1

בהכרעת הדין הורשעה הנאשמת בביצוע העבירות הבאות:

סטייה מנתיב נסיעה בנסיבות מחמירות, בניגוד לתקנה 40 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן- תקנות התעבורה).

נהיגה בחוסר זהירות תוך גרם חבלה של ממש, בניגוד לתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, ובקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961.

התנהגות בדרך הגורמת נזק - עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה.

יובהר כי הנאשמת הורשעה לאחר שחזרה בה מכפירתה והודתה בעובדות כתב האישום, זאת לאחר שנשמעה פרשת התביעה במלואה.

2

על פי עובדות כתב האישום, ביום 23.7.14, סמוך לשעה 18:20, נהגה הנאשמת ברכב מסוג סוזוקי מ.ר. 4233170 (להלן- הרכב) בכביש מס' 44 מכיוון מזרח לכיוון מערב, בנתיב השלישי משמאל מבין הנתיבים המיועדים לנסיעה לכיוון ישר, והתקרבה בסמוך לכניסה לכביש מס' 4.

יובהר כי במקום התאונה שלושה נתיבים לכיוון ישר (לכיוון תל אביב) וכן נתיב נוסף לפנייה שמאלה לעבר כביש 4. הפנייה מהנתיב השמאלי ביותר לכיוון כביש 4 מוסדרת באמצעות רמזור. הנאשמת נסעה בנתיב הימני ביותר לכיוון ישר.

אותה שעה, נהג א.כ. אופנוע תוצרת הארלי דוידסון מ.ר. xxxxx (להלן- האופנוע), משמאל לנאשמת בנתיב השני משמאל מבין הנתיבים המיועדים לנסיעה לכיוון ישר, היינו בנתיב השני מימין.

הנאשמת נהגה בחוסר זהירות, בכך שלא נתנה תשומת לב מספקת לדרך, לא הבחינה מבעוד מועד באפונוע שנסע משמאלה, סטתה שמאלה מכיוון נסיעתה, חסמה דרכו של האופנוע וגרמה להתנגשות בין שני כלי הרכב. מעוצמת ההתנגשות הועפו אל הכביש נהג האופנוע והנוסעת שהרכיב על האופנוע. רכב הנאשמת נהדף שמאלה ופגע בדופן ימין של רכב פרטי תוצרת טיוטה מ.ר. 5488430, בו נהג, מר רחמים נעמן, שהמתין ברמזור לצורך פנייה שמאלה לעבר כביש מס' 4.

כתוצאה מהתאונה נגרמו לנהג האפונע ולנוסעת שהרכיב חבלות של ממש. נהג האופנוע אושפז בטיפול נמרץ עם חבלה רב מערכתית, לרבות חבלת ראש, צוואר ואגן, דימום מוחי, שברים בצלעות, שבר מרוסק באגן עם דימום פעיל, שבר בשורש כף היד וקרע באשך שמאל. הנהג אושפז במשך שישה ימים בבית חולים ועבר ניתוח, ובהמשך הועבר לאשפוז במרכז רפואי שיקומי "רעות". הנוסעת באופנוע אושפזה בטיפול נמרץ עם דמם בראש, שבר בסינוס קיר קדמי האחורי, שבר דחיסה באגן, שבר מרוסק רמוס פוביס מימין ודמם באגן. הנוסעת אושפזה למשך שבעה ימים, במהלכם נותחה לצורך קיבוע השברים. כן נחבלו כתוצאה מהתאונה הנאשמת ושתי הנוסעות ברכבה, וכלי הרכב ניזוקו.

אציין כי רוכב האופנוע וכן הנוסעת העידו בפניי, ומעדותם עלה כי אינם זוכרים את נסיבות התאונה.

