1

לפניי בקשת המבקשת להורות על הנפקת אישור הפקדת רישיון נהיגה בתיק זה באופן רטרואקטיבי, כך שהאישור יינתן נכון ליום קבלת גזר הדין בידי המבקשת ביום 19.9.17. יצויין כי גזר הדין ניתן בהיעדר המבקשת ביום 12.9.17, ובמסגרתו הוטל עליה, בין היתר, עונש של פסילה בפועל לתקופה של תשעה חודשים (להלן: "גזר הדין").

המבקשת טענה כי לא הגיעה לדיון מכיוון שילדה בסמוך למועד הדיון אך משקיבלה את ההודעה על גזר הדין וחתמה עליה חשבה שהיא בפסילה החל מאותו מועד. טענה כי כאשר ניגשה למזכירות בית המשפט על מנת לקבל אישור על תקופת הפסילה הוסבר לה כי מאחר שלא הפקידה את רישיונה הפסילה לא חושבה לה. טענה כי אין בידה רישיון נהיגה וכי לא נהגה במשך השנתיים האחרונות.

ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי על פי ההלכה, רשות הרישוי היא הגורם המוסמך לחישוב הפסילה ועל כן על המבקשת להפנות בקשתה בהתאם. טענה כי המבקשת לא העלתה כל טענה שמסבירה את מחדלה, שעה שחובת הפקדת רישיון הנהיגה או תצהיר חלף רישיון הנהיגה הוסברה לה במסגרת גזר הדין.

2

לאחר שעיינתי בבקשת המבקשת, בתצהירה ובכל המסמכים אשר הונחו לפניי, ולאחר שנתתי דעתי לעמדת ב"כ המשיבה, לא מצאתי עילה אשר יש בה כדי להצדיק הנפקת אישור הפקדה באופן רטרואקטיבי נכון ליום קבלת גזר הדין בידי המבקשת כפי עתירתה.

בגזר הדין נכתב כי "מובהר לנאשם כי אם לא יפקיד את רישיונו, נחשב הוא פסול מלנהוג אך הפסילה תחושב ממועד ההפקדה בלבד. אם אין לנאשם רישיון נהיגה בתוקף עליו להפקיד תצהיר ערוך כדין."

אם כך, חובת הפקדת רישיון הנהיגה או תצהיר חלף רישיון נהיגה הוסברה בפירוט למבקשת במסגרת גזר הדין, כאשר המבקשת מאשרת כי קיבלה עותק ממנו בסמוך למועד הינתנו וכפי שאף עולה מאישור המסירה המצוי בתיק.

יצויין כי לאחר הגשת הבקשה והתצהיר ביום 23.9.19, הונפק למבקשת אישור על הפקדת רישיון הנהיגה שלה, בהתאם לאותו מועד (23.9.19) ואין בנסיבות האישיות והאחרות אשר פורטו בבקשה כדי להצדיק מתן אישור הפקדה נכון למועד אחר, מוקדם יותר, גם בשים לב לזמן שחלף מאז מועד מתן גזר הדין.

חישוב הפסילה יערך ע"י משרד הרישוי כמקובל.

המזכירות תעביר החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, א' חשוון תש"פ, 30 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.