1

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

הנני קובעת כי מתחם העונש ההולם לאור נסיבות בצוע העבירה על פי עובדות כתב האישום הינו: בין 3 חודשי פסילת מינימום ל-6 חודשים.

בעניינו מצאתי לנכון לחרוג לקולה ממתחם הענישב בשל העובדה כי לנאשם ותק נהיגה משמעותי - משנת 1996, עברו להוציא תאונת דרכים קודמת איננו מכביד.

יש ליתן משקל לקולא כי התאונה התרחשה בהיותו במהלך מילוי תפקיד ולאחר משמרת לילה.

מצאתי למקום להניח כי הנאשם יפיק לקחו, אף עם תועמד תקופת הפסילה על תקופה קצרה יותר.

בקביעת הקנס ניתן משקל למכתבה של קצינת הרווחה המתאר מצב משפחתי אישי חריג, כמו כן ניתן משקל להגינותו של הנאשם אשר הודה באחריותו לתאונה בזמן אמת.

כמו כן, שוכנעתי כי באמת ובתמים קיבל על עצמו לשפר נהיגתו.

-          הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 540 ₪ או 100 ימי מאסר שישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

-          הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 14 יום.

ריצוי הפסילה נדחה עד 60 יום

2

-          הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 2חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

זכות ערעור כחוק

המזכירות תשלח העתק הכרעת הדין וגזר הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ז חשוון תשע"ה, 10 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.