1

נוכחים:

מטעם המאשימה - עו"ד קובטי

מטעם הנאשמת - עו"ד ניר שלום

הנאשמת - בעצמה

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

2

1.      הנאשמת הורשעה, על פי הודאתה, בביצוע עבירות של נהיגה רשלנית, התנהגות הגורמת נזק וחבלה של ממש לגוף וסטייה מנתיב הנסיעה.

2.      על פי המתואר בכתב האישום, ביום 13.9.15, סמוך לשעה 15:35, נהגה הנאשמת ברכב פרטי מסוג "דייהטסו" בכביש 70 מכיוון דרום לכיוון צפון מזרח והגיעה סמוך לק"מ 26.6, כשהיא נוסעת בנתיב הימני בכביש דו-נתיבי ודו-מסלולי, המופרד על ידי מעקה בטון. באותה עת, בנתיב השמאלי לפני רכב הנאשמת, נסע רכב פרטי מסוג "מיצובישי" (להלן: רכב א'), נהוג בידי נחום חיים יוסף, ואילו בנתיב הימני לפני רכב הנאשמת נסע רכב פרטי מסוג "מזדה" (להלן: רכב ג'), נהוג בידי שרעבי יפה.

3.      לפי הנטען בכתב האישום, הנאשמת נהגה רכבה ברשלנות בכך שסטתה שמאלה על מנת לעקוף את רכב ג', איבדה שליטה, התנגשה במעקה הבטון, פגעה ברכבים ב' ו-ג' והתהפכה. כתוצאה מהתאונה, נחבלו בגופם ונזקקו לטיפול רפואי הנאשמת, נהגי רכב ב' ו-ג' ושלושה נוסעים, ובין היתר לנוסע לוי שמואל נגרמה חבלה של ממש, אובחן שבר בצלעות משמאל וכן נגרם נזק לכלי הרכב המעורבים.

4.      הצדדים הגיעו להסדר טיעון. במסגרת ההסדר, עתרו הצדדים כי יוטל על הנאשמת עונש פסילה בפועל של רישיון הנהיגה לתקופה של 4 חודשים (בניכוי חודשיים פסילה מנהלית). כמו כן, הוסכם כי יוטל על הנאשמת פסילה על תנאי וקנס, אשר ייקבעו על פי שיקול דעת בית המשפט.

5.      ב"כ הנאשמת ביקש לכבד את ההסדר. לדבריו, מדובר בחבלות של ממש, שנגרמו לבן זוגה לשעבר, אשר ישב לידה ברכב, אולם על פי האישור מביה"ח (הוגש וסומן נ/2), הוא החליט על דעת עצמו לעזוב את ביה"ח. עוד הוא טען כי החבר לשעבר לא מופיע ברשימת עדי התביעה ושגם התביעה התקשתה להוכיח את החבלות. גם הנאשמת לא בקשר איתו יותר ולא ניתן להביאו לביהמ"ש.

3

6.      עוד ציין ב"כ הנאשמת כי אין המדובר, לטענתם, בקלות ראש כי אם בסטייה בלבד, וטען כי גם בישיבת ההוכחות התגלו קשיים מהותיים, אולם הנאשמת רצתה לסיים עם ההליך כמה שיותר מהר ולכן בחרה להודות בתיק. כמו כן, הוא ציין שמצבה של הנאשמת קשה מאוד והיא אינה עובדת, אמה נפטרה לאחרונה ואביה מטופל בדיאליזה. הוא אף ציין כי הנאשמת נוהגת משנת 1992 ואין לה עבר תעבורתי כלל. לאור כל האמור, הוא מבקש להטיל את שאר רכיבי הענישה, למעט הפסילה, נמוכים ככל שניתן ובמיוחד רכיב הקנס.

7.      מתחם הענישה הנוהג בעבירות בהן הורשעה הנאשמת ובסוג החבלות אשר נגרמו נע בין פסילה בפועל בת 3 חודשים ועד פסילה בפועל בת 12 חודשים. ראו עפ"ת (חיפה) 1376-05-16 קליין נ' מ"י (ניתן ביום 11.7.16), שם דובר על נאשם אשר גרם לתאונת דרכים, בה נחבל שוטר חבלות של ממש ונגרמה לו נכות קשה וצמיתה (חבלות החמורות בצורה משמעותית מהמקרה שבפנינו). בית המשפט המחוזי ביטל את רכיב המאסר בפועל שהוטל על הנאשם והטיל עליו, בין היתר, פסילה בפועל לתקופה של 8 חודשים ומאסר מותנה.

