מספר בקשה:2

בפני

כבוד השופטת בכירה רבקה שורץ

מבקשים

מדינת ישראל

נגד

משיבים

דלאל זגיר

החלטה

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 4.4.21 בגין עבירה ש בניגוד לתקנה 47(ד) לתקנות התעבורה

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים.

סעיף 130 לחסד"פ קובע את הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהיעדר ( עיין גם עמדת בית המשפט עליון ברע"פ 1044/17 הרון נ' מדינת ישראל ].

השיקולים הנוגעים להגשת בקשה לביטול פס"ד שניתן בהיעדר והתכלית שבבסיס סעיף 240 לחסד"פ, נדונו ע"י בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

המבקשת טענה כי לא נהגה וכי לא קבלה הודעה על הפסילה.

ואולם, הדוח שנאכף באמצעות שומר דרך נשלח בדואר רשום לכתובת הרשומה של המבקשת.

דבר הדאר חזר בציון " לא נדרש".

בנסיבות קמה חזקת מסירה לפי תקנה 44א לתקנות סדר דין פלילי והנטל עבר אל כתפי המבקשת להוכיח, כי אי קבלת דבר הדואר לא נבע מהימנעותה לקבלו [ עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה נ' מדינת ישראל (2.10.03) , ע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.03.18), רע"פ 6153/20 ( 24.9.20 ) וכן עפ"ת 28662/12-12 קדוש נ. מי', עפ"ת 20229-12-17 דוד חזן נ. מי' , עפ"ת 14905-03-17 סילאם נ' מדינת ישראל (19.4.17), עפ"ת 25448-05-22 זיני נ' מדינת ישראל ג. שלו14/6/22) )].

ברע"פ 8427/17 סאלם ואח' נ' מדינת ישראל ( 25.3.18 ), נקבע כי חזקת המסירה מציבה משוכה גבוהה למדי בפני מי שמבקש להצביע על סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות או לאי הגשת הבקשה במועד, כך נקבע :

"כאשר דו"ח העבירה, ההזמנה לדיון, או כתב האישום נשלחים בדואר רשום לכתובתו של המבקש במשרד הפנים, לא תעמוד לו, ככלל, טענה לקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות. זאת, גם אם עבר המבקש למקום מגורים אחר מבלי ששינה את כתובתו במשרד הפנים; מסירת הזימון לאדם בוגר בכתובתו הרשומה של המבקש מהווה מסירה כדין; טענות לשיבושים בהגעת דברי הדואר יש לתמוך בחומר ממשי, ואין להעלות טענות מסוג זה בעלמא וללא כל תימוכין... גם טענות בדבר חוסר האפשרות לקבל את דבר הדואר, בשל שהייה בחו"ל, שהייה ממושכת במקום אחר בארץ, אשפוז בבית חולים וכיוצ"ב, יש לתמוך במסמכים ואין לקבל טענות מעין אלה ללא תימוכין מספיקים".

עוד נטען בבקשה כי למבקשת יפוי כח שהרכב נטען אך לא צורף לבקשה.

על בסיס הנתונים בבקשה ובתיק אין סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות ( עיין: רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י ).

בנסיבות הנאשמת ל נשפטה בהיעדר מכוח סעיף 240 לחסד"פ.

המפורט בבקשה דנן אינו עונה לדרישות הפסיקה.

אין תצהיר ו/או מסמכים התומכים בטענה שהרכב נמכר טרם מועד העבירה. אין פרטי נהג.

אין בנימוקי הבקשה כדי להביא לבטול הרשעה ולהניע את ההליך הפלילי מחדש.

העונש שהוטל הולם את העבירה וחומרתה כפי קבע המחוקק ( פסילת מנימום) .

אין עיוות דין .

הבקשה נדחית.

ככל שיוגשו מסמכים התומכים בבקשה ישקול בית המשפט את הבקשה שוב תוך אפשרות להטלת הוצאות בשים לב לאי עידכון כתובת וחלוף הזמן בהגשת הבקשה בשל כך, לכאורה.