1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 25.6.23 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגת רכב כאשר תוקף רישיון הנהיגה שלו פקע בתאריך 30.11.17, עבירה מיום 1.6.23. במסגרת גזר הדין נגזרו עליו העונשים הבאים: קנס בסך 2,000 ₪, פסילה לתקופה של שישה חודשים בפועל (תוך הפעלת פסילה מותנית למשך שישה חודשים בחופף), פסילה על תנאי לתקופה של שישה חודשים למשך שלוש שנים.

3.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

5.         הזמנה לדין עם תאריך הדיון נמסרה לידי המבקש בשטח, ומכאן שהמבקש זומן כדין.

            אשר לטענת המבקש כי היה חולה ביום הדיון, גם אם נבצר מהמבקש להתייצב לדיון במועד הקבוע הרי שיכול היה להגיש הודעה או בקשה לדחיית מועד הדיון בעצמו או באמצעות מי מטעמו "בזמן אמת".

6.         עם זאת, מאחר שהמבקש צירף אישור מחלה רלוונטי ליום הדיון, ובשים לב למועד הגשת הבקשה, ולאור טענות ההגנה שהעלה המבקש, החלטתי ליתן לו יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

7.         סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולהורות על ביטול פסק הדין, אך זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסכום של 800 ₪, אשר ישולם על ידי המבקש עד ליום 22.8.23.

8.         ככל שסכום ההוצאות ישולם בהתאם למועד האמור בהחלטה כאן, יועבר התיק לעיוני ע"י המזכירות ויקבע מועד חדש להקראה.

9.         ככל שההוצאות לא ישולמו כאמור לעיל, ההחלטה על עיכוב ביצוע גזר הדין תבוטל ופסק הדין יוותר על כנו.

            המזכירות תודיע לצדדים ותפעל בהתאם.

ניתנה היום, י"ד אב תשפ"ג, 01 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.