1

הנאשמת זכאית מחמת הספק.

כנגד הנאשמת נרשמה ביום 10.10.13 הודעת תשלום קנס, בגין עבירה של נהיגת רכב תוך אי ציות לתמרור 815, שטח הפרדה המסומן על הכביש, בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

הנאשמת כפרה באישום המיוחס לה וביום 30.06.14 נשמעו בפני הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה העיד עד התביעה שוטר מתנדב אייל אהרוני, עורך הדו"ח, והוגשו הדו"ח (ת/1) וסקיצה שערך השוטר לבקשת התובע באולם בית המשפט (ת/2).

ואלו העובדות הרלוונטיות לביצוע העבירה על פי גרסת המאשימה:

ביום 10.10.13 בסמוך לשעה 18:20 נהגה הנאשמת פרטית דייהטסו, בתל אביב בכביש מס' 20, מצפון לדרום, התקרבה לנתיב ההשתלבות ביציאה למחלף רוקח. בכיוון נסיעת הנאשמת מסומן על גבי הכביש שטח הפרדה משורטט, בתמרור 815.

נטען כנגד הנאשמת כי בהגיעה למקום כמתואר סטתה עם רכבה ימינה, ועברה בנסיעה עם הרכב על גבי שטח ההפרדה המסומן. בכך טוענת המאשימה כי הנאשמת עברה עבירה כמיוחס לה בכתב האישום.

2

על פי גרסת הנאשמת, לא עברה על גבי שטח ההפרדה, אלא פנתה כדין ימינה על מנת להשתלב ביציאה למחלף רוקח, בעשותה כן לא עברה הנאשמת לטענתה על שטח ההפרדה.

העיד בפני השוטר, עורך הדו"ח ונחקר ע"י הנאשמת בחקירה נגדית, בה עומת עם טענות הנאשמת כאמור.

לבקשת התובע צייר ע.ת. מס' 1 באולם בית המשפט סקיצה, בה שרטטה מזיכרונו את הצומת, את מיקום שטח ההפרדה, מקום עמידתו ואת מסלול נסיעת הנאשמת לטענתו. הסקיצה נערכה באולם בית המשפט רק ביום הדיון [כ- 9 חודשים לאחר המקרה] והיא מבוססת על זכרונו של העד בלבד. משקלה הראייתי בהתאם.

העידה בפני הנאשמת ופרסה בהרחבה את גרסתה. הנאשמת הגישה בנוסף 2 תמונות שצילמה לדבריה במקום ביצוע העבירה, במעמד רישום בדו"ח כנגדה [הוגשו וסומנו נ/1, נ/2]. הנאשמת עמדה אף היא בחקירה נגדית ע"י התובע.

לאחר ששמעתי את הצדדים, ובחנתי את הראיות שהגישו, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת במשפט הפלילי, כי הנאשמת אכן עברה את העבירה המיוחסת לה בכתב האישום.

לא אחת נפסק כי כל שוטר שנוכח בעת רישום דו"ח תנועה לנהג, חייב לרשום מזכר המתעד את חלקו. גם אם שוטר זה לא ראה את העבירה, עליו לצרף מזכר על כך. על אחת כמה וכמה כאשר השוטר ראה את העבירה עליו לרשום מזכר, ולהתייצב בביהמ"ש.

בעפ"ת 43875-12-10 שקופ נ' מ"י, בביהמ"ש המחוזי בת"א, קבע כב' הש' רענן בן יוסף כי:-

" כלל הוא לדעתי, שכל שוטר שהוא עד לעברה חייב לתעד אותה. תרצה התביעה - תצרף אותו כעד תביעה; לא תרצה - לא תצרף אותו, אך הוא חייב לרשום דו"ח, ולו דו"ח האומר שלא ראה דבר. העובדה ששני שוטרים עדים לביצוע עבירה ורק אחד רושם דו"ח, לעולם יש בה פגיעה מהותית ביכולתו של נאשם להתגונן. "

ע.ת מס' 1 בהגינותו ציין בנסיבות המיוחדות של המקרה כפי שנרשמו על ידו בדו"ח כי: "איתי ברכב שוטר נוסף שהבחין בעבירה".

אכן בסעיף ז' בהודעת תשלום הקנס, מופיע עד תביעה נוסף - שוטר מתנדב יעקב מזרחי. לא למותר לציין כי השוטר הנוסף לא התייצב בבית המשפט, ולדברי התובע לא זומן כיוון שלא רשם כל מזכר בצמוד לאירוע.

3

אני רואה בהעדר רישום מזכר ע"י השוטר הנוסף, ובאי התייצבותו בביהמ"ש במקרה זה, פגיעה בהוגנות ההליך, מאחר והנאשמת כופרת מהרגע הראשון בביצוע העבירה עוד בתגובתה שנרשמה מפיה בדו"ח, ומאחר ועד התביעה מס' 1 טרח במיוחד לציין כאמור בנסיבות שנרשמו על ידו בדו"ח כי השוטר הנוסף, ישב יחד עמו בניידת, והבחין אף הוא לטענתו בביצוע העבירה ע"י הנאשמת.

סיכומו של דבר, בהעדר התייחסות של השוטר הנוסף, ובהעדר התייצבות שלו בביהמ"ש, נשללה מהנאשמת זכותה לחקור את השוטר הנוסף אם בחקירה נגדית ואם כעד הגנה מטעמה. נוכח פגיעה זו שמצאתי אותה כאמור מהותית, ונוכח דבריה הנחרצים של הנאשמת והתרשמותי ממנה ומעדותה בבית המשפט בפני, לא אוכל לקבוע מעל לכל ספק סביר, כנדרש, כי בוצעה ע"י הנאשמת העבירה המיוחסת לה.

לא למותר לציין כי עסקינן במצב של עדות שוטר מול הנאשמת, בבחינת גרסה מול גרסה. אל מול עדות השוטר עמדה בפני עדות הנאשמת, אשר דבקה בגרסתה, חזרה בעקביות על טענתה- הן בישיבת ההקראה, והן במהלך שמיעת הראיות בפני - כי לא עברה על שטח ההפרדה, עמדה בחקירה נגדית נמרצת ע"י התובע, והותירה בי רושם אמין.

לאור כל האמור, בבואי לשקול את גרסת השוטר וגרסת הנאשמת זה מול זו מצאתי כי בגרסת המאשימה נפל פגם מהותי באי התייצבות עד התביעה ובאי רישום מזכר על ידו, ונוכח גרסתה העקבית והאמינה של הנאשמת, החלטתי לזכות את הנאשמת ולו מחמת הספק.

מזכירות תודיע לנאשמת כי אינה צריכה להתייצב בביהמ"ש לדיון שנקבע למתן הכרעת הדין ליום 10.07.14, ותוודא טלפונית קבלת ההודעה אצלה.

ניתנה היום, ב' תמוז תשע"ד , 30 יוני 2014, בהעדר הצדדים