1

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו נהיגה ברכב שהיה בתנועה תוך שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית וזאת בניגוד לתקנה 28 (ב)(1)(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961.

2.         על פי הודעת תשלום הקנס (ת/1), ביום 5.5.18, בשעה 15:16, נהג הנאשם ברכב מ.ר. 5782116, ברחוב טמרה, ובעת שהרכב היה בתנועה, השתמש בטלפון הנייד, שלא באמצעות דיבורית.

טענות הצדדים

3.         לטענת המאשימה הנאשם אחז בטלפון הנייד, במקביל לפנים שלו, כשיד שמאל אוחזת בהגה, במהלך נסיעה.

2

לטענת הנאשם הקודן ברכבו התקלקל והוא שם את ידו על הקודן שזמזם, והשוטר סבר, בטעות, שידו אוחזת בטלפון הנייד.

מטעם התביעה העידו:

השוטר ניזאר ערפאת, עורך הדוח (להלן - השוטר ערפאת).

כן הוגשו המסמכים הבאים:

ת/1 - הדוח.

ת/2 - טופס אישורי מסירה.

מטעם ההגנה העידו:

הנאשם.

דיון והכרעה

4.         לאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם לפני ולאחר שעיינתי בחומרים שהוצגו והוגשו, שוכנעתי מעל לכל ספק סביר שעובדות כתב האישום הוכחו.

א. השוטר ערפאת ערך דוח מפורט על האירוע ואני מקבלת כמהימנה את עדותו.

על פי הדוח, בעת שהיה בניידת, כחול-לבן, מחוץ לניידת, הבחין בנאשם נוסע ברכבו, חולף מולו, מצפון לדרום, כשיד ימין, במהלך נסיעה רציפה, אוחזת בטלפון נייד, במקביל לפנים שלו, ויד שמאל אוחזת בהגה, במהלך נסיעה רציפה. השוטר עצר את הרכב, תוך כדי שמירה על קשר עין רציף. הוסברה לנהג מהות העבירה, ונרשם הדוח. צוין אור יום, ראות תקינה, ושהעבירה זוהתה בבירור, דרך חלון קדמי ימני של הנהג, ושמשה קדמית, שהייתה נקיה, ממרחק של 2 מטר בערך, כשחלון הנהג פתוח. צוין שהתנועה במקום ערה, ומזג האויר שמשי.

בתגובת הנהג נרשם: "רק עכשיו החזקתי את הטלפון, תרשום לי על חגורה בבקשה".

בעדותו, חזר וציין השוטר את הפרטים שמסר בדוח. כשנשאל על ידי הנאשם, איך יתכן שבמרחק של 3 מטרים, מניידות משטרה, יחזיק בידו טלפון, השיב: "מה לעשות. הייתי בעמידה הגעת משמאל שלי כשנכנסת לכיכר, יתכן שלא שמת לב, הגעת מולי מרחק של 2 מטרים בערך, היה לך טלפון ביד, כששמת לב כבר עצרתי אותך" (עמ' 3, ש' 19-20).

3

אשר לזיהוי הנאשם, ציין השוטר: "הייתי בעמידה עומד בכיכר השעון, אתה חלפת מולי. נתתי לך זכות קדימה... כשרכב עומד בכיכר ונותן זכות לרכב בכיכר יש מרחק של 2 מטרים, עובדה שכך ציינתי, העבירה נראתה דרך חלון קדמי. אני עמדתי נתתי לך זכות קדימה, אתה לא שמת לב המשכת להחזיק את הטלפון, החלון ליד הנהג היה פתוח... זוהתה העבירה כשאתה מחזיק טלפון" (עמ' 4 לפרו', ש' 8-11).

השוטר אף ציין: "אני זוכר את המקרה פחות או יותר. אני בדרך כלל לא אוכף שם, זיהיתי את העבירה הזו במקרה" (עמ' 4 לפרו', ש' 18-19).

לשאלת הנאשם האם ראה אותו מחזיק טלפון בידו, השיב: "כן, כך היה. אין לי היכרות עמך ואני גם לא זוכר אותך מאז" (עמ' 4 לרפו', ש' 21).

