1

מבוא

1.      הנאשם בפני הורשע על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, בעבירות הבאות: אי מסירת פרטים, נהיגה ללא פוליסה, נהיגה בחוסר זהירות ועקיפה בדרך לא פנויה, אשר הביאה לתאונת דרכים. (לא הואשם בגרם נזק על אף שנגרם כזה).

2.      התאונה ארעה ביום 25/07/13 בשעה 00:18 בלילה, עת הנאשם יצא מנתיב נסיעתו שמאלה, כדי לבצע עקיפה של שורת כלי רכב שעמדו בנתיב נסיעתו, אלא שאז במהלך העקיפה התנגש חזיתית ברכב "פיאט" שנסע בנתיב הנגדי. מיד אחרי התאונה הנאשם עצר את הרכב, פנה לנפגע ודרש לשלומו, הנפגע לא הגיב. לאחר מכן הנאשם הזיז את רכבו, וכשחזר בשנית לנפגע הבחין בהתקהלות של אנשים סביב הנפגע המזעיקים עזרה, הנאשם חזר לרכב ונסע מהמקום, מבלי להשאיר פרטים, אולם למחרת היום הנאשם התייצב מיוזמתו בתחנת המשטרה ומסר תצהיר המפרט את השתלשלות התאונה.

3.      הנאשם בן 58, אב לתשעה ילדים, נוהג משנת 1989 ובעברו התעבורתי 6 הרשעות קודמות, אין דומה.

טיעוני הצדדים לעונש

4.      ב"כ המאשימה הדגישה את חומרת העבירות שבהן הודה והורשע הנאשם ואת הפגיעה החמורה בערכים החברתיים כתוצאה מהתנהגותו הפסולה של הנאשם לאחר התאונה. עוד הדגישה את חומרת העבירה של נהיגה ללא פוליסת ביטוח.

5.      לדבריה, מתחם העונש ההולם במקרים אלה נע בין מספר חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות ועד לחצי שנה של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, כאשר היא מבקשת להשית על הנאשם מספר חודשם בדרך של עבודות שירות. עוד מבקשת היא לפסול את רישיונו לתקופה משמעותית, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי, קנס ופיצוי לנפגע.

2

6.      נוכח הנסיבות המתוארות לעיל תיקנה המאשימה את כתב האישום וחזרה בה מכוונתה להאשים את הנאשם בהפקרה, אולם טיעוניה נותרו כאילו היתה זו הפקרה ולא כך הוא הדבר. הנאשם דיווח על המקרה שעות ספורות לאחר התאונה ואילו הנפגע שוחרר מבית החולים עוד באותו היום.

7.      בטיעוניו לעונש הסניגור הצביע על אי בריחה מאחריות של הנאשם, דיווח למשטרה והודאה בהזדמנות הראשונה. כמו כן הצביע על נסיבות משפחתיות לא קלות של הנאשם. הנאשם בן 58, נשוי ואב לתשעה ילדים, אחד מילדיו נכה 70%, אשתו נכה, אחת מבנותיו גרושה וגרה עם שלושת ילדיה בבית הנאשם, המשפחה מתקיימת מקצבת הביטוח הלאומי. כמו כן, מאחר שלנאשם בלבד רישיון נהיגה הוא זה המסיע את בנו הנכה ואשתו למוסדות רפואיים שונים.

8.      עוד ציין הסניגור, כי למרות שהנאשם נוהג משנת 1989, בעברו רק 6 הרשעות תעבורה קלות.

9.      באשר למתחם הענישה הסניגור הפנה למספר גזרי דין וציין כי מתחם העונש המקובל במקרים דומים או חמורים אף יותר, לא כולל מאסר בפועל כלל, אלא פסילה למספר חודשים, פסילה על תנאי וקנס. בנסיבות אלה, ביקש להסתפק ב- 60 ימי הפסילה המנהלית שכבר נפסל הנאשם, ובענישה צופה פני עתיד.

