1.      לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 23.04.23 (להלן:"פסק הדין").

2.      במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של אי ציות לרמזור אדום ונגזר עליו קנס בסך 2,500 ₪.

3.      המבקש טען כי לא קיבל זימון לדיון ולא ידע על מועד הדיון ולכן לא התייצב לדיון כנדרש. בנוסף, טוען כי מאחר ולא נשלח אליו זימון לדיון ולאור מועד הגשת כתב האישום, דינו להתבטל. כטענה חלופית טוען הוא כי עבר הוא באור צהוב. לכן, מבקש הוא לקבל את יומו בבית המשפט שכן, דחיית הבקשה לטעמו תהווה עיוות דין.

4.      ב"כ המשיבה טוענת כי המבקש זומן כדין ומדגישה כי בית המשפט פסק את דינו של המבקש לאחר בחינת אישור המסירה. בנוסף, טענה ב"כ המשיבה כי המבקש לא הציג הוכחה כי קיים סיכוי לקו הגנתו ועל כן , מבקשת היא לדחות הבקשה על הסף.

5.      לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

6.      לפי ס' 130(ח) לחסד"פ, בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ר' לעניין זה רע"פ 9142/01, איטליא נ' מ"י, נז(6) 793; רע"פ 7709/13, סאסי נ' מ"י, פורסם במאגרים המשפטיים ביום 28.11.2013).

7.      בענייננו, המבקש לא הפריך את "חזקת המסירה" ולא עמד בנטל ההוכחה הנדרש בכדי לשכנע כי לא קיבל את הדואר מסיבות שאינן תלויות בו ומשכך, לא מצאתי סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון. מעיון באישור המסירה עולה כי המבקש בעצמו חתום על אישור המסירה.

8.      מעיון בתיק בית המשפט עולה כי ביום 25.11.23 נמסר למבקש זימון לדיון כאשר הבקשה להישפט, על פי המצורף לבקשה, נשלחה ביום 21.4.22 כך שאין התיישנות. מעבר לכך, המבקש לא הציג טענות הגנה המנמקות כיצד הותרת פסק הדין על כנו תגרום לו עיוות דין או המהוות פוטנציאל לשינוי התוצאה. המבקש טען בפני השוטר כי עבר באור ירוק בעוד שבבקשה טען כי עבר באור צהוב, כך שלא ברור מהי גרסתו המדוייקת.

9.      לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המזכירות תעביר עותק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ' אב תשפ"ג, 07 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.