ת"פ 10243/10/21 – מדינת ישראל נגד יעקב אלקים
בית משפט השלום בתל אביב - יפו
|
ת"פ 10243-10-21 מדינת ישראל נ' אלקים
|
|
|
|
לפני כבוד השופטת כריסטינה חילו-אסעד
|
||
המאשימה: |
מדינת ישראל |
|
ע"י עו"ד רועי חמדני יחידת תביעות תל אביב
נגד
|
||
הנאשם: |
יעקב אלקים ע"י עו"ד זוהר ברזילי |
|
|
||
החלטה |
עניינה של החלטה זו בבקשת ההגנה, שהוגשה לאחר תום שמיעת עדויות המתלוננים, כי אורה למאשימה לפעול לביצוע השלמת חקירה כדלהלן:
א. מבוקש להורות על תפיסת הטלפונים הניידים של המתלוננת ואביה וחיפוש בתוכנם;
ב. מבוקש לקבל פלט שיחות יוצאות ונכנסות, לרבות שחזור הודעות והקלטות שהוחלפו בין אביה של המתלוננת לבין קצין משטרה מסוים בפרק הזמן הרלבנטי (להלן: הקצין).
הבקשה נעוצה בקו ההגנה אותו העמיד הנאשם, שטרם העיד להגנתו, ולפיו אביה של המתלוננת איים עליו כי יביא לו "גדודים של שוטרים" וכן לקשר שנטען בין המתלוננים לקצין - וזאת על מנת לבסס טענותו לאכיפה בררנית.
כתב האישום, ההליך עד כה והבקשה שלפני
1. כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות איומים, היזק לרכוש במזיד והפרת הוראה חוקית. עדי התביעה המרכזיים הם מי שהיתה באותה עת אשתו ואביה (להלן: המתלוננים).
על פי עובדות כתב האישום הנאשם איים על המתלוננת בפגיעה באביה, וכשהבחין כי המתלוננת מקליטה אותו באמצעות הטלפון הנייד המשיך להשמיע דברי איום תוך שהוא מפנה את הדברים ישירות לאביה. בהמשך השליך הנאשם את הטלפון הנייד של המתלוננת, וזה נשבר. בנוסף, לאחר שנחקר ושוחרר בתנאים, הפר תנאי מתנאי השחרור האוסר עליו ליצור קשר עם המעורבים, בכך ששלח שתי הודעות לטלפון של המתלונן.
הנאשם כפר וההליך מתנהל לפניי.
2. לאחר שמיעת עדויות המתלוננים הגיש הסניגור בקשה להורות למאשימה לבצע "השלמת חקירה", הנשענת על סעיף 15 להנחיית המשנה לפרקליט המדינה 7.15 שעניינה "יישום הוראות סעיף 74 לחסד"פ על תוצרי חיפוש בחומרי מחשב - עבודת התובע" (להלן: הנחיה 7.15). במסגרת הבקשה עתר הסניגור להורות למאשימה לבצע השלמת חקירה על ידי תפיסת הטלפונים הניידים של המתלוננים לשם אישוש גרסת הנאשם כי נשלחו אליו הודעות מאיימות כי "יטפלו בו גדודי שוטרים" והודעות אחרות שאינן ברשותו ואין לו אפשרות לשחזרן. ב"כ הנאשם טען כי לא בוצע חיפוש בטלפונים של המתלוננים בזמן החקירה המשטרתית כדי לאשש או להפריך את טענתו, ומשאין ביכולתו לשחזר הודעות אלו - ישנה חשיבות לקבלת הבקשה.
3. ב"כ הנאשם חזר בדיון על בקשתו, תוך שנתבקש להבהיר מהו מקור הסמכות המאפשר, לטעמו, היעתרות לבקשה. התביעה הגיבה בקצרה ולבקשת הצדדים ניתנה גם שהות להשלים טיעונים בכתב.
בבקשתו המתוקנת הפנה הסניגור לכך שלבית המשפט סמכות להיעתר לבקשה תוך שהוא מפנה להחלטות שיפוטיות ומדגיש את חשיבות הבקשה לאור טענת הנאשם לקשר שבין המתלוננים לקצין, וטענתו לאכיפה בררנית לאור הגשת כתב אישום כנגדו ואי-העמדה לדין של המתלוננת ואביה.