השוטר, בהגינותו, הבהיר בעדותו שלא עמד מחוץ לניידת, ופרט זה נרשם, בטעות, בדוח.

לסיכום, גרסתו של השוטר השתלבה עם הדוח שערך. השוטר שב וציין בעדותו שהבחין בביצוע העבירה, ממרחק של 2 מטרים, כשהנאשם חלף על פניו, דרך חלון קדמי של הנהג.

ב. הנאשם מסר גרסה כבושה, שהועלתה, לראשונה, בבית המשפט, ולא היה לה כל זכר בדוח. לדבריו, הייתה לו בעיה עם הקודן ברכב, שזמזם כל כמה דקות, והוא שם את ידו על הקודן, לרשום את הקוד, וככל הנראה, השוטר סבר, בטעות, שאחז בטלפון.

הנאשם ציין שקיימות מצלמות אבטחה במקום, וניתן לראות זאת במצלמה, אולם לא טרח להציג לבית המשפט סרטון ממצלמת אבטחה שיתמוך בגרסתו (עמ' 5 לפרו', ש' 10-11).

לשאלת התובע, כיצד גרסתו לעניין הקודן, שמצוי ברכב למטה, מתיישבת עם גרסת השוטר שהבחין בו אוחז בטלפון בידו, במקביל לפניו, השיב: "איזה בן אדם מחזיק טלפון גבוה? אם אני יושב אם החזקתי את הטלפון, כל בן אדם מחזיק אותו למטה ולא מול הפנים" (עמ' 6 לפרו', ש' 24-25).

הנאשם לא סתר את גרסת השוטר לעניין כיווני נסיעתו, ותנאי מזג האויר ששררו ביום הארוע, ציין שהוא כותב ביד ימין, ובמועד הארוע החזיק טלפון ברכבו, בצד ימין, על הכסא, ושיד שמאל שלו הייתה על ההגה. כן ציין שאין לו היכרות מוקדמת עם השוטר או יריבות עמו (עמ' 5 לפרו', ש' 20-32, עמ' 6 לפרו', ש' 1, ש' 12-15).

לסיכום, גרסתו של הנאשם לעניין הקודן לא הוזכרה בתגובתו לדוח. הנאשם אף לא טרח להביא כל ראיה שתתמוך בגרסתו זו, על אף שציין שבמקום קיימות מצלמות אבטחה שתיעדו זאת. חלף זאת, הנאשם הציג סרטון לעניין הקודן ברכבו, וממנו עולה שהקודן ממוקם בחלק הקדמי של הרכב, למטה. הדבר אינו מתיישב עם גרסת השוטר, שהבחין בנאשם, אוחז ביד ימין, בטלפון, במקביל לפניו.

לסיכום, אני מקבלת את גרסת השוטר כמהימנה ודוחה את גרסת הנאשם. השוטר צפה בעבירה ממרחק של 2 מטרים, דרך חלון נהג פתוח, כשרכב הנאשם חלף על פניו. השוטר ציין שאין לו כל היכרות מוקדמת עם הנאשם, הנאשם תמך בכך ובפרטים נוספים שצוינו בדוח, ולא מצאתי כל סיבה שהשוטר התנכל לנאשם סתם כך.

4

ד.         נוכח האמור, לאחר שהזהרתי את עצמי שמדובר בגרסה מול גרסה אני קובעת שאני מעדיפה את גרסת התביעה על פני גרסת הנאשם.

לסיכום, המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר את המיוחס לנאשם בכתב אישום. לפיכך אני מרשיעה את הנאשם בעבירה של שימוש בפלאפון נייד תוך נהיגה, שלא באמצעות דיבורית בניגוד לתקנה 28 (ב)(1)(א) לתקנות התעבורה , התשכ"א - 1961.

המזכירות תשלח העתק הכרעת הדין לצדדים ותזמנם לטיעונים לעונש ליום 22.7.19 בשעה 10:30.

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ט, 07 יולי 2019, בהעדר הצדדים.