1

לפניי בקשת המבקשת, היא הנאשמת, לביטול לביטול פסק הדין אשר ניתן נגדה בהעדר התייצבותה.

המבקשת מפרטת בבקשתה, כי הזימון לדיון נמסר לבנה, שהינו חייל, היינו שמלאו לו 18, אולם זה, עקב טעות, שכח להודיע לה, על מועד הדיון. יחד עם זאת, בתצהירה, טוענת המבקשת, כי אי התייצבותה לדיון לא נובעת מ"כוונה מכוונת". כמו כן, בקשה הנאשמת להסב הדוח לבעלה, אשר לטענתה הוא שנהג ברכב.

הבקשה הועברה לתגובת התביעה, המתנגדת לביטול פסק הדין נחרצות. לטענת התביעה, ככל ובנה של הנאשמת, לא הודיע לאמו על מועד הדיון, הרי שאין לה אלא להלין על עצמה. עוד מציינת המאשימה כי לכאורה קיימת סתירה בין הנטען בבקשה לנטען בתצהיר ממנו עולה כי אי התייצבותה נובעת משכחה של מועד הדיון.

יצויין, כי הנאשמת נשפטה בהעדר התייצבותה בגין ביצוע עבירה של נהיגה במהירות מופרזת של 34 קמ"ש מעל המותר בדרך עירונית ונדונה לקנס כספי בסך של 1,500 ₪ ופסילה על תנאי.

2

עיינתי בבקשה ותגובה והגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.

הנאשמת מופנית להחלטת כב' מודריק בע"פ 70050/99 חרובי פארס נ' מ"י בו נדונה בקשת נאשם לביטול שפיטה בהעדרו, בטענה שטעה במועד. 

בדחותו את הבקשה קבע כב' השופט מודריק:"אין לי ספק שלעתים, מתרחשות תקלות וטעויות שונות ומשונות אצל נאשמים במשפטי התעבורה ובעטים אין הם מגיעים למשפט.

נדמה לי שאין ברירה אלא שלא לקבל בקשות לביטול המשפטים להוציא נסיבות מאוד יוצאות דופן שבהם התקלה או המניעה מוכחת באורח אובייקטיבי.

הסתמכות על פניות הנאשמים אפילו אם הם נתמכות בתצהיר עלולות לגרום בוקה ומבלוקה בסדרי בתי משפט לתעבורה. למעשה, לא יימצא צדיק אחד שיואיל להופיע במועד למשפט שלו ויימצאו הנאשמים מכתיבים את סדרי העבודה של ביהמ"ש".

בית המשפט העליון הביע דעתו, בשורה של אירועים אשר רוכזו ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מ"י  מיום 2.10.03. כב' המשנה לנשיא, השופט ת. אור, קובע בין השאיר, בסעיף 8 לפסק הדין:

"שכחה של מועד הדיון לבדה, אפילו אם אירעה בתום לב, אינה יכולה להצדיק אי הופעה לדיון (ראו: רע"א 418/85 הנ"ל) דיון דומה יחול לגבי טעות משרדית של עורך הדין המייצג הנאשם או לגבי טעות הנובעת מחוסר תשומת לב של הנאשם עצמו..."

ראה לעניין זה גם רע"פ 10200/03, דביר שחוח נ' מ"י,  מפי כב' השופט ג'ובראן.

זאת ועוד; דחיית בקשה לביטול פס"ד לצורך הסבת קנס על שם אחר אינה עיוות דין. ראה לעניין זה ע"פ 6920/07 חסון נ' מדינת ישראל וכן עפת (מרכז) 29393-11-09‏ ‏ שלום מיכאלי נ' מדינת ישראל מפי כב' השופטת הבכירה נ. אהד.

בשים לב לעברה של הנאשמת כמפורט בפסק הדין הנ"ל, הרי שגזר הדין הינו מידתי וסביר בנסיבות העניין ולא נגרם עיוות דין לנאשמת.

לפיכך הבקשה נדחית.

3

ניתנה היום, כ"ד ניסן תשע"ח, 09 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.