1

בגזר הדין שניתן ביום 7.3.2010 הוטלו על הנאשם 1 (להלן: הנאשם) 55 חודשי מאסר בפועל וכן חויב בתשלום קנס בסך של 100,000 ₪ או 20 חודשי מאסר תמורתו, לאחר שהורשע בעבירות על פקודת סימני מסחר.

הנאשם מרצה כעת מאסר בפועל. לטענתו לאחר שסיים לרצות את תקופת המאסר, הוא מרצה כעת את המאסר חלף הקנס שנקבע בגזר הדין; ריצה עד כה תקופת מאסר חלקית (חלף 50,000 ₪), ומבקש להורות כי יתרת הקנס תשולם לאחר שחרורו מן המאסר.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת ב"כ המאשימה ובגזר הדין שניתן, אני מחליט לדחות את הבקשה.

ראשית, בניגוד לנטען בסע' 8 לבקשה, ממנו יכול להשתמע כי המאשימה מסכימה לבקשה, הרי מתגובת המאשימה עולה כי אין כך מצב הדברים. המאשימה מתנגדת לבקשה ומפנה לחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם.

שנית, גזר הדין בו הושת הקנס ניתן עוד בשנת 2010, עליו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי והערעור נדחה תוך שבית המשפט מתייחס גם לרכיב הקנס שהוטל ומאשרו, כך שאין מקום לשנות את הקביעות בגדרי גזר הדין.

2

שלישית, גם המצב הרפואי על ידי הנאשם הנטען עמד בפני ערכאת הערעור שלא ראתה בו נימוק המצדיק שינוי רכיבי גזר הדין.

לבסוף, לא הובאו תימוכין לנטען בבקשה לגבי עמדת ועדת השחרורים (כנטען בסע' 4 לבקשה).

סוף הדבר, הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י' אב תשע"ד, 06 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.