1

גזר דין - בהעדר הצדדים

בפני הסדר טיעון המהווה מתחם ענישה ראוי.

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

לאחר שבחנתי טיעוני הצדדים ונחה דעתי לתוצאות התאונה החלטתי לאמץ ההסדר כפי הרף התחתון.

עיקר נימוקי הינם כי המדובר בתאונה עצמית והנאשם בא על מירב עונשו בפציעתו אשר הצריכה בין השאר ניתוחים ושיקום של כחודשיים וחצי בבית לוינשטיין.

2

מכאן ואילך, יש ליתן הדגש על אינטרס השיקום כשיקול משמעותי בקביעת העונש הראוי. במקביל נחה דעתי לכך שבהעדר כיסוי ביטוחי, הנאשם נשא בתוצאות הכלכליות של התאונה בכך ענישה נוספת. הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

קנס

הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1000 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

פסילה בפועל

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים.

ריצוי הפסילה נדחה עד 60 ימים.

פסילה על תנאי

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים

וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

המזכירות תודיע לצדדים.

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים בבית המשפט המחוזי בלוד.

ניתן היום, י"ג סיוון תשע"ח, 27 מאי 2018.