ת”פ 10622/08/13 – מדינת ישראל נגד פ.ג. מס’ אסיר 1478915
בית משפט השלום ברחובות |
||
ת"פ 10622-08-13 מדינת ישראל נ' מס' אסיר 1478915(עציר) מ"ת 10647-08-13 |
|
20 ינואר 2014 |
1
|
|
|
בפני כב' השופטת שרון קיסר
|
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל
|
||
נגד
|
|||
הנאשם |
פ.ג. מס' אסיר 1478915 (עציר)
|
||
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד
איתי שמואלי
הנאשם הובא על ידי השב"ס
ב"כ הנאשם עו"ד רונית ברוך
אבישר
הדיון מתורגם על ידי טגבו סבחת
[פרוטוקול הושמט]
גזר - דין
מבוא
1. הנאשם הורשע,
על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בשלוש עבירות של
תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף
על פי האישום הראשון בכתב האישום המתוקן, בתאריך 2.8.2013, החל משעות הבוקר, שהתה המתלוננת, בת זוגו של הנאשם, בעבודתה באולם האירועים "___" בצומת __.
באותו מועד, התקשר הנאשם מהטלפון הנייד שלו לטלפון הנייד של המתלוננת מספר רב של פעמים, וזאת בין השעות 07:56 ועד 16:16 לערך, וזאת על אף שהמתלוננת ביקשה ממנו כי יחדל וכי אינה יכולה לדבר בזמן העבודה.
2
בהמשך לאמור לעיל, בשעה 16:00 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם למקום עבודתה של המתלוננת, ובעודה מתחבאת מפניו בשירותים, נכנס לשירותים במקום העבודה, אמר לה "למה את לא עונה לטלפון שלי", ותקף אותה בכך שסטר בפניה, אחז בצווארה ומשך בידה אל עבר חלק מוחשך בשירותי הבנות, תוך שהיא צועקת ובוכה.
הנאשם חדל ממעשיו לעיל רק משהגיעו למקום שוטרים.
בעקבות כך, נגרם למתלוננת סימן אדום בלחייה.
על פי האישום השני בכתב האישום המתוקן, כחודש לערך עובר לתאריך 2.8.2013, עת שהתה המתלוננת ברחוב סמוך לבית, הזיק הנאשם במזיד לרכוש בכך שלקח את הנייד של המתלוננת וזרק אותו לרצפה.
בהמשך לכך, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שסטר בפניה ודחף אותה עד שנפלה על הרצפה, וכתוצאה מכך נגרמו לה חבלות בדמות סימן אדום מאחורי אוזן שמאל וסימן אדום ביד שמאל.
על פי האישום השלישי בכתב האישום המתוקן, שישה חודשים לערך עובר לתאריך 2.8.2013, עת הייתה המתלוננת בדרכה מהעבודה לביתה, בתל אביב, תקף אותה הנאשם בעודה ברחוב, בכך שאחז בצווארה, סטר בפנייה ודחף אותה כך שנפלה על הרצפה ודרך על ראשה.
בעקבות כך, נגרמו למתלוננת חבלות בדמות נפיחות ושינוי צבע מסביב לעין.
2. במסגרת הסדר הטיעון הסכימו הצדדים, כי כתב האישום יתוקן, הנאשם יחזור מכפירתו, יודה בעובדותיו ויורשע. לעניין העונש סוכם, כי הצדדים יהיו חופשיים בטיעוניהם.
טענות הצדדים
3. המאשימה עותרת להטיל על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלוננת.
המאשימה הדגישה את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, אשר פעם אחר פעם תקף את המתלוננת באכזריות וגרם לה לחבלות בכל האירועים. לדברי המאשימה, הנאשם נהג במתלוננת כברכושו והיה אובססיבי כלפיה, עד כי באירוע הראשון, לאחר שהתקשר למתלוננת פעמים רבות, הגיע לעבודתה והיא נאלצה לברוח ממנו לתוך השירותים. כן ציינה המאשימה את החומרה המיוחסת במעשי הנאשם, אשר נעשו כלפי תושבת זרה אשר אינה דוברת את השפה, ואשר מתקשה ליצור קשר עם גורמים שונים שיכולים לסייע לה.