8.      ראו גם ת"ד (חיפה) 8171-11-14 מ"י נ' מרק (ניתן ביום 18.1.16), שם הורשע נאשם בבית משפט זה, בנהיגה רשלנית הגורמת חבלה של ממש, עם ותק נהיגה קצר יותר ו-10 הרשעות קודמות, ובמסגרת הסדר טיעון גזרתי עליו 100 ימי פסילה בפועל ועונשים נלווים נוספים. ראו גם ת"ד (חיפה) 7863-07-14 מ"י נ' בוסקילה (ניתן ביום 30.1.17), שם הורשעה נאשמת בבית משפט זה בעבירות, בין היתר, של נהיגה רשלנית והתנהגות שגרמה חבלה של ממש לגוף, ללא הרשעות תעבורה קודמות (בדומה למקרה שבפנינו), אולם עם נסיבות אישיות חריגות מאוד, ונגזרו עליה 100 שעות של"צ, צו מבחן למשך שנה ופסילה מותנית.

9.      בבואי לגזור את דינה של הנאשמת התייחסתי למספר נתונים. ראשית, מידת הרשלנות אותה יש לייחס לנאשמת - נהיגתה משקפת דרגה בינונית של רשלנות. שכן, הנאשמת בענייננו סטתה שמאלה על מנת לעקוף את רכב ג', איבדה שליטה, התנגשה במעקה הבטון, פגעה בשני הרכבים המעורבים והתהפכה.

10.  לעניין תוצאות התאונה - כמתואר לעיל, הנאשמת, נהגי רכב ב' ו-ג' ושלושה נוסעים נחבלו בגופם ונזקקו לטיפול רפואי, ובין היתר לנוסע לוי שמואל, לשעבר בן זוגה של הנאשמת, נגרמה חבלה של ממש, אובחן שבר בצלעות משמאל וכן נגרם נזק לכלי הרכב המעורבים. אולם, לוי שמואל סירב לקבל טיפול במיון ועזב את בית החולים והנאשמת לא נמצאת איתו עוד בקשר, ואף המאשימה לא עדכנה על מצבו כעת, כך שניתן להניח שלא נגרמו לו נזקים משמעותיים לטווח ארוך.

11.  יחד עם זאת, התחשבתי בעברה של הנאשמת. הנאשמת נוהגת משנת 1992 ואין לחובתה הרשעות תעבורה כלל. מדובר בוותק נהיגה ממושך יחסית (כ-25 שנה).

4

12.  מעבר לכך, נתתי דעתי גם לנסיבותיה האישיות של הנאשמת, ובכללן את מצבה הכלכלי, שאינה עובדת, אמה נפטרה לאחרונה ואביה מטופל בדיאליזה.

13.  כמו כן, שקלתי לקולא את העובדה שהנאשמת הודתה בתיק וחסכה זמן שיפוטי יקר, ואף ביקשה מיוזמתה כבר בשלב הטיעונים לעונש להיפסל עד תום ההליכים המשפטיים נגדה.

14.  לפיכך, בשקלול האינטרסים שלעיל, אני סבורה כי הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים הינו סביר ואין מקום שלא לכבדו.

15.  אשר על כן, מצאתי לנכון לגזור על הנאשמת את העונשים כדלקמן:

א.    אני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים בפועל, בניכוי 60 ימי פסילה מנהלית. הפסילה תחושב מיום 8.6.17, אין צורך בהפקדה.

ב.     אני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשמת לא תעבור עבירה בה הורשעה או אחת מהעבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה ותורשע בגינן.

ג.       אני דנה את הנאשמת לתשלום קנס בסך 1,000 ש"ח. הקנס ישולם ב-4 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 10.9.17 ובכל 10 בחודש שאחריו.

זכות ערעור לבית לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתנה והודעה היום י"ט תמוז תשע"ז, 13/07/2017 במעמד הנוכחים.

הוקלדעלידישושישוורץ