1

גזר דין

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

הריני רואה בהסדר הטיעון מתחם ענישה ראוי.

מטעמי מדיניות משפטית ונוכח הלכת בית משפט העליון בעניין כיבוד הסדרי טיעון, אתן ידי להסדר.

בפניי הסדר טיעון "מסגרת".

מלוא תיק החקירה הונח בפניי, אכן מדובר בתאונה אשר התרחשה בלילה.

2

בחקירתה, הנאשמת טענה כי לא הבחינה בכך שהמדובר בצומת בגלל שהמקום חשוך, דע עקא - הבוחן המשטרתי, מצא לנכון לבדוק שדה הראיה בשעת יום...

הודאת הנאשמת באשמה, חסכה הטרחת העדים וחסכה מבית המשפט שמיעת הסברי החוקר בסוגיה זו...

נסיבותיה האישיות של הנאשמת קשות, בהיותה אם חד הורית נתתי דעתי למצבה של אחת מבנותיה. (מחמת צנעת הפרט לא יסרקו מסמכים בסוגיה זו).

ניתן משקל לכך שאף הנאשמת עצמה נחבלה.

סוף דבר -

-          הנני דנה את הנאשמת לתשלום קנס בסך 1500 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

על הנאשמת/ סנגורה לגשת כעת למזכירות ביהמ"ש לקבלת שובר תשלום.

-          הנני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 21 יום.

ריצוי הפסילה נדחה עד 60 יום.

-          הנני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

זכות ערעור כחוק.

המזכירות תעביר העתק החלטתי לצדדים.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"ז, 23 יולי 2017, בהעדר הצדדים.