כי יוכל לעשות זאת בהמשך הולך ופוחת.

לנאשם ניתנו הזדמנויות לתקן בקשתו אך הוא לא עשה כן ואינו מבסס הגנה לכאורה. לפיכך אין לי אלא לחזור על האמור בהחלטות הקודמות. הנאשם ינצל את הארכה שניתנה לו בהחלטה המקורית ביום 25.12.

2

ניתנה היום, י"ד טבת תשע"ח, 01 ינואר 2018.