1

המדובר בבקשה שלישית אותה מגיש המבקש באותו עניין (ובקשה שניה באמצעות ב"כ המבקש).

עת פנה בית המשפט ביום 26.12.17 למתן החלטות בבקשות אשר הוגשו, התברר ביחס לתיק זה כי אין כל סמכות עניינית לתת החלטה אחרת בבקשה זו שכן ההחלטה המקורית כבר ניתנה ביום 23.12.17.

התברר כי המדובר בבקשה חוזרת אשר נוסחה כ"בקשה לעיון חוזר" - הליך שאינו קיים בחוק ביחס לבקשה מסוג זה.

בהעדר סמכות עניינית לתת החלטה חדשה או אחרת, לא היה כל טעם בהמשך המתנה למסמכים נוספים כאלה ואחרים שלא נסרקו עד למתן ההחלטה בשעה מאוחרת של יום 26.12.17.

אדגיש שוב כי אין לבית המשפט סמכות לשנות החלטה שהוא עצמו נתן.

2

גם לו הייתה סמכות כזו, הרי שטענות המבקש ביחס להודעת איסור השימוש אינן מרפאות את הפגם שבנהיגת רכב (אופנוע במקרה זה) ללא מבחן רישוי תקף מעל 4 שנים (!) וללא ביטוח, שתי עבירות שבפני עצמן מצדיקות את הענישה שנגזרה גם לו הטענות שהועלו ביחס לתקנה 308(ד) היו רלוונטיות לעצם ההרשעה בעבירה זו.

על הנאשם להפקיד רישיון נהיגתו שכן ללא ביצוע הפקדת הרישיון הוא מצוי תחת פסילה פעילה שאינה נמנית בהתאם לחוק.

גם בקשה זו נדחית.

ניתנה היום, ט"ז טבת תשע"ח, 03 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.