בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם. הנאשם זומן למשפטו כדין באופן בו זימון למשפטו נמסר לו ידנית ע"י השוטר. הנאשם אכן הגיע לדיון וביקש לדחות הדיון לצורך שיחה עם התביעה. בית המשפט קיבל את בקשת הנאשם והדיון נדחה בנוכחותו לתאריך אליו זומן באמצעות הפרוטוקול שנמסר לידי הנאשם.

על ענייננו חלה הוראת סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב],

כדי שיבוטל פסק דין הנובע ממשפט אליו לא התייצב נאשם שזומן כדין יהיה על המבקש להראות טעם ממשי אשר מנע ממנו את היכולת להתייצב או להגיש בקשת דחייה מנומקת מבעוד מועד.

לחליפין עליו להראות כי נגרם לו עיוות דין כתוצאה מהחלטת בית המשפט.

בית המשפט העליון קבע ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד אמנון סאלם הלכה ברורה ביחס לנטלים בהם צריך לעמוד מבקש בבקשה מסוג זה כדי שפסק דין אשר ניתן בהעדרו יבוטל.

בית המשפט העליון אף קבע כי דיון בנוכחות הצדדים בבקשה מסוג זה הוא החריג ולא הכלל.

חובה על המבקש להצביע על סיבה המצדיקה את אי התייצבותו לדיון ולחליפין להראות כי נגרם לו עיוות דין וזאת אגב הצבעה על נימוקים כבדי משקל שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה.

טענת המבקש לפיה, לא התייצב לדיון היות ו"חשב" שהתביעה אמורה ליצור עימו קשר טלפוני, אינה נימוק המצדיק את ביטול פסק הדין שניתן בהעדרו. איש לא פטר את הנאשם (המבקש) מחובת התייצבות להמשך משפטו בין אם שוחח עם התביעה ובין אם לא.

ביחס לעיוות דין שלכאורה נגרם למבקש כתוצאה מ"כיול" לא תקין לכאורה של המכשיר המודד:

טענה לפיה בדיקת אויר נקי המציגה 1 עד 2 מיקרוגרם אלכוהול יוצרת אפשרות של היעדר כיול או תקינות, נדחית על ידי.

ראשית, ההגנה לא הוכיחה בכל דרך את טענתה שכן לא צרפה לבקשתה כל חוות דעת המבססת לכאורה מצב של חוסר כיול כתוצאה מבדיקת אויר חופשית מאלכוהול (אויר נקי).

שנית, וחשוב מכך, מכשיר הינשוף מבצע בדיקת אויר סביבתית טרם מאפשר הוא המשך בדיקה של נהג.

בבדיקה זו, דוגם המכשיר את סביבתו, וככל שנמצא בסביבה אלכוהול ברף העולה על המותר, מבצע המכשיר "נעילה" ולא מאפשר הבדיקה.

הימצאות של 1 עד 2 מיקרוגרם אלכוהול באויר "הנקי" של סביבת המכשיר היא תופעה מוכרת, רגילה, המופיעה בעשרות תיקים הבאים בפני, ואין ברף זניח זה של אלכוהול אותו "חש" המכשיר בסביבת הנבדק כדי להעיד על פגם בכיולו.

הסקת ההגנה למצב של תקלת כיול כתוצאה ממציאת ערך אלכוהול ב"אויר נקי" לכאורה, אינה עולה בקנה אחד עם המציאות, ובית המשפט מפנה את ההגנה לספר המכשיר בו מתאר היצרן את התופעה המתוארת בבקשה זו כתופעה אפשרית המאפשרת שימוש ובדיקה רגילה עם המכשיר.

בנסיבות אלה, אלא אם המבקש יציג חוות דעת הסותרת את עמדת היצרן, אין אני מוצא כי נגרם עיוות דין למבקש מעצם הרשעתו, ולכן לא עמד המבקש גם במבחן השני שנקבע בפסיקה לצורך ביטול פסק דין שניתן בהעדרו.

הבקשה נדחית (לפחות בשלב זה עד להצגת חוות דעת רלוונטית).

ניתנה היום, כ"ד אייר תשפ"ג, 15 מאי 2023, בהעדר הצדדים.