בתיק זה העלה הנאשם, במסגרת הדיון מיום 8.5, טענת התיישנות מאחר וכתב האישום כנגדו הוגש בחלוף יותר משנה ממועד העבירה. המאשימה הגישה תגובתה בכתב, ולא רששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לדחות את הבקשה.

צודק הנאשם בטענתו כי כתב האישום הוגש וההזמנה לדין הומצאה לנאשם, בחלוף יותר משנה מיום העבירה. המדובר בעבירת מהירות שתועדה בידי מצלמה ביום 7.3.21, וכתב האישום הוגש רק בחודש פברואר 23', דהיינו בחלוף שנתיים.

ההוראות הרלוונטיות לעניין זה הן בסעיף 225א לחסד"פ, שם נקבעה אכן חובת המצאת הזמנה לדין בתוך שנה, אולם זאת בעבירות מסוג ברירת משפט. במקרה דנן, המדובר בעבירה מסוג הזמנה לדין של חריגה לכאורה בת 45 קמ"ש מהמהירות המותרת בדרך עירונית.

טענת הנאשם התמקדה בחלופה זו בלבד, אולם למעלה מן הדרוש הראתה המאשימה כי שמונה ימים לאחר מועד העבירה לכאורה, נשלחה לנאשם הודעה כנדרש בהתאם לסעיף קטן ב' לסעיף הנ"ל.

אשר על כן, בהיעדר ביסוס של ממש מעבר לטענה באיחור בהגשת האישום, נדחית טענת ההתיישנות.

התיק נקבע למתן תשובה לכתב האישום ליום 18.9 בשעה 12:30. ככל שיגיעו הצדדים להסכמה לפני מועד זה, יש להגישה לאישורי בכתב ולחסוך את ההופעה לדיון.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תשפ"ג, 13 יוני 2023.