3
לטענת המאשימה מתחם העונש ההולם את העבירות נשוא האישום הראשון נע בין מספר חודשי מאסר לשנת מאסר וענישה נלווית; מתחם העונש ההולם את העבירות נשוא האישום השני נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות לבין 8 חודשי מאסר; ואילו מתחם העונש ההולם את העבירות נשוא האישום השלישי נע בין 8 חודשי מאסר בפועל לבין 24 חודשי מאסר בפועל.
4. הסניגורית עותרת להטיל על הנאשם תקופת מאסר בפועל קצרה ככל הניתן. לדבריה, כי הרקע לביצוע העבירה, לדברי הנאשם, היה שתייתה המופרזת של המתלוננת אלכוהול, וניסיונותיו של הנאשם לבלום זאת, כן ציינה כי העבירות בוצעו על רקע פערי תרבות, הבדלי חינוך וחבלי קליטה קשים של הנאשם בארץ וכי כיום הנאשם איננו בקשר עם המתלוננת ואיננו מעוניין לשוב להיות עימה בקשר. כן הדגישה הסנגורית כי המתלוננת לא נזקקה לטיפול רפואי וכי ניתן היה להתרשם מעדותה כי היא איננה דמות חלשה, אלא עומדת על שלה ומבהירה את רצונותיה.
עוד הדגישה הסניגורית את העובדה כי הנאשם אדם צעיר, אשר אהב את המתלוננת ומודע היום לחומרת מעשיו ולכך שאסור לבצע מעשים אלה בארץ, בניגוד למדינת הולדתו, כי הוא הודה בביצוע העבירות ולקח אחריות על מעשיו. כן פירטה את נסיבות חייו הקשות, לפיהן טרם מעצרו הספיק לשהות 10 חודשים במדינה במעמד של פליט, כאשר עובר לכך עבר דרך ארוכה ומפרכת מאריתריאה לישראל. כן ציינה כי לפני צאתו לישראל, שהה במאסר באריתריאה במשך 4 שנים בגין ניסיון בריחה מאריתריאה.
5. הנאשם בדברו האחרון, תוך כדי בכי, הביע צער רב וחרטה על מעשיו ועתר להתחשבותו של בית המשפט. הנאשם ציין כי שהה בכלא במשך 4 שנים, וכי הייתה זו תקופה קשה מאד עבורו. כן הדגיש כי הוא איננו מכיר את התרבות בישראל ואיננו דובר את השפה.
דיון והכרעה
6. העיקרון
המנחה בענישה, בהתאם לסעיף
7. העבירות בהן הורשע הנאשם הן רבות וחמורות והערך החברתי המוגן אשר נפגע מביצוען הינו הגנה על שלומה, גופה, בטחונה ושלוות נפשה של המתלוננת.
4
8. בחינת מידת הפגיעה בערך החברתי המוגן מובילה למסקנה כי נגרמה פגיעה משמעותית וממשית בערך המוגן. הנאשם הטריד את המתלוננת והכה אותה בשלוש הזדמנויות שונות, פעם אחת כאשר הגיע למקום עבודתה ובפעמים אחרות בעת שהייתה ברחוב. הנאשם סטר למתלוננת בפניה במספר הזדמנויות, אחז בצווארה ומשך בידה תוך שהיא צועקת ובוכה, דחף אותה כך שנפלה על הרצפה וכן דרך על ראשה. באחד האירועים חדל ממעשיו רק כשהגיעו למקום שוטרים.
בעקבות מעשיו אלה של הנאשם, נגרמו למתלוננת חבלות בדמות סימן אדום בלחייה ומאחורי אוזן שמאל, סימן אדום ביד שמאל ונפיחות ושינוי צבע מסביב לעין.
9. ההגנה על שלמות גופה ובטחונה של אישה מפני ידו האלימה של בן זוגה, חייבת לקבל ביטוי באמצעות מענה עונשי הולם. כפי שנקבע לא אחת, עבירות האלימות והאיומים ככלל, ונגד בנות זוג בפרט, הפכו זה מכבר לרעה חולה אשר בתי המשפט מצווים להיאבק בה.
