1

הנאשם הורשע על פי הודאתו בגרימת תאונת דרכים עת לא ציית לאור אדום.

תוצאת התאונה חבלות של ממש.

הצדדים הציגו בפניי הסדר טיעון מסגרת לפיו התביעה ביקשה לגזור על הנאשם 8 חודשי פסילה ואילו הסנגור מבקש לשכנע כי די יהיה ב- 4 חודשי פסילה.

הסדר הטיעון מהווה מתחם ענישה ראוי.

בקביעת העונש ניתן משקל לכך שכל העדויות המופיעות בתיק החקירה, הינן עדויות של עדים הנוגעים בדבר. למעשה, כל אחד מן העדים נכח באחד מכלי הרכב המעורבים בתאונה.

מטבע הדברים, פציעתם של רוכבי האופנוע היתה קשה יותר באשר גופם חשוף ואינו "נהנה" מהגנתה של שלדת הרכב.

לזכותו של הנאשם הודאתו באשמה אשר חסכה הטרחת המעורבים. בנוסף, פציעת אימו מהווה ענישה נוספת עבורו.

לאחר ששקלתי בכובד ראש טיעוני הצדדים, הריני גוזרת על הנאשם:

-           הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,800 ₪ או 100 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 ימים.

-           הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 5 חודשים .

ריצוי הפסילה נדחה עד 60 יום.

-           הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

2

המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י' סיוון תשע"ה, 28 מאי 2015, בהעדר הצדדים.