1

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי הוא העמיד את מכוניתו בניגוד לתמרור 437 המסמן מקום חניה לרכב של נכה וזאת בניגוד לתקנה 72 (א) (16) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר במיוחס לו ולפיכך התקיים דיון הוכחות.

מטעם התביעה העיד השוטר מר רומן טקץ (ע.ת 1) ובמסגרת עדותו הוגש הדו"ח שערך (סומן ת/1).

לבקשת התביעה, ובהסכמת הנאשם, הוגש מטעם התביעה במהלך דיון ההוכחות גם עותק של מכתב אשר העביר הנאשם למשטרה ואשר נושא את התאריך 8/7/13 (הוא יום גם האירוע). (המכתב הוגש וסומן ת/2).

מטעם ההגנה העיד הנאשם מר רונן כהן (ע.ה.1) ובמסגרת הדיון הוצגו על ידו תצלומים באמצעות מכשיר "טבלט" שהביא עמו הנאשם לדיון ההוכחות.

הצדדים סיכמו בעל פה.

2

לאחר מתן הדעת לעדויות ולראיות מסקנתי היא שהתביעה הוכיחה כנדרש את עובדות כתב האישום הנטענות וכי לפיכך דין הנאשם להרשעה בעבירה שיוחסה לו.

ולהלן נימוקיה המפורטים של הכרעת הדין:

לא היתה מחלוקת בפי הנאשם כי הרכב שפרטיו נקובים בכתב האישום אכן הועמד על ידו במקום האירוע (והכוונה לרח' סנפיר 10 בת"א) וכי הוא גם פגש שם את השוטר.

אף לא היתה מחלוקת בפי הנאשם על כי בתגובה ספונטנית שלו על אתר הוא אמר לשוטר את המשפט הבא (ציטוט): " אני רק יצאתי לקחת שוקו לשניה ".

בהקשר זה ראשית ייאמר כי לא מצאתי בגירסת הנאשם שבפני מדוע - באם לשיטתו לא חנה כלל בחניית נכה - יצטרך הוא "לנמק" ולהסביר לשוטר כי " רק יצאתי לקחת שוקו לשניה ".

יש לתהות, בכל הכבוד, הכיצד מי אשר טוען כעת טענה כה מהותית ולפיה רכבו לא חנה כלל בחניית נכה איננו אומר דווקא זאת לשוטר כתגובה ספונטנית על אתר, אלא תחת זאת נותן לשוטר הסבר על כי הוא עזב את רכבו רק לשניה כדי לקנות שוקו במכולת הסמוכה.

לטעמי, ובכל הכבוד, בתגובה הנ"ל של הנאשם על אתר יש לראות חיזוק לגירסת התביעה בתיק זה.

וכאן אני עובר ,מעבר לכך, להתרשמותי הישירה מעדות השוטר.

השוטר עשה עלי רושם מהימן בעדותו.

לא מצאתי כי היה לשוטר ענין כלשהו לנקוט בחוסר אוביקטיביות באכיפה כלפי הנאשם. אין גם כל טענה בפי הנאשם על כי היתה כביכול היכרות קודמת בין השוטר לבין הנאשם.

3

אף אין בידי לקבוע כי השוטר נקלע לטעות בהבחנה.

יש לשים לב בהקשר זה כי האירוע התרחש באור יום (בשעה 7:35 בבוקר) בחודש יולי.

הנאשם טען בעדותו כי השוטר לא ירד מהרכב ואולם לאור הפרטים שציין השוטר - ובכלל זה אודות כך שמנוע הרכב היה מכובה, שאין תו נכה ברכב, שהתמרור היה תקין ולא היה עליו ציון של שעות שמחריגות את איסור החניה במקום, ושלא היה משולש אזהרה על תקלה - מלמדים שהשוטר ירד מהרכב וזאת כפי שגם הניח בהקשר זה בתשובה לשאלות הנאשם ובחלוף זמן מיום האירוע.

