1

בתיק זה עתרה הנאשמת לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות לדיון ביום 11.12, הסבירה את אי התייצבותה לדיון בתקלה ופירטה טענתה כנגד העבירה המיוחסת לה. המאשימה התנגדה לבקשה וטענה כי הסיבה לאי התייצבות מטעם הנאשמת היא מחדל שלה עצמה, אשר אינו מצדיק ביטול פסק הדין.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את הבקשה, לבטל את פסק הדין ולהחזיר את התיק לשלב ההקראה.

הנאשמת הינה חברה בע"מ, נגדה ניתן פס"ד הכולל קנס כספי גבוה יחסית. הסנקציה הכספית הגבוהה כנגד חברות נקבעה בידי המחוקק ובפסיקה כדי להרתיע חברות מלקבל אחריות על עצמן ולמנוע סנקציה כנגד הנהג בפועל. במקרה דנן עתרה המאשימה לקנס בסך 20,000 ₪ משיקולים אלה. הצד השני של אותו מטבע הוא האינטרס הציבורי בהבאה לדין של הנהג, ולפיכך כאשר מוסרת החברה את פרטי הנהג, ובמקרה דנן נהגת - המאשרת בתצהיר את דבר נהיגתה, יש להעדיף אינטרס זה על פני הטלת הקנס.

2

אכן הנאשמת התרשלה בטיפול בזימון לדיון, אך מנגד הגישה בקשה זו בהקדם, ואין בשיהוי שגרמה כדי להכשיל את המשך ההליך כנגד הנהגת.

בנסיבות אלה, סבורני כי ניתן לפצות על מחדל הנאשמת בפסיקת הוצאות בסכום מתון, שיש בו כדי להעמידה על חובתה לטפל להבא בהליכים מעין אלה, למניעת תקלות וכפל דיונים.

אשר על כן, כאמור לעיל, הבקשה לביטול פסק הדין מתקבלת. הנאשמת תישא בהוצאות הבקשה בסך 400 ₪, לתשלום בתוך 60 יום.

המאשימה תמסור עמדתה, בתוך 14 יום, כיצד היא מבקשת להמשיך בהליך: כנגד הנאשמת, או כנגד הנהגת על פי התצהיר שהוגש.

בשלב זה נקבע התיק למעקב ליום 2.3.

ניתנה היום, כ"ז שבט תשע"ח, 12 פברואר 2018.