1.      לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 24.04.23 (להלן:"פסק הדין").

2.      במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון בזמן נהיגה שלא באמצעות דיבורית ונגזר עליו כפל קנס בסך 2,000 ₪.

3.      ב"כ המבקש טוענת כי המבקש לא הגיש בקשה מבעוד מועד לדחיית מועד הדיון בו ניתן פסק הדין, עקב חופשת הפסח ועומס עבודה שהצטבר במשרדו.

ב"כ המבקש מציינת כי המבקש מכחיש את ביצוע העבירה וטוען כי לא נגע במכשיר הנייד בזמן הנסיעה. בנוסף, טוען המבקש כי ברכבו מותקנת מערכת אנדרואיד המונעת ביצוע כל פעולה בטלפון הנייד בזמן נסיעה, למעט שיחה המתקיימת בזמן הווה.

4.      ב"כ המשיבה בתגובתו, טוען כי לא צוינה כל טענה ו/או נסיבה מיוחדת המצדיקה ביטול פסק הדין ומוסיף כי על המבקש היה להתייצב לדיון ומשלא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו. כמו כן, טוען ב"כ המשיבה כי לא נגרם פגם היורד לשורש העניין ומשכך דין הבקשה להידחות.

5.      לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

6.      לפי ס' 130(ח) לחסד"פ, בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ר' לעניין זה רע"פ 9142/01, איטליא נ' מ"י, נז(6) 793; רע"פ 7709/13, סאסי נ' מ"י, פורסם במאגרים המשפטיים ביום 28.11.2013)

7.      בענייננו, הדיון במועדו המקורי נדחה 4 פעמים!! לבקשת המבקש ובכל זאת לא התייצב המבקש לדיון על מנת להשמיע טענותיו לגופו של עניין.

נוסף לכך, בבקשתו לא רק שלא הציג טעם מוצדק לאי התייצבותו, אלא שלא הציג כל הסבר לעניין ומשכך, לא מצאתי סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון.

8.      כטענת הגנה, מצביע המבקש על מערכת המותקנת ברכבו, אשר לכאורה מונעת כל שימוש או פעולה במכשיר הטלפון בזמן הנסיעה. המבקש לא הציג כל אסמכתא או ראיה לביסוס טענה זו ועל כן אין בה בכדי לשכנע כי למבקש סיכוי ממשי לשינוי התוצאה.

9.      נוסף לכך, העונש שנגזר על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה והינו עונש ראוי והולם ביחס לנסיבות העבירה ולנסיבות המבקש עצמו.

ר' לעניין זה:

עפ"ת (מחוזי מרכז) 59611-08-21, אישייב ולדיסלב נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים 20.11.2021)- שם נגזר על הנאשם בגין עבירה זהה, קנס בסך 2,500 ₪, 30 יום פסילה בפועל ופסילה על תנאי;

עפ"ת (מחוזי מרכז) 26567-03-21, בן שבת צביקה נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים ביום 11.03.2018)- שם, כמו בענייננו, הנאשם ביקש להישפט אך לא התייצב לדיון, נגזר עליו בגין עבירה זהה, קנס בסך 2,000 ₪, 30 יום פסילה בפועל ופסילה על תנאי;

רע"פ 863/19, אברהם נסים זגורי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים ביום 03.02.2019)- שם, נגזר על הנאשם בהעדר התייצבות, קנס בסך 2,000 ₪, חודש פסילה בפועל וחודשיים פסילה על תנאי למשך שנתיים ובית המשפט המחוזי אף קבע כי אין כל חומרה בעונש שהוטל על המבקש והוא הולם את העבירה שבוצעה.

            בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום עיוות דין למבקש.

10.  לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

11.  בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

12.  המזכירות תעביר עותק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ח' תמוז תשפ"ג, 27 יוני 2023, בהעדר הצדדים.