1

1.         ביום 19.7.13 שעה 23.40 נהג הנאשם מכונית פרטית ברחוב לה גרדיה, ת"א ממזרח למערב והתקרב לצומת עם רחוב משה דיין. אותה עת נהג אריה ערמי בדרך משה דיין מצפון לדרום והתקרב לצומת עם רחוב לה גרדיה. במקום מערכת רמזורים שפעלה באופן תקין. שני כלי הרכב נכנסו לצומת בו זמנית וכתוצאה מכך התנגשו. כתוצאה מהתאונה נחבלה רחל ערמי והנאשם. כלי הרכב ניזוקו. בעקבות זאת, הוגש נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של אי ציות לאור אדום ברמזור, בניגוד לתקנה 22א לת"ת ונהיגה בקלות ראש, בניגוד לסעיף 62 (2) בקשר עם סעיף 38 (2) לפקודת התעבורה. הנאשם כפר בכך שנכנס לצומת באור אדום ובכך שהמעורב נכנס לצומת בחסות האור הירוק.

2.         במסגרת פרשת התביעה העידו העדים הבאים:

(א)       עראמי אריה, המעורב, שציין כי לפני הגיעו לצומת הוא עמד בצומת קודם באור אדום ולאחר מכן המשיך בנסיעה באור ירוק והגיע לצומת האמור. בהגיעו לצומת היה האור ברמזור בכיוון נסיעתו ירוק ועל כן הוא המשיך בנסיעה עד להתנגשות עם רכב הנאשם. לדבריו, עד להתנגשות לא ראה את רכב הנאשם.

2

(ב)       רחל עראמי (רעייתו של מר אריה ערמי) העידה כי ישבה סמוך למושב הנהג במכונית. היא העידה כי הרכב עצר באדום והמשיך לאחר מכן באדום וכאשר נשאלה בדבר הסתירה האפשרית בין גרסה זו לגרסת בעלה השיבה העדה "יכול להיות שזה היה ברמזור קודם שהיה לנו אור אדום ונסענו בהמשך לירוק ואז היה לו גל ירוק בלה גארדיה.." [ עמ' 7 ש' 13-15].

(ג)        בוחן התנועה רס"ב שלמה מזרחי העיד כי ההמלצה להעמיד לדין את הנאשם באה על יסוד העדויות בתיק ולא על סמך ראיות חפציות. לדבריו, המעורבים לא הובאו לשם עריכת שחזור בשטח. באמצעות עד זה הוגשה תוכנית הרמזורים והעד נחקר לגביה. לדבריו לא היה צורך על מנת לחקור כדבעי את התאונה להוציא כל אחד מן המעורבים לשטח על מנת להצביע היכן היה בעת חילוף אורות הרמזורים ולערוך זאת מול תכנית הרמזורים בצומת. לטענת העד, "זה לא נכון כי הנאשם לא יודע שעבר באור אדום ואני מאמין לו, יתכן שהסתכל ברמזור הרחוק יותר בגיבור האלמוני וראה שם אור ירוק ונכנס לצומת, ואפילו ניקח אותו למכונת אמת עשוי לצאת מצב שהוא יצא דובר אמת כי הוא מאמין באמת ובתמים שעבר בירוק" [ עמ. 10 ש' 19-21]. באשר למופע הרמזור בכיוון נסיעתם של הנאשם והמעורב ציין העד כי אין מדובר בקביעה חד משמעי לגבי צבע הרמזור. כך, בהינתן שלפני רכב הנאשם היה רכב דו גלגלי שנסע באדום, מעיד נתון זה על אור הרמזור בכיוון נסיעת הנאשם כי "זה אומר שיש לו או אור אדום או אור ירוק.. בהנחה ורוכב האופניים אכן חצה באור אדום עולה בהשוואה בלוח הפזות שלנאשם היו 34 שניות של אדום ו - 17 שניות של ירוק " [עמ' 10 ש' 28-31]. למעורב, באותה עת, גם כן היה יכול להיות אור אדום או ירוק בכיוון נסיעתו "היה אור ירוק במשך 22 שניות למעורב או 48 שניות באדום.. במלים אחרות זה לא עוזר לנו כי זה או זה או זה" [ עמ' 11 ש' 1-2].

