1

מונחת בפניי בקשה לביטול הכרעת דין וגזר דין שניתנו בהעדר התייצבות המבקש.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום בגין אירוע מיום 30.04.12, שבו הואשם בעבירות של גרימת נזק לרכוש, רשלנות, סטיה מנתיב ונהיגה במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך. המבקש לא התייצב למועד הדיון שנקבע 09.09.13, נשפט בהעדרו ונגזרו עליו העונשים הבאים: קנס ע"ס 2,000 ₪, חמישה חודשי פסילה בניכוי פסילה מנהלית בת 60 ימים וחמישה חודשי פסילה על תנאי למשך שלוש שנים.

המבקש טוען בבקשתו כי לא קיבל הזמנה לדין, ונודע לו על מועד הדיון רק יום קודם בשיחה טלפונית עם מזכירות בית המשפט. הנאשם הודיע שישלח פקס בו יבקש דחייה, אולם בתיק בית המשפט לא קיימת בקשה כזו. לטענתו הגיש בקשה, אך לא צירף העתק ואסמכתא לכך שנשלחה בפקס. לטענת המבקש כעבור כמה חודשים כשהתקשר לבית המשפט כדי לברר אם ניתנה החלטה בבקשתו, נאמר לו כי גזר הדין ניתן בהעדר וכי הוא פסול לנהיגה. לטענתו, עבר כתובת מגורים וייתכן כי בשל כך לא הובא לידיעתו מועד הדיון.

למרות שהמבקש ידע על מועד הדיון, כפי שעולה מהבקשה עצמה, בחר שלא להתייצב לדיון. גם בהנחה ששלח בקשה בפקס שלא הגיעה ליעדה, חובתו היתה לברר קבלת הבקשה וההחלטה שניתנה, משלא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו.

2

לגופן של נסיבות תאונת הדרכים, מבקשתו של המבקש עולה כי נסע במהירות של 50 קמ"ש, איבד שליטה והחליק בשל מים על הכביש. נסיבות אלו ממילא מלמדות על אשמתו על פי דין שכן ההלכה הפסוקה קובעת כי מקום שרכב סוטה מנתיבו, חזקה שהדבר ארע ברשלנותו של הנהג, אלא אם הוכיח שלא התרשל. ראה ע"פ (י-ם) 1713/93 בוקובזה נ' מדינת ישראל (מיום, 07.06.93), וכן ע"א 446/82 בלגשווילי נ' אלגבארין, שם נאמרו הדברים הבאים:

"..אין טבעה של מכונית להחליק על גבי הכביש מאליה. לכאורה מצביעה ההחלקה על אי-נקיטת אמצעי זהירות נאותים מצד הנהג. רשלנות זו עשויה להתבטא בדרכים שונות: או שהנהג נסע במהירות מופרזת, או שלא האט את מהירות נסיעתו כאשר נוכח לדעת שהכביש הינו רטוב, וזאת במיוחד בעת היכנסו לסיבוב בכביש, או שלחץ על הבלמים בצורה פתאומית מדי בהתחשב בתנאי הכביש, או שהפנה את הגה המכונית בתנועה חדה, או שמצב הצמיגים במכוניתו לא היה תקין וכו'....".

בהעדר כל טענה או ראיה לכך שהמבקש אינו אחראי לתאונה כי אם גורם אחר, אין טעם לבטל הכרעת הדין.

לגבי גזר הדין, הנאשם מבקש להתחשב בכך שנעדר עבר תעבורתי, נשוי + 2 זקוק לרישיונו והקנס גבוה.

לפנים משורת הדין מפחיתה הקנס ל-1,500 ₪ אשר יחולקו מחדש ל-5 תשלומים, החל מיום 1/7/14. כמו כן מפחיתה את תקופת הפסילה ל-4 חודשים בניכוי חודשיים פסילה מנהלית ובסה"כ ייפסל לחודשיים - החל מיום 11/5/14 - המועד בו הפקיד רישיונו.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום קבלת החלטה זו.

מזכירות תשלח בדואר רגיל את ההחלטה ובדואר רשום את ההחלטה בצירוף השוברים.

ניתנה היום, כ' אייר תשע"ד, 20 מאי 2014, בהעדר הצדדים.