ת"פ 10404/08/17 – מדינת ישראל נגד אמיר קראווי (אחר/נוסף),
בית משפט השלום בירושלים |
|
ת"פ 10404-08-17 מדינת ישראל נ' קראווי(אחר/נוסף)
|
|
1
בפני |
כבוד השופט דוד שאול גבאי ריכטר
|
|
בעניין: |
מדינת ישראל
|
|
|
ע"י פרקליטות מחוז ירושלים |
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
אמיר קראווי (אחר/נוסף),
|
|
ע"י ב"כ עו"ד אמיר נבון |
הנאשם |
גזר דין |
כתב האישום
הנאשם
הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון מיום 14.1.2018. לפי
כתב האישום, ביום 21.7.2017 בשעות אחר הצהריים אירעה התפרעות בשכונת הר הזיתים
בירושלים בה השתתפו עשרות מתפרעים, ובמהלכה יודו אבנים, שברי קרמיקה ובקבוקי תבערה
כלפי כוחות משטרה במקום ממרחק של כ-40-50 מטרים. מספר אבנים פגעו בשוטרים ונפלו
לידם. הנאשם נטל חלק בהתפרעות וידה אבן אחת לעבר השוטרים. לפיכך, הורשע הנאשם
בעבירות של השתתפות בהתפרעות לפי סעיף
ו-
הנאשם
הנאשם צעיר כבן 26, רווק, ללא רישום פלילי.
2
טענות הצדדים
הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית.
מחד, המאשימה טוענת כי יש להטיל על המשיב 18 חודשי מאסר במתחם ענישה המגיע עד 30 חודשי מאסר, וזאת בשל השיקולים הבאים: נסיבות האירוע חמורות, הסיבות לביצוע העבירות הן אידיאולוגיות, מדובר בנאשם כבן 26 שיכול היה להימנע מן המעשים בהם הודה, מדובר בעבירת אלימות שיש להחמיר בה. ב"כ המאשימה היפנה לפסיקה המדברת, בין היתר על "מכת עיר".
מאידך, הסניגור טוען כי ניתן להסתפק בעונש של מאסר כימי מעצרו בתוספת ענישה כלכלית, וזאת לנוכח הטעמים הבאים: אין מדובר באירוע מתוכנן, מדובר בנאשם ללא רישום פלילי, הוא שהה במעצר ממש תקופה ארוכה עד ששוחרר, אביו נפטר במהלך תקופת מעצרו והוא לא שוחרר טרם פטירתו של אביו או לאחר מכן, ואין מקום להשיב את הנאשם אל מאחורי סורג ובריח.
קביעת מתחם הענישה
אשר לערך המוגן - העבירות אותן ביצע הנאשם פוגעות בערך של ביטחון הציבור והשמירה על שלום האדם, חייו ורכושו, בדגש על שמירה על שלומם של אנשי כוחות המשטרה והביטחון האמונים על שמירת הסדר הציבורי.
אשר למידת הפגיעה בערך המוגן - עצם ההשתתפות באירוע אלים רב משתתפים כפי שתואר, יש בה חומרה, בוודאי לנוכח הסכנה המוחשית הנשקפת לכוחות הביטחון וליתר המצויים בשטח ההתפרעות. במקרנו הנאשם ידה אבן אחת, שלא פגעה בשוטרים.
אשר לנסיבות הקשורות בעבירה - מדובר בעבירה מתוכננת אשר בוצעה בנסיבות של אירוע אלים ורב-משתתפים שכוון נגד כוחות הביטחון; הנזק שעלול היה להיגרם אינו ברף הגבוה לנוכח נסיבות זריקת אבן בודדת ממרחק; לא נגרם נזק בפועל; בוודאי שהנאשם כאדם בוגר באמצע שנות העשרים של חייו, יכול היה להימנע מן המעשה לוּ הפעיל שיקול דעת נכון וראוי.