לאור המפורט בת/1 ולאור התרשמותי מדברי הנאשם בפני נחה כאמור דעתי שהשוטר לא טעה בהבחנה בכך שרכבו של הנאשם היה מצוי בחניית נכה ולא לפני חניית נכה.

הנאשם הציג תצלומים שלדבריו צולמו על ידו מעט לפני מועד דיון ההוכחות בבית המשפט , ואולם לא היה בידו להציג תצלומים שלדבריו צילם באמצעות מכשיר הטלפון הנייד שלו על אתר.

לשאלת ההבהרה בענין זה השיב הנאשם כי למעשה אין בידו צילום של רכבו עומד בזמן אמת במקום שבו עמד כאשר השוטר הגיע למקום.

והנה, מנגד, במכתב שהעביר הנאשם למשטרה ביום 8/7/13 ((ת/2) רשם הנאשם כדלקמן: " לציין כי בזמן מתן הדו"ח צילמתי באמצעות הפלאפון שברשותי את רכבי במקום החנייה שמראה מעל כל ספק כי לא חניתי בחניית נכה אלא לפני החניה ולפני השלט של חניית נכה במקום".(ציטוט ממכתבו של הנאשם שהוגש בהסכמה וסומן כאמור ת/2).

הנאשם לא טען שצירף למכתבו למשטרה צילום או צילומים שמראים את שהוא טוען כי רכבו לא חונה בחניית נכה וגם לא הציג כל צילום שכזה בבית המשפט, וכאמור (ובניגוד לנטען במכתבו) גם הבהיר כי אין לו למעשה צילום שכזה.

4

מה שכן היה מוכן הנאשם הנכבד להסביר בהקשר זה של צילומים, הוא שהיה בידו להעמיד בשלב מאוחר יותר את הרכב שלו במקום שהוא חנה ואז לצלמו, ואולם, לדברי הנאשם, הוא בחר שלא לעשות זאת.

אגב, במכתבו (ת/2) כתב הנאשם כי רכבו חנה במרחק של מטר מתחילת חניית הנכה שבמקום, בעוד שבפני בית משפט גרס הנאשם כי המרחק היה רק 30 ס"מ לפני חניית הנכה. (עדות הנאשם בעמ' 7 שורה 16 לפרוטוקול).

בכל הכבוד והערכה, גם סתירה פנימית זו בגירסת הנאשם, שהיא בלב דבר מהות הגנתו בתיק זה, איננה מסייעת לנאשם.

הנאשם לא חלק על כך שביום האירוע היו במקום האירוע הן תמרור המורה על קיום חניית נכה והן סימון של חניית נכה. (ראה נא עדות הנאשם בעמ' 6 שורות 9 - 10 לפרוטוקול).

הנאשם גם לא חלק על כך שהוא איננו נכה ושאין לו תו נכה וכן כי גם היה הוא לבד במקום האירוע עת ירד לדבריו למכולת הסמוכה כדי לקנות לעצמו שוקו.

(ראה נא את עדות הנאשם בעמ' 6 שורות 14 - 11 לפרוטוקול).

אגב, בעוד שבמכתבו ת/2 מתאר הנאשם כי השאיר את רכבו מונע ("...ואף השארתי את הרכב דלוק כאשר המנוע פועל וניגשתי למכולת..") ציין מנגד הנאשם בעדותו בבית המשפט כי אין זה נכון שרשום במכתבו ת/2 שהוא השאיר את המנוע פועל וכי אין הוא זוכר שהשאיר את "האוטו דולק".

משעומת בנסיבות אלה הנאשם הנכבד בחקירה נגדית עם המצוי במכתבו שלו עצמו הסכים הוא שאכן כך רשום במכתבו שלו.

לאור כל המנותח לעיל - ואף משלוקח אני בחשבון כי עדות יחידה מצויה בתיק זה מטעם התביעה - עמדתי היא כי המיכלול מכתיב מסקנה שהוכח אשר נטען בכתב האישום.

5

אשר על כן מורשע בזאת הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה היום, 05 ינואר 2015, במעמד הצדדים.