4. המאשימה התנגדה לבקשה - הן במישור הסמכות והן לגופה. נטען כי הנחיה 7.15 אינה רלבנטית לבקשה זו וכי הסניגור לא הבהיר מהי המסגרת הנורמטיבית המתאימה; צוין כי המסגרת הנורמטיבית להשלמת חקירה מצויה בסעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 ופרשנותו ואופן יישומו מצויים בהנחיות פרקליט המדינה ובפרט הנחיה 6.11 שעניינה "השלמת חקירה לאחר כתב האישום". בהתאם להנחיה, נסיבות המצדיקות השלמת חקירה לאחר כתב אישום יכולות להיות נעוצות, בין היתר, בעובדה או טענה חדשה, או לבקשת הנאשם כאשר יש עילה טובה, זאת בעוד בקשת ההגנה לא הוגשה על רקע התפתחות בלתי צפויה בהליך ההוכחות; עוד נטען באשר לעיתוי הגשת הבקשה והעדר טעמים מיוחדים המצדיקים היעתרות לה בשלב זה; בנוסף, הודגש כי השלמת החקירה המבוקשת פוגעת בזכותם של צדדים שלישיים; עוד מפנה התביעה לכך שהמתלוננים, אשר כבר העידו, לא נשאלו בחקירתם הנגדית שאלות הנוגעות לשליחת הודעות מאיימות או האם הטלפונים ממועד האירוע עדיין ברשותם; בנוסף, נטען כי החומר המבוקש בנוגע לקצין עלול לחשוף שיטות חקירה, אמצעים ומקורות מידע.
לאחר עיון בטיעוני הצדדים, בכתב ובעל פה - אני מוצאת לדחות את הבקשה.
שאלת הסמכות
5. מדובר בבקשה חריגה להורות למשטרה לתפוס טלפונים ניידים של המתלוננים לפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: הפסד"פ) ולחדור אל תוכנם כדי לבסס טענה כי המתלונן איים על הנאשם שישלח לו "גדודים של שוטרים" וכן לאתר "הודעות אחרות".
6. לא קיימת סמכות להורות למאשימה לפעול לביצוע השלמת חקירה באופן המבוקש על ידי הסניגור (בש"פ 1800/12 סרור נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו], 11.07.2012; בש"פ 5722/96 דורפמן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] 19.08.1996). הסניגור הפנה כאמור להנחיה 7.15. מדובר בהנחיה שאינה רלבנטית לענייננו. ראשית, היא נועדה להתוות את עקרונות העבודה של פרקליטים ותובעים בכל הנוגע ליישום הוראות סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי על תוצרי חיפוש בחומרי מחשב; שנית, הנחיה זו אינה מחייבת את בית המשפט או מגדירה את מסגרת סמכותו; שלישית, ההנחיה עוסקת במצב שבו נתפסו חומרי מחשב במהלך החקירה, ונועדה, על פי לשונה, "לקבוע את אופן העיון של התובע בתוצרי החיפושים בחומרי מחשב שנתפסו במהלך החקירה; את האופן שבו ינחה התובע את היחידה החוקרת לבצע השלמות חקירה, ככל שיידרשו, בנוגע לחומרי המחשב שנתפסו" (ההדגשה הוספה); רביעית, סעיף 13 להנחיה מתייחס אמנם לסמכות תובע לבקש מהיחידה החוקרת ביצוע השלמת חקירה, אך זאת בנוגע לחומרי מחשב בהם נערכו כבר חיפושים בשלב החקירה, בעוד שבענייננו לא נערך חיפוש שכזה; חמישית: סעיף 15 להנחיה עוסק במקרים חריגים שבהם "השלמות החקירה שתבוצענה, תצרכנה הוצאת צו שיפוטי המאפשר גישה מחדש לחומר המחשב המקורי" אך זאת, כאמור, לאחר קבלת החלטה על ביצוע השלמת חקירה וביחס לחומר מחשב שכבר נתפס.
בענייננו, אין מדובר במכשירים שנתפסו ואשר יש להרחיב חיפוש אשר בוצע בהם זה מכבר או להורות על חיפוש מחדש. בנוסף, הסניגור אישר כי לא פנה למאשימה בבקשה כי היא תפעל לביצוע השלמת כאמור אלא הפנה את בקשתו ישירות לבית המשפט.
