1

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד נאשד קאדרי

ב"כ הנאשם: עו"ד עבדללה גאבר

הנאשם בעצמו

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

ביום 22/9/16 הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בלא רישיון נהיגה ( בהיותו בלתי מורשה) בניגוד לסעיף 10 (א) לפקודת התעבורה.

במועד הודאתו בכתב האישום נתבקשה דחיית מועד הטיעונים לעונש בהסכמת המאשימה בשל העובדה כי הנאשם היה בעיצומו של הליך הסדרת רישיון הנהיגה.

היום נשמעו הטיעונים לעונש, במועד זה אחז הנאשם ברישיון נהיגה כדין לאחר שעבר את מבחני הרישוי כנדרש (עיוני ומעשי).

2

בעתירתה לעונש הדגישה המאשימה את חומרתן של העבירות ועתרה להטיל על הנאשם עונש מאסר מותנה, פסילת רישיון הנהיגה בפועל לתקופה של 10 חודשים, פסילה על תנאי וקנס כספי, תימוכין לעתירתה הפנה ב"כ המאשימה למתחם הענישה.

אציין כי לא הונח בפני פסיקה שבה בנסיבות דומות נגזרו על הנאשם עונש של פסילה בת 10 חודשים כפי שעתר ב"כ המאשימה.

ב"כ המאשימה ביקש לדחות את מועד הטיעונים לעונש על מנת להמציא פסיקה מתאימה, בקשה שדחיתי לאור העובדה כי התיק נקבע היום לטיעונים לעונש.

מנגד טען ב"כ הנאשם שאין מקום להחמיר עם מרשו שריפא את הפגם וכעת אוחז בידו רישיון נהיגה כדין.

הנאשם נעדר עבר פלילי או תעבורתי זוהי מעידתו הראשונה והוא עובד לפרנסתו.

עוד הוסיף ב"כ הנאשם כי הטלת פסילה בפועל כפי שעתרה המאשימה תבטל את רישיון נהיגתו משידרש לעמוד מחדש בדרישות החוק בדבר מעבר של מבחן עיוני ומעשי מחדש.

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני ביצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

בעפ"ת 52385/03/14 ג'בר אבו עסא, מפי הנשיא אלון, אושר רכיב פסילה של 89 ימים לצד רכיבי ענישה נוספים, בעניינו של נאשם שנהג ללא רישיון נהיגה תקף מזה 20 שנה בשתי הזדמנויות שונות.

תוצאה דומה נקבעה בעפ"ת 15065/01/14 סלאח אלעברה, מפי השופטת חיימוביץ , לנאשם עם עבר תעבורתי מכביד שריפא את הפגם לאחר שרישיון הנהיגה שלו לא היה תקף כ-12 שנים.

לאור האמור הנני קובע כי מתחם העונש ההולם לאור נסיבות בצוע העבירה על פי עובדות כתב האישום הינו:

פסילה בפועל לתקופה של עד 6 חודשים, פסילה על תנאי, קנס שנע בין מאות ש"ח עד אלפי ₪, מאסר על תנאי ואף מאסר במקרים הראויים.

אין חולק על חומרתן של העבירות בגינן הורשע הנאשם והאלמנט הסיכוני לציבור משתמשי הדרך בעת נהיגה ברכב של אדם שלא עבר הכשרה עיונית ומעשית כחוק.

תיקון 113 של חוק העונשין מאפשר התחשבות לקולא כאשר שיקולי שיקום מונחים על הכף ובפרשה דנן הוכיח הנאשם לאחר שעמד בדרישות החוק והוציא רישיון נהיגה כי שיקולים אלה רלוונטיים בעניינו.

נתתי דעתי לנסיבותיו האישיות של הנאשם ולעובדה כי נעדר עבר פלילי ותעבורתי וזוהי מעידתו הראשונה.

הימנעות מהטלת עונש של פסילה בגין הוצאת רישיון נהיגה בעת ניהול ההליך המשפטי אינו סביר בעיני, ריפוי הפגם אינו מבטל את הסיכון שגרם הנאשם למשתמשי הדרך בנהיגתו הבלתי מורשית.

3

יחד עם זאת, הוצאת הרישיון והיותו של הנאשם היום מורשה לנהוג מחייבת התחשבות ברכיב הפסילה משהאינטרס הציבורי הוא שאזרחים ינהגו בכבישי הארץ כאשר הם מורשים לנהיגה על פי חוק.

לאחר ששקלתי את כל השיקולים הנני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

1.      הנני גוזר על הנאשם 4 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים מהיום במידה והנאשם יבצע ויורשע בביצוע של עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף מעבר ל-12 חודשים.

2.      הנני פוסל את הנאשם מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה לתקופה של- 89 ימים. הנאשם יפקיד רשיון נהיגה במזכירות בית המשפט לתעבורה בפ"ת עד ליום 9/1/17 .

3.      הנני פוסל את הנאשם מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

4.      הנני מטיל על הנאשם תשלום קנס בסך 1000 ₪ הקנס ישולם עד ליום 28/2/17.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בלוד תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ט חשוון תשע"ז, 30/11/2016 במעמד הנוכחים.

הוקלדעלידירחלאליעזר