החלטה זו באה להשלים פסקה שנשמטה מהכרעת הדין שהוקראה אתמול מכוח הסמכות הנתונה לי בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984, היא תבוא בספה של הכרעת הדין ויש לקרוא אותה יחד עמה.

בדיון שנערך לפניי ביום 18.1.2023, טען הנאשם להגנה מן הצדק. בהחלטה שניתנה בו במקום נדחתה טענתו, תוך שציינתי כי בעניינינו לא חלים המבחנים המצדיקים היעתרות לטענה זו שכידוע בית המשפט יזקק לה במקרים נדירים וחריגים. בעניין זה נקבע כי "ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק מהווה אפוא מהלך קיצוני שבית-המשפט אינו נזקק לו אלא במקרים חריגים ביותר" (ע"פ 4855/02‏ מדינת ישראל נ' בורוביץ (2005)). באותה פרשה עמד בית המשפט על כללי הפעלת שיקול הדעת ביחס לטענת "הגנה מן הצדק" וכך קבע: "בשלב הראשון על בית-המשפט לזהות את הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בעניינו של הנאשם ולעמוד על עוצמתם במנותק משאלת אשמתו או חפותו. בשלב השני על בית-המשפט לבחון אם בקיומו של ההליך הפלילי חרף הפגמים יש משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות. בשלב זה נדרש בית-המשפט לאזן בין האינטרסים השונים... בגיבוש האיזון בין השיקולים הנגדיים ייחס בית-המשפט לכל אחד מהשיקולים את המשקל היחסי הראוי לו בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה הנתון... בשלב השלישי, מששוכנע בית-המשפט כי קיומו של ההליך אכן כרוך בפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, עליו לבחון אם לא ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים מתונים ומידתיים יותר מאשר ביטולו של כתב-האישום".

בעניינינו כפי שהדבר פורט, לא שוכנעתי בקיומם של מחדלי חקירה, ודאי לא בעוצמה המצדיקה להורות על ביטול כתב האישום. תאונת הדרכים נושא כתב האישום נחקרה באופן מלא ולאורך זמן. הדבר עולה בבירור מתוך חומר החקירה (כפי שפורט אף הוא). באין פגמים שכאלה, אף אין להידרש לשני שלבי הבחינה הנוספים.

לסיכום, נוכח המפורט בעמ' 32 לפרוטוקול (בהכרעת הדין) שורות 13-18 אין להיזקק לטענת "הגנה מן הצדק" משום שלא נפלו פגמים בחקירת המשטרה לבטח לא כאלה המצדיקים ביטולו של האישום.

החלטה משלימה זו תשלח לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשפ"ג, 18 יולי 2023, בהעדר הצדדים.