הנוסעת העידה בנוגע למצבה כדלקמן: "עד היום אני סובלת. יש לי פלטינות בעמוד שדרה ובאגן, היה לי גם ביד והוציאו לי אותה, בעמוד השדרה ובאגן לא הוציאו לי.." ובהמשך: "אני מראה לבית המשפט את הצלקת בפרק היד, ויש לי גם חור בפרק היד, ויש לי צלקת לאורך עמוד השדרה וגם באגן. לשאלת בית המשפט, אני משיבה שאני בת 21." הנוסעת ציינה כי כיום היא עובדת ומתפקדת בחיי היום- יום בכוחות עצמה, אך עליה להימנע ממאמץ ומהרמת חפצים.

נהגהאופנוע העיד: "נחתכו לי שני העורקים הראשיים בצוואר. כל הצוואר שלי זה צלקות, שתי צלעות שבורות, חור בריאה, שלושה שברים באגן, עצם הזנב מרוסקת, קיבלתי מכה חזקה בראש, נעשה לי קצר במערכת העצבים שמחק לי את כל הזיכרון מיום התאונה אחורנית, אני לא זוכר" .

נהג האופנוע (יליד 1987) הוסיף כי הוא סובל מצלקות בחלקי גוף שונים. כיום שב לעבודתו כמכונאי אופנועים, אך הוא מתקשה לעבוד בעבודה פיזית.

3

טיעוני הצדדים לענין העונש:

טיעוני התביעה:

המעורבים, אנשים צעירים, נפגעו באופן קשה בגופם כתוצאה מהתאונה, וחוו חוויה טראומטית שיהיו לה השלכות על שארית חייהם. בהתייחס לנאשמת, צוין כי היא ילידת שנת 1958, נורמטיבית, ללא עבר פלילי או תעבורתי. עם זאת, הנאשמת לא הפנימה ונטלה אחריות למעשיה באופן מידי, אלא חזרה בה מכפירתה רק לאחר סיום פרשת התביעה. הנאשמת נושאת באחריות לגרם התאונה ותוצאותיה, נוכח סטייתה שמאלה מנתיב נסיעתה.

מתחם הענישה ההולם בנסיבות דנן, בהם נגרמו פציעות כה קשות, כולל רכיב של מאסר בפועל, הנע בין 3 חודשים ועד שנה. התביעה הפנתה לפסקי דין בהם הוטלו עונשי מאסר בפועל בנסיבות בהן נגרמו פציעות וחבלות קשות ביותר.

לאור כך, עתרה התביעה כי העונשים שיוטלו על הנאשמת הם: מאסר לתקופה שלא תפחת מחצי שנה, פסילת רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת מחמש שנים, מאסר על תנאי מרתיע, פסילה על תנאי ופיצוי הנפגעים.

טענות ההגנה:

עבירת הרשלנות שיוחסה לנאשמת על פי כתב האישום היא ממדרג נמוך, היינו נהיגה בחוסר זהירות. במקרה דנן, עסקינן ברשלנות רגעית בעת ביצוע סטייה מנתיב נסיעה, זאת לעומת עבירות אשר מטבען טמונה בהן חומרה ,כגון אי ציות לאור אדום ברמזור או אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה.

הנאשמת נטלה אחריות והודתה בעובדות כתב האישום על אף קיומם של כשלים ראייתים. יש לייחס רשלנות תורמת של נהג האופנוע, אשר נהג במהירות גבוהה, וניתן להניח כי סטה בין הנתיבים. שני המעורבים - הנפגעים חזרו לשגרת חייהם, מתפקדים ועובדים.

לאור נטילת האחריות, עבר נקי במשך שנות נהיגה רבות ונסיבות אישיות, עתר בא כוח הנאשמת לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהסתפק בהטלת שירות לתועלת הציבור, בהיקף כפי שייקבע על ידי בית המשפט, וכן בפסילה לתקופה קצרה משנה.

בא כוח הנאשמת הפנה לפסיקה, ובין היתר:

ב- עפ"ת (ת"א) 24519-02-15‏ ‏אליהו מוטולה נ' מדינת ישראל, רגלו של רוכב הקטנוע המעורב נכרתה מעל הברך. בית המשפט המחוזי קבע כי ניתן להסתפק בעונש פסילה לתקופה בת 11 חודשים, כשציין: רשלנותו של המערער לא הייתה קשה. המערער לא התפרץ לצומת, המערער נעתר לתמרור, עצר מספר פעמים בטרם יצא לחלק האחרון של נסיעתו אותו ביצע בהתרשלות, הוא אחראי לתאונה אך רשלנותו, כאמור, איננה גבוהה.