7. הסמכות להורות על ביצוע השלמת חקירה מסורה לתביעה (סעיף 61 לחוק סדר הדין פלילי). בסמכותה של המאשימה לבקש ביצוע השלמת חקירה גם לאחר תחילת המשפט ובמהלכו וזאת בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת, לרבות לבקשת נאשם ובהתקיים עילה טובה לבקשתו (הנחית פרקליט המדינה 6.11 "השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום"). טענות הנוגעות לאי ביצוע פעולות חקירה מתבקשות שמורות לסניגור וככל שיוכיח, מבחינה עניינית, כי אי־ביצוע פעולות חקירה שהיו נדרשות עולה כדי מחדלי חקירה, יישקל משקלם של מחדלים אלה בהתאם להלכות הנוהגות.
8. משלא קמה סמכות לבית המשפט להורות על ביצוע אקטיבי של השלמת חקירה כפי שמבוקש על ידי הסניגור, יש לבחון קיומו של מקור סמכות אחר. הסנגור הפנה במהלך הטיעון בעל פה, בקצרה, לסעיף 108 לחסד"פ. לפי סעיף זה "בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמת בית המשפט, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית המשפט במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו". מובהר כי גם סעיף זה אינו נותן מענה מלא לבקשת הסניגור שכן אין הסניגור עותר להורות למשטרה לתפוס את הטלפונים, להעתיק את תכנם ולחדור לחומר שייתפס בהתאם למתווה החיפוש שייקבע.
9. למען הסר ספק יובהר כי לא נטען שמדובר גם בבקשה החוסה תחת סעיף 74 לחסד"פ, שכן החומר המבוקש לא נתפס בידי היחידה החוקרת במהלך החקירה ולא נמצא בידי המאשימה ועל כן אין מדובר בחומר "שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת". אין מדובר בבקשה שבמסגרתה מבוקש מהמאשימה לקבל חומר חקירה שאינו מצוי בידה ולהעבירו להגנה אלא בבקשה לבצע פעולות משטרתיות של תפיסת טלפונים וחדירה אליהם והפקת ראיות שאינן קיימות על ידי חוקר מיומן; גם סעיף 167 לחסד"פ, אליו הסנגור לא הפנה במפורש, אינו רלבנטי, שכן מדובר בסעיף המקנה סמכות לבית המשפט להורות על הזמנת עד ועל הבאת ראיות אחרות לאחר ש"סיימו בעלי הדין להביא הבאת ראיותיהם" ואילו בענייננו פרשת התביעה עודנה בעיצומה.
10. מכל מקום, גם אם סעיף 108, העוסק בהמצאת מסמכים שנמצאים בידי עד או אדם אחר, הוא המסגרת הנורמטיבית המתאימה ביותר להגשת בקשה מהסוג המבוקש על ידי ההגנה במהלך ניהול ההליך אני סבורה כי אין מקום לקבל את הבקשה גם לגופה.
שאלת המהות
הבקשה לתפיסת הטלפונים הניידים של המתלוננים וחדירה אליהם
11. אין מדובר בטלפונים שנתפסו במהלך החקירה ואשר מבוקש כעת לבצע בהם חיפוש או להרחיב חיפוש שכבר בוצע. המתלוננים סיימו להעיד והסניגור לא העלה בקשתו עובר להעדתם ובזמן זימונם, אף שהעובדות הכרוכות בבקשה היו ידועות, על פניו, כבר באותו מועד. זאת, כמובן מבלי לחוות עמדה באשר לסיכויי הבקשה לו היתה מועלית באותו מועד.
12. בנוסף, בקשת הסניגור אין משמעה המצאת מסמכים על ידי העדים לבית המשפט אלא ביצוע פעולות משטרתיות הכרוכות בתפיסת חומרי מחשב וחדירה אליהם על ידי חוקר מיומן לשם הפקת ראיות חדשות. מדובר בפעולה הכרוכה בפגיעה משמעותית בפרטיותם של המתלוננים.
13. לא מובן מדוע ביקש הסניגור תפיסה וחדירה לטלפון הנייד של המתלוננת שעה שהאיום אליו התייחס מיוחס לאביה ולא אליה.
14. הנאשם לא הבהיר בחקירתו במשטרה, בזמן אמת, כי מדובר באיומים שנשלחו אליו בכתב, ולא הציגן באותו מועד בפני היחידה החוקרת. לא הובהר כי היתה מניעה לעשות כן בזמן אמת. משכך, לא ניתן לקבוע כי היחידה החוקרת חדלה משלא תפסה את הטלפונים של המתלוננים בזמן החקירה על מנת לבחון סוגיה זו.