חומרת העבירות ומתחם הענישה לגביהן

10.  אנשים מגיבים בדרך שונה למצבים חריגים אליהם נקלעו בהפתעה ובחוסר מוכנות. לא לכל האנשים יש את המיומנות והכישורים לפעול או להציל, לא כל האנשים מפרשים את הסיטואציה אליה נקלעו באותה דרך. מטרתן של הוראות החוק בעניין זה והענישה ההולמת, היא להנחיל נורמות התנהגות מוסרית, שתתגברנה על הנטייה לברוח מאחריות ולהתנהג באופן אנוכי.

11.  יחד עם זאת, יש הבדל בין מי שלא מוסר פרטיו ובכך מנסה להתחמק מאחריותו לנזקי הרכוש שנגרמו בתאונה ומהעמדתו לדין בגין מחדלי נהיגתו, לבין מי שמפקיר פצוע בזירת התאונה, בין אם הוא אחראי לתאונה ובין אם לאו. עבירת ההפקרה חמורה עשרות מונים מזו של אי מסירת פרטים.

3

12.  חיפוש בפסיקה אחר מקרים דומים העלה כי מתחם הענישה אינו כולל מאסר בפועל ואם בנמצא גזרי דין כאלו, הרי שיש למקמם בקצה העליון של מתחם הענישה, כמו ת"ד (ים) 2774/09 מדינת ישראל נ' ניסני (מיום 16.6.11), שם נגזרו על נהג חדש 7 ימי מאסר בפועל, לאחר שהעדיף שלא לרצות תקופה ארוכה יותר בעבודות שירות, 30 יום מאסר על תנאי למשך 3 שנים וקנס בסך 360 ₪. נהג שלא מוסר פרטיו גם כשהוא גורם לנזק רכוש קל, מבקש להתחמק מתשלום הנזק שגרם ולכן המטרה העונשית היא להוכיחו כי אין זה משתלם, מעבר לפגם המוסרי הטמון בכך.

בת"ד (י-ם) 2760/08 ‏‏מדינת ישראל נ' שרון (מיום, 17.11.09) כבוד השופט ד"ר א. טננבוים מדבר על "הנטייה האנושית" לברוח בעת צרה ודווקא בשל כך הצורך להילחם בה וכך הוא אומר:

"מדיניות הענישה כלפי נהגים שאינם משאירים פרטים ובורחים צריכה להיות נוקשה. פעמים רבות הנהגים פוגעים ובורחים הם האנשים היחידים שהיו במקום האירוע. לא תמיד נוכחים עדים שיוכלו לשפוך אור על אופן התרחשות התאונה. מי שבורח מבלי להשאיר פרטים מתנהג בצורה מכוערת ומרגיזה... אין ספק, כי עלינו לעשות כל שניתן לביעור ולמיגור תופעה מעין זו וזאת באמצעות הטלת עונש מרתיע. העונש צריך להיות כזה שיוביל למסקנה כי הימלטות ממקום התאונה אינה משתלמת".

באותו מקרה נדונה מי שפגעה ברכב גרמה לנזקי רכוש וברחה, קנס של 2,000 ₪ ופסילה למשך 6 חודשים.

בעפ"ת (ת"א) 39792-01-11 חדידה נ' מדינת ישראל (מיום, 17.02.11) נדחה ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין. הנאשם בתמרון חניה פגע באופנוע משטרתי וגרם לרוכב חבלה של ממש, הוא נדון ל- 3 חודשי פסילה, פסילה על תנאי וקנס בסך 1,800 ₪.

בת"ד (י-ם) 9912-03-11 מדינת ישראל נ' מוחתסב (מיום, 14.03.13) הורשע הנאשם בגרימת תאונה, נהיגה בחוסר זהירות, אי שמירת מרחק ואי מסירת פרטים, נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח חובה בתוקף. הנאשם נפסל לתקופה של 10 חודשים, קנס בסך 10,000 ₪. פסילה על תנאי ל- 6 חודשים למשך 3 שנים ומאסר ל- 3 חודשים על תנאי ל-3 שנים.

בת"ד (י-ם) 1773-08-12 מדינת ישראל נ' בלאי (10.04.13) הורשע הנאשם בגרימת נזק, חוסר זהירות, אי שמירת מרחק ואי מסירת פרטים. הנאשם נפסל ל- 5 חודשים, פסילה על תנאי למשך חודשיים ל- 3 שנים וקנס בסך 20,000 ₪, בערעור הופחת הקנס בהסכמה ל 10,000 ₪.