4

ב- עפ"ת(חי') 36094-10-11 שטרית נ' מ.י. לשכת תביעות חיפה-משטרת ישראל, המערערת סטתה מנתיב נסיעתה לימין ופגעה בהולכות רגל שהלכו על השול. הרכב פגע בהולכות הרגל וגרם להן פציעות קשות. בית משפט לתעבורה הטיל על המערערת של"צ בהיקף של 400 שעות וכן עונש פסילה לתקופה של חמש שנים. הערעור הופנה כנגד רכיב הפסילה בלבד. בית המשפט המחוזי העמיד את הפסילה על 11 חודשים בלבד, וזאת בשים לב לעבר תעבורתי נקי, הודאה בעובדות כתב האישום, תסקיר חיובי שבא בהמלצה מקילה, וכן העובדה שחיי המערערת השתנו מקצה לקצה בעקבות התאונה.

ב- עפ"ת (ב"ש) 41279-10-11 יפרח נגד מדינת ישראל, המערער נהג ברכב בכביש הערבה, נרדם במהלך נסיעתו וסטה לנתיב הנגדי וגרם להתנגשות מול רכב אחר. כתוצאה מהאמור, נפצעו 4 מנוסעי רכבו של הנאשם, כאשר שניים מהם פונו במסוק לבית החולים וסבלו מחבלות קשות. בית המשפט המחוזי ציין : "נראה שאין מחלוקת כי התאונה נשוא ענייננו, היא קשה, ותוצאותיה חמורות ובמצב דברים זה, מקובל להשית פסילת רישיון ממושכת ואף לעיתים מזומנות, גם מאסר בפועל ולו בעבודות שירות.

באשר להיקף פסילת הרישיון, לא מצאתי כי חרג בית המשפט באופן קיצוני המצדיק התערבות, בייחוד כשבית המשפט קמא, התחשב בעבודתו של המערער והורה על סיווג פסילתו, כך שלא תפגע בהמשך עבודתו. כך גם באשר לפיצוי הכספי הנראה לי אכן מתון ביותר."

כתוצאה מכך, נדחה הערעור בהתייחס לפסילה שהוטלה על המערער לתקופה של חמש שנים.

עפת (נצ') 15665-07-14‏ ‏ מרדכי לב נ' מדינת ישראל, המערער התנגש במכונית שלפניו, שהתנגשה במכונית שלפניה. כתוצאה מהתאונה נפצעו קשה נוסעי המכונית שנסעה לפני המערער. בית המשפט המחוזי מצא כי יש לסווג את רשלנות המערער במדרג נמוך, נוכח העובדה שהופתע מ"פקק" תנועה שהתגלה אל מול עיניו, ולא הספיק לבלום. עוד ציין בית המשפט כי "עניין לנו בנהג ותיק יחסית, שהרשעותיו הקודמות אינן רבות, ומכל מקום אינן מעידות על מי שנהיגתו היא של פורע חוק בכבישים. על כך יש להוסיף את היותו מטופל בשבעה ילדים, ופרנסתו, הנשענת על נהיגתו, מצויה בדוחק. לזכותו יש לזקוף גם את הודאתו בהזדמנות ראשונה, על כל המשמעות שבכך, ובכלל זה קבלת הדין, כמו גם הבעת חרטה על תוצאות התאונה, ונטילת האחריות על שהתרחש."

בסופו של דבר הוטל על המערער עונש פסילה לתקופה של שנתיים.

הנאשמת נשאה את דבריה בסיום הטיעונים לעונש, וציינה את מצבה המשפחתי והצורך ברישיון נהיגה על מנת להתנייד בין ילדיה, הגרים בכרמיאל ותל אביב. הנאשמת הוסיפה כי בעלת וותק נהיגה רב, וביקשה התחשבות בעונש שיוטל עליה נוכח חרטתה המלאה.

