1

1.      בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, כדין.

2.      התביעה מתנגדת לבקשה ומפנה לעובדה כי הנאשם נכח בדיון קודם וידע על מועד הדיון שממנו נעדר.

3.      הנאשם טוען כי הינו חייל בשירות סדיר וכי לא שוחרר מהצבא לדיון מכיוון שלא היתה בידיו הזמנה כדין. צורפה אסמכתא ממנה עולה כי תאריך הגיוס של הנאשם חל ביום 04.04.17.

4.      מעיון בתיק עולה כי בדיון הקודם שהתקיים ביום 29.05.17 הנאשם נכח, בהיותו מיוצג ע"י עו"ד, ובאותו דיון הצהיר הנאשם לפרוטוקול כי הוא מבין שעליו להתייצב לכל הדיונים ולבקשת בא-כוחו הדיון נדחה ליום 24.09.17 לצורך עיון וגיבוש עמדה.

5.      ע"ג פרוטוקול הדיון נרשם מועד הדיון הנדחה, בנסיבות אלו אין בסיס לטענת הנאשם שלא הוזמן שכן ידע על הדיון ואם נזקק להציג הזמנה לצה"ל היה עליו לגשת מיד לאחר הדיון למזכירות לקבל הזמנה.

2

6.      מכל מקום הנאשם ידע על מועד הדיון ולא טרח להתייצב . הנאשם גם לא שלח בקשה מתאימה מבעוד מועד.

אי התייצבות, רואים אותה, כהודייה בעובדות כתב האישום, כך על פי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ") ולבית המשפט סמכות לשפוט בהעדר.

7.      אין הגנה לגופו של עניין. עיקר טיעוניו של המבקש מכוונים לעניין העונש ואין לכך מקום בשלב זה של ההליך. משלא התייצב אין לו אלא להלין על עצמו.

8.      לאור האמור אין עיוות דין , הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י' אייר תשע"ח, 25 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.