1

לפניי בקשת הנאשם לביטול פסק דין שניתן בהיעדר.

המאשימה מתנגדת לבקשה והפנתה לאישור המסירה שחזר בציון "לא נדרש", אשר כמוהו כמסירה כדין.

אין חולק כי הנאשם וב"כ הנאשם ידעו על מועד הדיון שנקבע ליום 8.1.18, שכן ביום הדיון הגיש ב"כ הנאשם בקשה לדחיית המועד לאור קיומם של דיונים מקבילים ביומנו.

יפוי הכח נחתם ביום 2.7.17.

אין בידי לקבל טענת ב"כ הנאשם לאי התייצבותו, שכן שעה שהוגשה בקשה לדחיית מועד דיון ולא ניתנה החלטה המאשרת דחייה ו/או אי התייצבות - הכלל הוא כי יש להתייצב, ראה החלטתי מיום 8.1.18.

2

לגופו של ענין, המדובר בעביר השל נהיגה במהירות מופרזת המהווה ברירת משפט.

אין במפורט בבקשה כדי לענות על דרישות בית המשפט העליון להנעת ההליך.

טענה כללית וגורפת בדבר עיוות דין אין בה כדי להביא לבטול פסק דין ( עיין: רע"פ 9142/01).

אין הגנה לגופו של ענין.

העונש שהוטל הולם את העבירה , חלוף הזמן ממועד שנועד לתשלום הקנס המקורי ועד מועד גזר הדין , שיש לו ערך כלכלי, ועמדת בית המשפט העליון ברע"פ 7223/06 ).

אין עיוות דין.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ח, 15 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.