בפני בקשה הסנגורית לפסילת המותב מלדון בתיק.

רקע וטענות הצדדים:

1.       בישיבת יום 8.6.23  טענה ב"כ הנאשם עו"ד חלי יוסף, כי מאחר והתמחתה אצל מותב זה וסיימה התמחותה בשנת 2015 על המותב לפסול את עצמו מלדון בתיקיה מחשש ממשי למשוא פנים.

          ביום 15.6.23 הגישה עו"ד יוסף בקשה בכתב בה חזרה על טיעוניה ועתרה לפסול

את המותב מלדון בתיקיה תוך שהיא מפנה לפסיקה וטוענת כי בין המותב לבינה ישנה התכתבות של שליחת ברכות בחגים.

2.       ב"כ המאשימה בתגובתה התנגדה לבקשה תוך שמציינת כי סנגורים שונים מופיעים בפני שופטים שאצלם התמחו קל וחומר כאשר עסקינן בסנגורית שסיימה התמחותה בשנת 2015.

דיון והכרעה:

3.     בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט)נקבע כי:

77 "א. (א) שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

)א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:

(1) צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;

(2) יש לשופט ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו;

(3)..."

4.    התכלית העיקרית של דיני הפסלות, היא שמירה על האובייקטיביות השיפוטית, ומניעת ''חשש ממשי למשוא פנים'' מצד שופט היושב בדין. חשש למשוא פנים יכול שיצמח כתוצאה מהיכרות של השופט עם מי מהמעורבים בהליך שלפניו. כדי שהיכרות קודמת תהווה עילה לפסילת שופט, דרש המחוקק שתהא זו ''קרבה ממשית'', כאמור בסעיף 77א(א1)(1) לחוק. כדי לקבוע קיומה של אותה קרבה ממשית, יש לבחון אם רמת הקרבה היא ממשית דיה על מנת להביא לחשש ממשי למשוא פנים [ראו עוד, יגאל מרזל, דיני פסלות שופט 151-152 (2006). להלן: מרזל].

''מטבע הדברים, בחינה כאמור היא בחינה נסיבתית ממקרה למקרה. כל קרבה ונסיבותיה. כל קרבה והשלכותיה. ככל שהקרבה הדוקה יותר החשש למשוא פנים רב יותר. ככל שהקרבה ממושכת יותר החשש למשוא פנים רב יותר'' (ראו, ע"א 6332/05 יהושע ולדהורן נ' שלמה נרקיס [פורסם בנבו, 24.11.2005] והאסמכתאות שם. להלן: עניין ולדהורן).

בנוסף, במבחן החשש הממשי למשוא פנים, יינתן משקל למשך הזמן שעבר מאז ההיכרות, ותיבחן הרלבנטיות של ההיכרות להליך וטיבה - האם מדובר בהיכרות בעלת אופי משפחתי, שיש בה לרוב משום פסלות, או בהיכרות בעלת אופי מקצועי גרידא, שלרוב אינה עילה לפסלות (מרזל 243 והאסמכתאות שם).

5.   במקרה דנא, עו"ד יוסף סיימה את התמחותה אצלי בשנת 2015 מאז נותק הקשר האישי והמקצועי עם עו"ד יוסף למעט ברכות חג שמח בחגי ישראל.

      ברכות חג שמח למי מהמשתתפים בהליך דיוני אינו מהווה "חשש ממשי למשוא פנים" אלא נאמר מתוך נימוס.

הנה כי כן, היכרותי עם עו"ד יוסף אינה מקימה חשש בדבר פגיעה באובייקטיביות השיפוטית של מותב זה ואין בה כדי ליצור דעה קדומה לטובת בעל דין אחד ולרעת בעל דין אחר, לפיכך הבקשה נדחית.

6.       הנני קובעת את התיק להקראה ליום 6.9.23 שעה 10:00

המזכירות תשלח העתק מהחלטתי זו ישלח לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשפ"ג, 04 יולי 2023, בהעדר הצדדים.