1

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי הוא נהג במכונית בצומת הרחובות רבי עקיבא וישעיהו בעיר בני ברק וכי בהתקרבו עם מכוניתו למעבר חציה לא איפשר הוא עפ"י הטענה להולכי רכב שחצו במעבר החציה להשלים את החצייה בבטחה וזאת בניגוד לתקנה 67 (א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר במיוחס לו .

הנאשם פירט בכפירתו כי הוא מודה בנהיגה במקום, מכיר בכך שקיים מעבר חציה במקום, אך טוען כי לא ביצע את העבירה שיוחסה לו.

לנוכח הכפירה נקבע והתקיים דיון הוכחות.

מטעם התביעה העידה השוטרת אושר אחרק (ע.ת.1) ובמסגרת עדותה הוגש הדו"ח שערכה (סומן ת/1).

מטעם התביעה, ובהסכמת הנאשם שניתנה, הוגש גם צילום כללי של הצומת אשר נלקח מאתר אינטרנט (סומן ת/2).

בפרשת ההגנה העיד הנאשם מר מאיר יאיר קדם (ע.ה.1) וכן העיד עד הגנה מטעמו של הנאשם, העד מר דוד שוורץ (ע.ה.2).

2

הצדדים סיכמו בעל פה.

מסקנתי בעקבות התרשומותי הישירה מן העדויות ובעקבות מתן הדעת לראיות ולסיכומי הצדדים הינה שהמאשימה עמדה כנדרש בנטל ההוכחה בתיק זה וכי דין הנאשם להרשעה לפיכך בעבירה שיוחסה לו.

להלן נימוקיה המפורטים של הכרעת הדין:

עיון בפרטים הפיזיים המרובים שרשמה השוטרת בדו"ח מעיד ומלמד כי היתה לשוטרת תצפית טובה אל עבר התנהלות הנאשם עם מכוניתו ואל עבר כל הדרוש לצורך האכיפה במקום וכי גם היתה היא מרוכזת במתרחש לנגד עיניה.

למעשה, דבר תצפיתה הטובה אל השוטרת אל עבר הדרוש לא רק שלא נסתר ע"י הנאשם אלא אף במידה רבה חוזק בעדותו של הנאשם ובעדות עד ההגנה מטעמו של הנאשם.

לציין עוד לענין דבר איכות התצפית כי האירוע התרחש באור יום (בשעה 11:31 בבוקר).

לא נטען ע"י הנאשם ו/או ע"י העד מטעמו כי דבר מה חסם כביכול את שדה הראיה של השוטרת .

יתרה מכך - הנאשם עצמו ציין בעדותו כי " השוטרת עמדה סמוך לצומת". (ראה נא את עדותו של הנאשם בעמ' 7 שורה 15 לפרוטוקול).

מעדותו של הנאשם עולה כי לראשונה הוא הבחין בשוטרת רק כאשר כבר היה עם מכוניתו באמצע הצומת וכאשר היא (השוטרת) כבר נקשה עם ידה על חלון מכוניתו. (ראה נא את עדותו של הנאשם בעמ' 7 שורות 8 , 9, 16 - 18 לפרוטוקול).

3

השוטרת ידעה לציין כי צפתה בנאשם מגיע עם מכוניתו ברח' רבי עקיבא מדרום לצפון. הנאשם לא סתר כי זה אכן היה כיוון נסיעתו.

השוטרת גם ידעה לציין כי כאשר הנאשם הגיע עם מכוניתו לצומת נראה הנאשם כנהג כ" מחפש אחר משהו ופניו זזות לימין ושמאל" (ת/1).

והנה, אכן, בתגובתו הראשונה על אתר (וזאת לא נסתר) אמר הנאשם לשוטרת:"אני מחפש רחוב, לא שמתי לב". (ת/1).