ב"כ הנאשם הסכים לקבלת תע"צ תקינות מערכת הרמזורים ללא צורך בחקירת נותן התע"צ מר קיסילביץ.

בנוסף לעדים האמורים העידו 2 עדים נייטראלים שנסעו באותה עת מכיווני הנסיעה של המעורבים בתאונה. מר רונן חבסוב נהג סמוך למעורב מכיוון נסיעתו. מר אליצור דטנר נסע מכיוון נסיעת הנאשם.

3

(ד)       מר חבסוב טען כי הוא לא ראה את מופע הרמזור בכיוון נסיעת המעורב בעת כניסת המעורב לצומת אלא רק בעת האימפקט (ירוק מהבהב) ( עמ' 12 ש' 25-27 ועמ' 13 ש' 23-24 וכן "היה לי ירוק בצומת. אם הוא נכנס לצומת אני מניח שהוא נכנס בירוק. בזמן הפגיעה בוודאות היה ירוק מהבהב" (עמ. 13 ש' 26-27).

(ה)       מר דטנר העיד כי נהג מרחוב לה גארדיה ועצר ברמזור. רכב שעמד בסמוך לו החל בנסיעה ואז התנגש בו הרכב המעורב מימינו. לאחר התאונה חצה את הצומת וניגש לרכב המעורב ואמר למעורב ולאשתו "שראיתי שמי שפגע בהם נסע באור אדום.." [ עמ. 16 ש' 4-5] בחקירה נגדית עומת עד זה עם קיומה של גרסה בנוגע לרכב בנתיב הימני שאותו אמר העד כי לא ראה וגרסת הנאשם כי ראה הולך רגל על מעבר חציה שיש לו ירוק ולנהגים במשה דיין יש אדום ועל כך השיב עד זה כי לא ראה. העד נשאל כיצד הוא זוכר את יתר הפרטים כאמור ואילו פרטים אלה אינו זוכר. העד השיב "אני זוכר דבר אחד מהותי והוא שהיה לי אור אדום. מעבר לכך לא הסתכלתי יותר על הכביש. הדבר היחיד שראיתי שהרכב שלפני [ הנאשם -ד.ס.] החל לנסוע באדום" [ עמ' 16 ש' 25-27].

הנאשם העיד במסגרת פרשת ההגנה וטען כי נכנס לצומת בחסות האור הירוק בכיוון נסיעתו.

דיון והכרעה

3.         כפי שציין בוחן התנועה מר מזרחי, מדובר במקרה שבו יש להכריע את הדין על פי גרסאות הצדדים ולא על בסיס ראיות חפציות. תכנית הרמזורים של הצומת תומכת, כעולה מן האמור, הן באפשרות כי הנאשם נכנס לצומת בחסות האור הירוק והן באפשרות כי הוא נכנס לצומת בחסות אור אדום וגרם בכך לתאונה. לאחר ששקלתי את גרסאות הצדדים מצאתי כי המאשימה הוכיחה את אשמתו של הנאשם במידה הנדרשת בפלילים.