מתחם העונש ההולם:

5

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו. מדיניות הענישה אמורה, להעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי של הגנה על שלמות הגוף והנפש, ביטחון הציבור ובטיחות התנועה בדרכים.

מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות בהן הורשעה הנאשמת:

טווח הענישה בגין גרימת תאונת דרכים הינו פועל יוצא של חומרת הרשלנות, כמו גם חומרת הפגיעות שנגרמו והשלכותיהן על חיי הנפגעים.

ברף העליון מצויים גזרי דין בהם הושתו עונשים כבדים, מקום בו תוצאות התאונה היו חמורות, אשר כפסע בינן לבין המוות, המעורבים נפגעו באופן חמור וקשה, עברו ניתוחים והליכי שיקום ממושכים, נותרו בעלי נכות קשה (ראה:, רע"פ 7257/12 גדעון סנדרוביץ נ' מדינת ישראל, רע"פ1583/14 ‏ ‏יאיר שמיר נ' מדינת ישראל, רע"פ 3616/13 רמו רז נ' מדינת ישראל).

במקרים בהן נגרמו חבלות קשות, אך לא באותה דרגת חומרה, נגזרו עונשים כלהלן:

רע"פ 8588/16 ‏‏רז משה נ' מדינת ישראל, אישר בית המשפט העליון, עונש של שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ופסילה לתקופה של 36 חודשים, על נהג בגיר צעיר, שגרם לתאונת דרכים עקב נהיגה במהירות גבוהה וסטייה לנתיב הנגדי. כתוצאה מן התאונה, נגרמו לנהגת המעורבת חבלות של ממש בגופה, בפניה ובראשה, היא נאלצה לעבור ניתוח ובהמשך נזקקה למעקב אורטופדי.

עפ"ת (ב"ש) 60802-07-13‏ ‏ מדינת ישראל נ' חנן אלחרר, בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר על נהג שפגע בשני הולכי רגל בני 77, אשר חצו את הכביש על מעבר חצייה. כתוצאה מהתאונה נחבלו הולכי הרגל חבלות קשות, אשר כללו, בין היתר, שברים באגן, שברים נוספים וכן פגיעה באיברים פנימיים. בית המשפט ציין כי מדובר במשיב חיובי ביותר, שנסיבותיו האישיות, הן עברו התעבורתי הנקי, והן מעשיו הטובים במהלך חייו, אמורות להוריד את הרף על המתחם. בסופו של דבר הועמדה הפסילה על 18 חודשים, זאת מאחר וערכאת הערעור איננה ממצה את הדין.

על כך יש להוסיף את הפסיקה שצוינה לעיל, אשר הובאה על ידי ההגנה.

מתחם הענישה ההולם בגין מעשה העבירה בנסיבותיו:

במעשיה של הנאשמת נפלה רשלנות חמורה, כאשר נסעה בנתיב הימני ביותר, אך בהגיעה סמוך לצומת ביקשה לפנות שמאלה לכביש 4. כך ארע שבסופו של דבר לאחר התאונה, הרכב חצה באופן אלכסוני את נתיבי הנסיעה בכביש עד לנתיב השמאלי ביותר המיועד לפנייה שמאלה. כפי שציין הבוחן בעדותו:

6

"האופן שהנהגת עברה במקום שהיא עברה היה מסוכן, לדעתי זה היה גורם לתאונה, בלי שום קשר, אם הנאשמת פיספסה את הפנייה היא יכלה בהמשך בעוד 300 מ' לעשות פניית פרסה במקום פחות מסוכן ואז התאונה היתה נמנעת. הגורם לתאונה זו הנאשמת שפנתה בצורה מסוכנת ובמקום מסוכן מבלי לשים לב שמגיע אופנוע מאחורה"(פרוטוקול עמ' 21, שורות 25-30).

