1

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי נהג ברכב (אופנוע) ועקף רכב אחר וזאת כאשר עפ"י הטענה הדרך לא היתה פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר את ביצוע העקיפה בבטחה, ואגב גרימת סיכון לרכב אחר, וזאת בניגוד לתקנה 47 (ד) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר במיוחס לו ולפיכך התקיים דיון הוכחות.

מטעם המאשימה העידה השוטרת הגב' נועה שט ובמסגרת עדותה הוגשו הדו"ח שערכה וכן מזכר שערכה ובו גם תרשים (סומנו ת/1, ת/2) וכן טופס לעניין מסירת הדו"ח (סומן ת/3).

מטעם ההגנה העיד הנאשם ובמסגרת עדותו הוגש תצלום (סומן נ/1).

לאחר מתן הדעת לראיות ולהתרשמות ישירה מן העדויות, מסקנתי היא כי עלה בידי המאשימה להוכיח כנדרש את אשר יוחס לנאשם בכתב האישום.

השוטרת ערכה דו"ח מפורט ובו גם תרשים מפורט.

2

מן הפרטים המצויים במסמכים שערכה השוטרת עולה כי היא היתה בעלת תצפית ראויה וגם היתה מרוכזת במתרחש ובהתנהלות הנאשם בכביש.

השוטרת ציינה היטב, וכל אלה לא נסתרו, היכן עמדה; ציינה להיכן היו מופנות פניה בעת התצפית; תיארה באופן מפורט וסדור את מהלכיו של הנאשם עם אופנועו בכביש; תיארה כיצד רכב שנע בנתיב הנגדי נאלץ לעצור לנוכח העקיפה שביצע הנאשם; תיארה את מצב התנועה בכביש; תיארה כי מזג האויר היה בהיר (שעת האירוע - 8:19 בבוקר); תיארה כיצד והיכן הורתה לנאשם לעצור; וגם תיארה קשר עין רצוף.

על פי המצוי בפני ועל פי התרשמותי הישירה מדרך עדות השוטרת, אני רואה לקבוע כי השוטרת אכן ראתה את אשר תיארה ואת אשר כתבה ואשר שירטטה גם בתרשים על אתר. אין יסוד לומר כי היו כביכול לשוטרת ענין או יכולת להמציא את כל הפרטים המפורטים הללו מדמיונה.

הנאשם לא חלק על כך שהוא אכן נסע בכיוון שתיארה השוטרת במקום ובזמן כמצויין בכתב האישום.

למעשה, הנאשם גם הודה שהוא אכן ביצע במקום עקיפה.

הנאשם טען בחקירתו הראשית כי " סביר" לדבריו שלא בא שום רכב מולו. (ראה נא את עדותו של הנאשם בעמ' 4 שורה 10 לפרוטוקול).

אך טען כי סביר.

הנאשם לא טען אם כך פוזיטיבית והחלטית כי לא בא רכב מולו.

יתרה מכך , ובהמשך לכך, בחקירתו הנגדית גם לא שלל הנאשם כי אולי אכן הגיע רכב מולו. (הנאשם העיד: " הכל יכול להיות". עמ' 5 שורה 1 לפרוטוקול).

הנאשם טען בעדותו כי השוטרת היתה עסוקה ברישום דו"ח אחר.

3

אני נותן אמון בגירסת השוטרת על כי בעת הרלבנטית לא עסקה היא בכל רישום דו"ח אחר, מה עוד שהנאשם עצמו העיד שהוא לא הבחין כלל בשוטרת אלא רק בשלב שכבר היא הורתה לו לעצור ולא לפני כן. מובן אם כך שהנאשם לא יכול היה להעיד על מעשי השוטרת בעת הרלבנטית ,והרי העת הרלבנטית היא עת ביצוע העקיפה על ידו.

הנאשם טען בסיכומיו כי מותרת עקיפה במקום (קו מקווקו).

בכך צודק הנאשם ואולם בטענה זו הוא מתפרץ לדלת פתוחה, שהרי הנאשם לא הואשם במעבר על פני קו הפרדה רצוף, אלא הואשם בכך שכאשר ביצע עקיפה (במקום מותר לעקיפה) הפר הוא את החובה לעשות כן רק כאשר הדרך פנויה כדי לבצע את העקיפה בבטחה.

הנאשם אישר את דברי השוטרת על כי בנתיב בכיוון נסיעתו שלו היה אותה שעה עומס תנועה.

הנאשם טען בעדותו כי לא היתה אינטראקציה בינו לבין רכב אחר.

אני נותן כאמור אמון בגירסת השוטרת על כי דווקא כן היתה אינטראקציה עם רכב אחר וכי רכב פרטי שבא בנתיב ממול נאלץ לסטות ולעצור.

בתגובתו של הנאשם על אתר אין אגב למצוא הכחשה של הטענה בדבר העבירה שיוחסה, אלא אך את המשפט: " נו באמת זה לסחוט כסף מנהג ".

הנאשם בחר שלא לחקור את השוטרת נגדית בקשר לדבר התגובה .

כאמור, האירוע התרחש באור יום ולא מצאתי כי נסתרה עדות השוטרת בדבר איכות תצפיתה.

גם התצלום נ/1 (שלא הוצג כלל אגב לשוטרת לשם קבלת תגובתה והתיחסותה) איננו סותר את היבטי גירסת השוטרת.

אין טענה בדבר היכרות קודמת בין השוטרת לבין הנאשם. התרשמותי היא כאמור שהשוטרת פעלה באופן מקצועי ואובייקטיבי באכיפה במקרה זה.

4

אציין כי ער אני לכך שעסקינן בעדת תביעה יחידה בתיק זה. נקטתי אזהרה עצמית בקשר לכך בעת כתיבת הכרעת דין זו.

לאחר כל זאת מורשע הנאשם בביצוע העבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"ה , 07 אוקטובר 2014, במעמד הצדדים.