4

4.         קביעתי בנוגע לכך שהנאשם נכנס לצומת בחסות האור האדום בכיוון נסיעתו מושתתת על גרסתו של עד התביעה מר דטנר. מדובר בעד ניטרלי ואובייקטיבי אשר אין לו כל עניין בהליך זה ובתוצאותיו. גרסתו בנוגע לנסיבות כניסתו של הנאשם לצומת לא נסתרה ואני מקבל אותה במלואה. אכן, עד זה ציין כי לא היה גורם שהפריע לשדה הראיה שלו ובכל זאת לא ראה רכב שנטען כי היה בנתיב הימני והולך רגל אשר נטען כי נראה חוצה את מעבר החצייה להולכי רגל בחסות האור הירוק להולכי רגל שעה שהאור לנהגים ברחוב משה דיין היה אדום. גם אם נניח לצורך הדיון כי אירועים אלה אכן היו, והדבר לא הוכח, אין בכך כדי לגרוע מיכולתו של העד להבחין בנאשם שעמד בסמוך לו נכנס לצומת באדום. מטבע הדברים, בשדה ראיה בכיוון נסיעת העד מר דטנר עשויים להימצא פרטים רבים אשר העד אינו בקי בכולם - ואינו חייב להיות בקיא בכולם - שכן אלה אינם רלוונטיים לנסיעתו ובאותה עת לא ידע העד כי עליו לחקוק את הפרטים בשדה ראייתו בזיכרונו למקרה בו תתרחש תאונה והוא יידרש להעיד על דברים אלה בבית המשפט. מר דטנר היה בקיא בפרט העיקרי הרלוונטי - שהינו מאורע חריג מטבע הדברים - מופעו האדום של הרמזור בעת כניסת רכב הנאשם הסמוך לו לצומת. גרסה זו של מר דטנר משתלבת ומתחזקת בגרסתם של המעורב ורעייתו. הן המעורב והן רעייתו העידו כי רכב המעורב נכנס לצומת בחסות האור הירוק. אכן, רעיית הנאשם ציינה כי הרכב עמד באור אדום ולאחר מכן נכנס לצומת באור ירוק אך סמוך לאמירת דברים אלה סייגה דבריה וטענה כי "יכול להיות שזה היה ברמזור קודם שהיה לנו אור אדום ונסענו בהמשך לירוק ואז היה לו גל ירוק בלה גארדיה.." [ עמ' 7 ש' 13-15]. ואמנם גרסה זו תואמת לגרסת המעורב שציין כי "צומת לפני כן היה לי אדום, עמדתי בצומת שם, נדלק לי ירוק יצאתי לדרך, הגעתי ללה גארדיה היה לי ירוק המשכתי בדרך..." [ עמ' 3 ש' 25-27].

5.         גרסתו של מר חבסוב אינה רלוונטית לענייננו. עד את מופע הרמזור בצומת רק בעת האימפקט ולא בעת כניסת רכב המעורב לצומת וממילא אין ביכולתו למסור גרסה באשר לשאלה באיזה מופע של הרמזור נכנס רכב הנאשם לצומת.

6.         לא נעלם מעיני כי גם הנאשם ציין בעדותו כי נכנס לצומת בחסות האור הירוק. גרסה זו אמנם לא נסתרה אולם לטעמי משקלה פחות לאין ערוך ממשקל גרסתו של העד מר דטנר שכן בשונה ממר דטנר שהינו עד נייטראלי ואוביקטיבי, הנאשם הוא עד שיש לו אינטרס מובהק בתוצאותיו של ההליך, מה עוד שלגרסת הנאשם לא הובא כל חיזוק מכל מקור אחר.

5

7.         ב"כ הנאשם טען בסיכומיו כי אירוע התאונה לא נחקר כראוי על ידי משטרת ישראל. אינני מקבל טענה זו. במצב דברים בו הן גרסת הנאשם והן גרסת המעורב היא כי נכנסו לצומת בחסות האור הירוק לא ברור איזו תועלת בקידום חקר האמת הייתה בהבאתם של המעורב והנאשם לצומת על מנת שהנאשם והמעורב יצביעו בפני הבוחן היכן היו בעת חילוף הרמזורים ובדיקת העניין מול תכנית הרמזורים.

6.         לאור כל האמור, מצאתי להרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.

ניתנה היום, 15 דצמבר 2014, במעמד הצדדים