בד בבד, יש להביא בחשבון כי לפי עדות בוחן התנועה הנאשמת נסעה במהירות נמוכה. מהירות האופנוע נקבעה על סמך הערכה בלבד, ועמדה על 90 קמ"ש, היינו, בטווח המהירות המותרת בכביש 44. בנסיבות אלה, אני סבורה כי יש לצאת מנקודת הנחה המטיבה עם הנאשמת כי נהג האופנוע נסע במהירות גבוהה, ונושא ברשלנות תורמת.

הפגיעות שנגרמו למעורבים הן קשות, ווישאירו את חותמן שנים רבות. המעורבים סובלים ממגבלות משמעותיות ומצלקות קשות בחלקי גוף שונים, אך בכפוף למגבלות תפקודיות, הם שבו לנהל חיים שגרתיים.

בהתחשב בגרימת חבלות של ממש בדרגת חומרה כזו שבענייננו, ברשלנותה הממשית של הנאשמת, אך גם ברשלנות תורמת אפשרית של נהג האופנוע, רף הענישה הראוי כולל ענישה בדמות שירות לתועלת הציבור עד מאסר לריצוי בעבודות שירות למשך 3 חודשים, וכן פסילה הנעה בין 11 חודשים ועד שנתיים.

שיקולי שיקום:

לפי בקשת ההגנה, הופנתה הנאשמת לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר בעניינה.

שירות המבחן התרשם מאישה מתפקדת, אשר מזדהה עם ערכים חברתיים תקינים, ביצעה את המעשים המיוחסים לה בהיסח הדעת ובחוסר תשומת לב, כאשר אלה אינם מאפיינים את אורחות חייה. כיום היא מתמודדת עם אשמה ובושה בגין האירועים נשוא כתב האישום, לוקחת אחריות על המעשים המיוחסים לה בכתב האישום, ומביעה חרטה כנה.

לאור כך, הומלץ על הטלת ענישה חינוכית -גמולית אשר תבוא לידי ביטוי בביצוע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 100 שעות. כן הומלץ על הטלת פסילה על תנאי ופיצויים לנפגעים.

קביעת העונש הראוי במתחם שנקבע:

במסגרת זו נתתי דעתי לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ובככל זה, נסיבותיה האישיות של הנאשמת, הפגיעה של העונש בנאשמת ובבני משפחתה, עברה התעבורתי הנקי על רקע וותק נהיגה רב, וכן הודאה ונטילת אחריות על מעשיה. לא גזרתי על הנאשמת קנס וזאת נוכח הפיצוי שהוטל לטובת הנפגעים.

לנוכח האמור לעיל, יוטלו על הנאשמת העונשים הבאים:

1.      פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 18 חודשים.

            הפסילה תחל לא יאוחר מיום 22.9.17 שעה 10:00.

7

2.      צו שירות בהיקף של 220 שעות, אשר יבוצע במתנ"ס "נווה יוסף" בתפקיד של עבודות משרדיות ועזרה לגיל הרך.

הנאשמת נתנה את הסכמתה לביצוע הצו על פי התכנית שהתווה שירות המבחן.

על הנאשמת להתחיל בביצוע הצו לא יאוחר מיום 6.9.17 ולסיימו בתוך שנה.

            הנאשמת מוזהרת בזאת כי אם לא תעמוד בתנאי צו השירות יכול ויוטל עליה עונש אחר.

3.      פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים, וזאת על תנאי למשך שלוש שנים.

4.      פיצוייים סמליים לנהג האופנוע הנפגע ולנוסעת, בסכום של 7500 ₪ לכל אחד מהם, אשר ישולמו ב- 5 תשלומים חודשיים שויים ורצופים, החל מיום 1.10.17 ובכל 1 לחודש שאחריו.

התביעה תעביר למזכירות בית משפט לתעבורה את פרטי הנפגעים לצורך העברת הסכומים שנפסקו כפיצויים כאמור.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ד באב תשע"ז, 6 אוגוסט 2017, במעמד הנאשמת, עו"ד נחום ועו"ד קרביצקי.