1

מונחת לפניי בקשה לביטול גזר דין שניתן בהעדר הנאשם.

המבקש קיבל זימון לדיון ביום 8.9.14 בגין גרימת תאונת דרכים וביצוע עבירות של אי מתן זכות קדימה, נהיגה בקלות ראש והתנהגות הגורמת נזק בניגוד לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961 ובניגוד לתקנות 21(ב)(2) ו- 68 לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961.

הנאשם לא התייצב במועד ולכן נשפט בהעדר ונגזר דינו ל-3 חודשי פסילה מלנהוג, 1,500 ₪ קנס, ו- 4 חודשי פסילה על תנאי.

המבקש עותר לביטול גזר הדין. לדבריו לא התייצב לדיון כיוון שחשש לפתוח את ההזמנה שקבל לבית הוריו. המבקש מודה באשמה. ומבקש להקל בעונשו בשל העובדה שכבר בצע לדבריו חודשיים של פסילה מנהלית וכיוון שגר בישוב מרוחק אליו אין תחבורה ציבורית והדבר יקשה על ניידותו שלו ושל משפחתו. לאחרונה נולדה לו בת ולאשתו אין רישיון, ולטענתו עברו התעבורתי נקי.

בקשתו של העותר אינה נתמכת בתצהיר כנדרש וראה לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל. המבקש לא התייצב לדיון למרות שהוא עצמו חתום על אישור המסירה וזאת כיוון שהזניח את ענייניו. מדובר בעונש מינימאלי הקבוע בחוק.

2

עם זאת עקב הנסיבות האישיות של המבקש ועל אף שלא הוגש תצהיר, אני מורה על הפחתת עונש פסילה מנהלית בן חודשיים שריצה הנאשם, כך שנותר לו לרצות חודש ימים בלבד. יתר רכיבי העונש יוותרו ללא שינוי.

מבטלת קנס פיגורים, מאריכה המועד לתשלום הקנס עד ליום 10/12/14.

5129371

54הנאשם מוזהר כי העונש המקובל על נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל.

ניתנה היום, י"ג חשוון תשע"ה, 06 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.