1

תקנה 44א' לתקנות סדר הדין הפלילי קובעות קיומה של המצאה כדין "גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשרה ימים מיום שנשלחה בדואר רשום". הוכחה על משלוח ההזמנה בדואר רשום, מצויה בתיק בית המשפט, תוך שרשות הדואר מאשרת, כי דבר הדואר "הגיע ליעדו". התקנה האמורה, מוסיפה וקובעת, כי 'חזקת המסירה' ניתנת לסתירה "אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה...". לכן, לאור הוראותיה, ובניגוד ע"י הנטען בבקשה שבפני, אין צורך באסמכתא למסירת דבר הדואר. כפי שהובהר בהחלטה קודמת, נטל ההוכחה לסתור את החזקה האמורה, רובץ על כתפי המבקש. עם זאת, אבהיר, כי ככל שיצרף הסנגור לבקשתו ראיה השוללת את החזקה האמורה, כגון: תשובה מברור שנעשה בדואר, כי אז תקום עילה לשנות מההחלטה.

באשר לטענות ביחס לדוח עצמו, אלה הן טענות חדשות שלא נטענו בבקשה קודמת (ראו דברי בית המשפט העליון אודות ביצוע 'מקצה שיפורים' מבקשה לבקשה ברע"פ 3785/10 דב סגל נ' מדינת ישראל (2010), ואף הן לא גובו בהתייחסות ראויה לראיות, וללא צירוף דוח הנסיבות, על מנת שניתן יהיה לבחון אותן, כך שגם בעטיין לא מצאתי עילה לשנות מהחלטתי הקודמת.

ניתנה היום, י"ז אב תשע"ד, 13 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.