תגובה ספונטנית זו של הנאשם לא רק שמאששת היא את דבר תצפיתה הטובה והקרובה של השוטרת ואת העובדה שהיא היתה כאמור מרוכזת במתרחש , אלא גם את אמירתו הספונטנית כאמור של הנאשם לפיה הוא "לא שם לב " כתגובה המחזקת את עמדת השוטרת בדבר חוסר שימת הלב מצידו כנהג באירוע דנן.

השוטרת ידעה עוד לציין שנסיעתו של הנאשם היתה רציפה; שכיוון חצייתם של הולכי הרגל במעבר החציה היה ממערב למזרח; שהולכי הרגל הגיעו למלבן השלישי מתוך שישה של מעבר החציה ; ושהנאשם גרם להולכי הרגל לעצור ואף לסגת לאחור.

בכל הכבוד לנאשם , כל הפרטים הללו - אשר לא מצאתי כי נסתרו בחקירה הנגדית שניהל הנאשם ובראיותיו בתיק זה - מלמדים לטעמי כי לשוטרת היתה כאמור תצפית טובה וכי תשומת ליבה היתה נתונה לאכיפה אותה עת ולמתרחש לנגד עיניה בצומת בעת האכיפה.

אף לא מצאתי כי נסתרה גירסת השוטרת בדבר ראות טובה וקשר עין רצוף.

מעבר לאמירתו של הנאשם על אתר "לא שמתי לב" ניתן למצוא אגב בתגובתו של הנאשם על אתר אמירות נוספות הקושרות אותו, בכל הכבוד, לאירוע ובהן האמירה כי לדבריו, היה ילד על הכביש אשר אחותו, לדברי הנאשם, משכה אותו חזרה, וכי בנסיבות אלה, לדברי הנאשם, הוא המשיך לנסוע ("המשכתי לנסוע"). (ת/1).

4

צר לי, אך לאור המיכלול שנותח לעיל, אין לי אלא לקבוע שגירסת השוטרת, במלואה, לא נסתרה , ואף יש לומר חוזקה, בהליך שנוהל בפני בתיק זה.

השוטרת עשתה עלי רושם ענייני ומקצועי וניכר בעיני כי היא נקטה אוביקטיביות באכיפה.

אף אין בידי כאמור לקבוע כי השוטרת נקלעה כביכול לטעות בהבחנה או בזיהוי.

הנאשם טען כי השוטרת נתנה לו את הדו"ח משום שבחר שלא לקבל אזהרה.

כפי שכבר הוסבר לנאשם, ובצדק, ע"י התובעת בסיכומיה במהלך הדיון, אך טבעי ומקצועי הוא שכאשר נהג כופר במיוחס לו (כזכותו כמובן) אזי לא ניתן לתת לו אזהרה שהרי מזהירים את מי שאין מחלוקת כי כשל, אולם כאשר יש מחלוקת אם נהג כשל או לאו, אזי המקום לברר זאת הוא בית המשפט .

כאמור , לא מצאתי כי בידי הנאשם, לרבות באמצעות העד מטעמו, עלה כדי לעורר ספק סביר בדבר זיהוי הנאשם והתנהלותו כפי שתואר ופורט ע"י השוטרת בדו"ח - ובכלל זה קיום הולכי רגל במעבר החציה והתנהלותם לנוכח התקרבות הנאשם עם מכוניתו אליהם והפרת זכות הקדימה שלהם.

הנאשם טען עוד כי לו אכן הולכי הרגל היו מגיעים לפס השלישי של מעבר החציה (כגירסת השוטרת) אזי היו הם נדרסים.

על כך אין אלא להשיב לנאשם כי ראשית - לא הביא הוא כל ראיה בדבר רוחב מכוניתו ורוחב המירווח שנותר בכביש, ושנית - כי הולכי הרגל הרי נסוגו לאחור לגירסת השוטרת.

בכל הכבוד, עולה אם כן, שגם תיזה היפותטית זו שהעלה הנאשם זו איננה יכולה לסייע לו.

לאחר כל זאת ובנותני אמון בגירסת השוטרת, מורשע הנאשם בעבירה שיוחסה לו.

5

ניתנה היום, 23 אוקטובר 2017, במעמד הצדדים