3
אשר למדיניות הענישה הנוהגת - לרוב מוטלים עונשי מאסר ממשיים שאינם פוחתים מחודשי מאסר בודדים. בהקשר זה מפנה לעפ"ג (י-ם) 3148-02-16 מ"י נ' ג'ועבה (מיום 24.2.2016), שם נקבע מתחם שבין 8 ל-20 חודשים בנסיבות חמורות יותר; עפ"ג (י-ם) 30191-02-15 מ"י נ' אגרוף (31.3.2015), שם נקבע בנסיבות חמורות יותר מתחם שבין 7 ל-11 חודשי מאסר ונגזרו בפועל 11 חודשים לאדם בעל עבר פלילי ותנאי (העונש שנגזר לא כלל את המאסר המותנה שהופעל); עפ"ג (י-ם) 21523-08-15 מ"י נ' ענאתי (מיום 14.10.2015), שם נקבע מתחם ענישה של בין 6 ל-15 חודשי מאסר בנסיבות חמורות במקצת ממקרנו, והעונש הוחמר ל-6 חודשי מאסר בפועל.
מתחם הענישה - בהינתן כל האמור, אני סבור כי מתחם הענישה צריך לעמוד בנסיבות העניין, על בין 3 חודשי מאסר ל-14 חודשי מאסר.
אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות לצורך קביעת המיקום במתחם:הנאשם הודה במעשים; היה נתון במעצר ממש למעלה מארבעה חודשים (יולי-נובמבר 2017), כאשר זהו לו מעצרו הראשון בהיעדר עבר פלילי; במהלך מעצרו נפטר אביו והוא לא הספיק להיפרד ממנו או לבקרו טרם פטירתו; הנאשם לא הפר את תנאי השחרור לאחר שהוחלט על שחרורו.
המיקום במתחם - אני סבור שבמכלול הנסיבות, יש להעמיד את הנאשם בתחתית המתחם שקבעתי תוך התחשבות בתקופת המעצר הממשית שבה שהה. בנוסף, אין מקום להשיב את הנאשם אל מאחורי סורג ובריח, ולדעתי, אין מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת, בהיעדר עבר פלילי ובהיעדר הפרות של תנאי השחרור.
לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 3 חודשי מאסר בפועל ו-24 ימי מאסר לריצוי מיום מעצרו - דהיינו - אני מסתפק בימי מעצרו בתיק זה - זהו ההיקף שמסר ב"כ המאשימה ולכן אין עליו מחלוקת;
ב. 6 חודשי מאסר, שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם את העבירות בהן הורשע (עבירות מושלמות או ניסיון לעברן) וזאת בתוך שלוש מהיום;
4
ג. בשל אי-מיצוי הדין עם הנאשם בכל האמור לתקופת המאסר, קובע כי יוטל עליו קנס בסך 10,000 ₪, או 20 ימי מאסר תמורתו. סך של 5,000 ₪ הקנס ישולם מיד ויקוזז מסכום ההפקדה במ"ת 10433-08-17. היתרה בסך 5,000 ₪ תשולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 4.4.2018 וב-1 לכל חודש שלאחריו. אי תשלום תשלום במועדו יביא לפירעון מיידי של כל הקנס, ויגרור אחריו הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום בפועל. בהיעדר יכולת קיזוז הסכום שציינתי, הקנס כולו ישולם ב-10 תשלומים שווים ורצופים החל מ-4.4.2018 ויתר הוראותיי בהקשר זה יעמדו בעינן;
ד. התחייבות בסך 10,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתה אם לא תיחתם, שלא לעבור כל עבירה בה הורשע במשך שנתיים מהיום. הובהר לנאשם שמשמעות ההתחייבות היא, כי אם יעבור את העבירה בתוך התקופה שצוינה, בית המשפט שיגזור את הדין יהא חייב לחלט את ההתחייבות כקנס.
ניתן היום, כ"ב שבט תשע"ח, 07 פברואר 2018, במעמד הצדדים.
