1

1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 4.11.19 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה ברכב שעליו נמסרה הודעת אי שימוש, ונגזרו עליו העונשים הבאים: קנס בסך 2,000 ₪, פסילה בפועל למשך 3 חודשים ופסילה על תנאי של 2 חודשים למשך 2 שנים.

2

3.         המבקש טען כי ביום הדיון הוא היה אצל רופא שיניים עקב כאב שיניים ועקרו לו שן, ולכן לא יכול היה להתייצב לדיון. צירף אישור רופא וחשבונית. טען כי באותו יום שכח אודות הדיון ורק לאחרונה נודע לו כי נשפט בהיעדרו. טען כי הוא אדם נכה וכי ללא רישיון הנהיגה אינו יכול לנהל את חייו באופן תקין. טען כי מדובר ברכב אשר אינו בבעלותו, כאשר הבעלים של הרכב היה נוכח ברכב וגם הוא לא ידע אודות הודעת איסור השימוש, וכי התברר כי הודעת איסור השימוש ניתנה לאחיו של בעל הרכב. טען כי הוא בדק את רישיונות הרכב ומצא כי הכל תקין, וכי מדובר בפגם של אורות ברכב, כאשר לא היה בידיו לדעת שהאורות הוחלפו לאורות שאינם תקינים על פי החוק.

4.         ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי אין חולק כי הנאשם ידע אודות מועד הדיון והוזמן כדין, אך לא התייצב אליו. טענה כי המבקש לא שלח בקשה לדחיית מועד הדיון בשל מחלתו. טענה כי לבקשה לא צורף תצהיר התומך בעובדותיה, ורק מסיבה זו יש לדחות הבקשה על הסף. טענה כי המבקש הגיש הבקשה בחלוף חודש וחצי ממועד גזר הדין, ללא סיבה סבירה, ואף בשל סיבה זו דין בקשתו להידחות.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לקבל הבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         המבקש אינו חולק על כך כי זומן לדיון כדין אלא שלטענתו לא התייצב לדיון משום שבאותו יום עבר טיפול אצל רופא שיניים, וצירף אישור רופא וחשבונית. יצויין, כי אף אם נבצר מהמבקש להתייצב לדיון במועד הקבוע ולהגיש בקשה לדחיית מועד הדיון "בזמן אמת", הרי שיכול היה להגיש הודעה או בקשה בסמוך לאחר מכן, ולא רק כחודש וחצי לאחר מכן.

8.         עם זאת, המבקש העלה טענות הגנה באשר לנסיבות ביצוע העבירה. בנסיבות אלה, ולמרות שהמבקש לא הגיש תצהיר לתמיכה בבקשתו, בשים לב לנסיבותיו האישיות, החלטתי, לפנים משורת הדין, ליתן לו יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

9.         סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין, זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסך של 900 ₪, אשר ישולם על ידי המבקש עד ליום 1.3.20 שאחרת, יוותר פסק הדין על כנו.

עם ביטול פסק הדין יובא התיק בפניי לצורך קביעת מועד לדיון.

3

            המזכירות תודיע לצדדים.

            לעיוני בהתאם.

ניתנה היום, ה' שבט תש"פ, 31 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.