בת"ד (פ"ת) 261-08-12 מדינת ישראל נ' בן מוחה (מיום, 10.12.13) הורשע הנאשם באי שמירת מרחק, גרימת נזק, נהיגה רשלנית, אי מסירת פרטים, ואי הגשת עזרה. הנאשם נפסל לתקופה של 11 חודשים, קנס בסך 1,500 ₪, פסילה על תנאי ל- 4 חודשים למשך 3 שנים ומאסר ל -7 חודשים על תנאי ל- 3 שנים.

4

בת"ד (י-ם) 6908-02-13 מדינת ישראל נ' קוויק (מיום, 21.11.13) הורשע הנאשם בעבירה של נהיגה רשלנית, גרימת נזק, חבלה של ממש, אי מסירת פרטים ונהיגה ללא ביטוח חובה בתוקף. הנאשם נפסל לתקופה של 9 חודשים, פסילה על תנאי ל- 12 חודשים למשך 3 שנים, קנס בסך 5,000 ₪ ומאסר לחודשים על תנאי ל- 3 שנים.

בת"ד (פ"ת) 97-06-11 מדינת ישראל נ' שביינשטיין (מיום, 03.03.14) הורשע הנאשם בעבירה של נהיגה רשלנית, נהיגה נגד כיוון הנסיעה, גרימת חבלה של ממש, עזיבת מקום התאונה, אי הגשת עזרה, אי מסירת פרטים ואי הודעה על תאונה. הנאשם נידון ל 3 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, נפסל לתקופה של 30 חודשים, מאסר ל- 7 חודשים על תנאי, פסילה על תנאי ל- 6 חודשים ל- 3 שנים וקנס בסך 3,000 ₪. יצוין כי במקרה זה מדובר בנאשם שנסע בכיוון ההפוך לכיוון הנסיעה המותר, חסם דרכם של משאית ואופנוע שנסעו מולו ופגע חזיתית באופנוע וכתוצאה מהתאונה נחבלה חבלות של ממש נהגת האופנוע.

ברע"פ 1042/14 פרנקו נ' מדינת ישראל (מיום, 11.02.14) שם הורשע המבקש על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של אי ציות לתמרור, נהיגה בקלות ראש, אי מסירת פרטים, אי הגשת עזרה, אי מסירת פרטים ובנהיגה ללא רישיון, נדון הנאשם ל-4 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.

מתחם הענישה

13.  מפסקי דין שהובאו לעיל ומעיון בפסקי דין נוספים עולה כי מתחם הענישה נע בין 6 חודשי פסילה ועד שנתיים, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי וקנס כספי משמעותי, מאסר בפועל הושת במקרים חריגים בהם נגרמה חבלה של ממש והוכחה כוונה להתחמק מאחריות ולברוח מהזירה.

14.  לעניין נהיגה ללא פוליסת ביטוח חובה בתוקף, ניתן לראותה כעבירה כלכלית שעונשה הוא קנס מרתיע. פסילת המינימום הקבועה בחוק מעולם לא נדרשה ולא נאכפה על ידי המאשימה ובתי המשפט.

גזר הדין

15.  לאור האמור, לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ואת נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, אני דנה אותו לעונשים הבאים:

5

א.    אני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים בניכוי פסילה מנהלית בת חודשיים ובסה"כ ייפסל ל-4 חודשים. הנאשם יפקיד את רישיונו במזכירות ביהמ"ש עד ליום 10/7/14.

ב.     אני גוזרת על הנאשם מאסר בן 4 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יגרום לתאונת דרכים בה נגרם לו או למעורבים חבלה של ממש ו/או שלא ימסור פרטיו לאחר קרות תאונה ו/או שינהג בזמן פסילה.

ג.       אני פוסלת את רישיונו של הנאשם למשך 11 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שלא יעבור את העבירות עליהן הורשע.

ד.     אני משיתה על הנאשם קנס כספי בסך 1,500 ₪ , או 5 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חודשים החל מיום 1.07.14, או 10 ימי מאסר תמורתו. בשל מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם לא מצאתי לנכון לגזור עליו קנס גבוה יותר.

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

ניתן היום, 1 ביוני 2014 , בנוכחות הצדדים.