15. המתלונן לא הכחיש כי אמר לנאשם שישלח לו "גדודים של שוטרים": "הדבר היחיד שנכון זה שאמרתי שאם קובי יפעיל אלימות כלפי הבת שלי - אני אדאג להגיש תלונה במשטרה ואם נאמר גדודים אז נאמר גדודים" (עמ' 22 שורות 5-4); "זה היה בהקשר לזה שאמרתי שאם תהיה אלימות אני אזמין משטרה והשתמשתי גם במילה גדודים" (עמ' 23 שורות 28-26); "המילה "גדודים" באה לבטא את זה שמבחינתי אני אעשה כל מה שצריך כדי למנוע אלימות. אלימות מבחינתי זה קו אדום. השתמשתי במילה גדודים כדי להבהיר שאלימות לא באה בחשבון" (עמ' 24 שורות 6-4).
16. משהאמירה הנטענת על ידי הנאשם כאמירה "מאיימת" אינה מוכחשת, לא ברור אפוא, מדוע מבקש הנאשם תפיסה וחדירה לטלפון הנייד של המתלונן על מנת להוכיחה. אין בכך כמובן משום קביעה נורמטיבית באשר לטענה כי מדובר באמירה הטומנת בחובה איום, במובן המשפטי. הובא לפני כי המתלונן נחקר תחת אזהרה בביצוע עבירת איומים והוחלט שלא להגיש כנגדו כתב אישום.
17. למעלה מן הצורך יצויין כי העדים לא נשאלו בחקירתם האם הטלפונים ששימשו אותם במועדים הרלבנטים לכתב האישום, עדיין נמצאים בידם.
18. זאת ועוד, גם אם נשלחה הודעה בכתב מסוג זה לנאשם על ידי המתלונן (והאמירה, כשלעצמה, כאמור, אינה מוכחשת) אין מדובר בטענה הנוגעת לליבת האישום התלוי ועומד כנגד הנאשם שדחייתה תפגע באופן ממשי בזכותו להתגונן. ככל שירצה הנאשם להעלות טענה של הגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית, פתוחה בפניו הדרך לעשות כן על יסוד הבהרת המתלונן כי אכן אמר את הדברים ועל יסוד העובדה כי הוחלט שלא להעמידו לדין.
19. לא הובהר מהן אותן "הודעות אחרות" שמבקש הסניגור לאתר מתוך הטלפונים הניידים של המתלוננים, פרט להודעת "גדודי המשטרה" ומדובר בטענה שנטענה בעלמא.
הבקשה להורות על קבלת פלט שיחות יוצאות ונכנסות, לרבות שחזור הודעות והקלטות שהוחלפו בין המתלונן לבין הקצין בפרק הזמן הרלבנטי
20. בקשה זו טומנת בחובה שתי בקשות שונות - פלט שיחות יוצאות ונכנסות מתקבל על ידי צו לקבלת נתוני תקשורת לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת), תשס"ח-2007 ואילו שחזור הודעות מוקלטות שהוחלפו בין המתלונן לבין הקצין מצריך, כאמור לעיל, תפיסת הטלפון הנייד של המתלונן וחדירה לתוכו בהתאם לפסד"פ (אניח כי הסניגור לא התכוון לתפיסת הטלפון של הקצין עצמו).
21. ביחס לטענה כי המתלונן היה בקשר עם הקצין באופן כי ייתכן שהשפיע על החקירה, בעניין זה הסניגור חקר ארבעה עדי תביעה, שוטרים. עד כה, והדברים כמובן נכתבים בזהירות הנדרשת לשלב זה של ההליך ולעובדה כי שמיעת הראיות טרם הסתיימה, לא הונחה תשתית ראייתית מספקת שיש בה כדי להצביע על מעורבות נטענת של קצין המשטרה בחקירת התיק, כפי שטען הסניגור, בוודאי לא באופן המצדיק שקילת מתן צווים הפוגעים בפרטיות המעורבים.
22. טענות ההגנה בעניין זה, כמובן שמורות לה בהמשך ההליך כפי הבנתה המקצועית. יוזכר כי הסניגור ביקש זימונו של הקצין לעדות לצד בקשה לקבלת תיק החקירה במחלקה לחקירות שוטרים. תיק המח"ש הוזמן ואילו ביחס לבקשה להעדת הקצין נקבע כי היא תידון בהמשך ולאחר קבלת תיק המח"ש.
מכל ההנמקות שלעיל - הבקשה נדחית.
המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.
א.
ניתנה היום, יום י"ט סיוון תשפ"ג, 08 יוני 2023, בהעדר הצדדים.