יפים לעניין זה דברי כב' השופטת א' פרוקאצ'ה בע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל (מיום 11.10.07):
"מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הינה כי בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוד לחוש הצדק האנושי. יתר על כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג [...], נפוצותן של עבירות אלה, והצורך להגן על קורבנות האלימות [...], תורמים אף הם להחמרה הנדרשת בענישה בעברות אלה".
כך ראו גם את שנקבע בע"פ 2037-92 בן דויד נ' מדינת ישראל, תק-על 92(2), 2877:
"בית המשפט מצווה לשרש את התופעה של אלימות שבתוככי המשפחה, שנעשית יותר ויותר למכת מדינה, וכן מצווה היא להגן על הצד המוכה, שלא תמיד כוחו עומד לו להגן על עצמו. הרתעה זו צריך ויינתן לה ביטוי על ידי השתת עונש מאסר משמעותי, למען ישמעו וייראו, הן מי שהורשע במעשי האלימות והן עבריינים בכוח".
5
10. במקרה דנן, מדובר בשלושה אירועים נפרדים, אשר התרחשו במועדים שונים, ועל כן יש לקבוע מתחם עונש הולם לכל אירוע בנפרד, כהוראת סעיף 40(יג) לחוק. נוכח כל האמור לעיל, סבורני כי מתחם העונש ההולם בגין כל אחד משלושת האישומים נשוא כתב האישום המתוקן נע בין מספר חודשי מאסר בפועל לבין 18 חודשי מאסר בפועל.
11. בגזירת העונש המתאים לנאשם שבפניי, יש לשקול לקולא את העובדה כי הנאשם לקח אחריות על מעשיו, הודה בהם, ואף הביע חרטה וצער על ביצועם; כי הנאשם נעדר עבר פלילי; את הבדלי התרבות והשפה; ואת נסיבותיו האישיות הקשות שפורטו על ידי באת כוחו ועל ידו.
12. לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים, שיחלו מיום מעצרו 2.8.13.
ב. מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שחרורו לא יעבור עבירות אלימות לרבות איומים ו/או עבירות בהן הורשע.
ג. פיצוי למתלוננת בסך 2,000 ₪. הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט בתוך 60 יום מהיום.
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.
ניתנה והודעה היום י"ט שבט תשע"ד, 20/01/2014 במעמד הנוכחים.
|
שרון קיסר, שופטת |
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
נוכח מצבו האישי של הנאשם, אני נעתרת לבקשה.
הפיצוי ישולם ב- 2 תשלומים שווים ורצופים, התשלום הראשון בתוך 90 יום מהיום והשני 30 יום לאחר מכן.
לא ישולם תשלום אחד במועדו, תעמוד יתרת הפיצוי לפרעון מיידי.
ניתנה והודעה היום י"ט שבט תשע"ד, 20/01/2014 במעמד הנוכחים.
6
|
שרון קיסר, שופטת |
החלטה
יקשה לתאר את מספר הפעמים שבהם המתורגמנים שאינם מגיעים כלל או מאחרים במשך שעות למועד הדיון, ובכך משבשים שיבוש משמעותי ביותר את עבודת בית המשפט והצדדים.
אף היום, כפי שאירע פעמים רבות, המתורגמן שהיה מוזמן לשעה 08:30 ושמזכירות בית המשפט וידאה הגעתו מבעוד מועד, לא התייצב בזמן והגיע בשעה 10:15 בלבד.
הצדדים ובית המשפט נאלצו להמתין זמן רב רק לבואו של מתורגמן לדיון שארך מס' דקות בלבד. יצויין, שבית המשפט כבר הטיל הוצאות על חברת התרגום בעבר וככל הנראה לא יהא מנוס מלעשות זאת פעם נוספת, ואין זה התיק היחיד שעומדת בפניו החלטה האם להטיל הוצאות על חברת התרגום.
על חברת התרגום להודיע לבית המשפט עד ליום 27.1.14 מדוע לא יוטלו עליה הוצאות גם בתיק זה.
לאחר קבלת תגובות הצדדים תינתן החלטה בעניין זה.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לחברת התרגום.
ניתנה והודעה היום י"ט שבט תשע"ד, 20/01/2014 במעמד הנוכחים.
|
שרון קיסר, שופטת |
קלדנית: טובה, איילת
הוקלדעלידיטובהממן
