ת"פ 10639/08/22 – מדינת ישראל נגד פלוני
ת"פ 10639-08-22 מדינת ישראל נ' פלוני(עציר) |
|
כב' השופט אילן סלע
|
||
בעניין: |
מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), ע"י עו"ד בני ליבסקינד |
|
|
נגד
|
|
|
פלוני ע"י ב"כ עו"ד גבי טראנשווילי |
הנאשם |
|
|
|
גזר דין |
העבירות בהן הורשע הנאשם
1. הנאשם הורשע על פי הודאתו, שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של הצתה לפי סעיף 448(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק") יחד עם סעיף 29 לחוק.
2. לפי המתואר בכתב האישום המתוקן, הנאשם פעל בשליחותו של נ'.ג' , להלך אימים על ש'.מ' בעל מסעדה ברח' XXXXX, בדרך של הצתת המסעדה, בשל חובות כספיים של מ' לאנשים שונים. ג' הציע לנאשם לבצע את ההצתה תמורת 10,000 ₪, הסביר לו כיצד לשפוך דלק על מנדף העשן המצוי על גג המבנה ולהצית באמצעותו את המסעדה, וצייד אותו בכסף עבור רכישת הדלק.
3. הנאשם נסע לתחנת דלק, רכש דלק עבור ההצתה, ולאחר הפצרות מצדו של ג', הגיע הנאשם ביום 26.10.11, סמוך לשעה 03:30 למסעדה, עלה על גג המבנה, שפך דלק על מנדף העשן בהתאם להנחיית ג', שילח בו אש ונמלט מהמקום. כתוצאה מההצתה פרצה שריפה על הגג ושבעה צוותי כיבוי הוזנקו למקום על מנת לכבותה. כתוצאה מהשריפה נגרם נזק רב למנדף העשן שנשרף כליל, נגרם נזק למדחסי המזגנים הסמוכים למנדף, והמסעדה נסגרה.
4. הנאשם ביקש לצרף שלושה הליכים נוספים שמתנהלים כנגדו, והוא הודה גם בהם. מאחר והליכים אלו עניינם במעשים שביצע הנאשם בהיותו קטין, נקבעה אשמתו על פי הודאתו, ולאחר שבמסגרת הטיעונים לעונש הייתה הסכמה כי הוא יורשע גם בהם, ובשים לב לחומרתם ולמכלול העבירות, אני מרשיע אותו גם בעבירות שיוחסו לו בשלושת ההליכים הנוספים, שהם:
· בת"פ 5069-06-21 בעבירת שבל"ר לפי סעיף 413ג' סיפא לחוק ועבירה של החזקת מכשירי פריצה לפי סעיף 409 לחוק. בשל כך, שביום 13.06.20 סמוך לחצות הלילה הגיע הנאשם יחד עם קטין אחר לרח' XXXX בירושלים ותצפתו על שני קטנועים שהיו במקום. לאחר שבעל הקטנועים נסע מהמקום באחד הקטנועים, ניגשו הנאשם והאחר לקטנוע שנותר במקום. הנאשם הניע אותו במפתח שמסר לו הקטין האחר, והשניים נסעו מהמקום עם הקטנוע.
· בת"פ 58209-12-21 בעבירה של החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) ו-7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, בשל כך שנמצא על הנאשם סם מסוכן מסוג קנאביס במשקל 0.99 גרם, וכן בעבירה של החזקת סכין שלא כדין לפי סעיף 186(א) לחוק, בשל סכין באורך 10 ס"מ שנתפסה בכליו.
· בת"פ 66383-03-22 בעבירה של גניבה לפי סעיף 384 לחוק, בשל כך שביום 28.09.21 נטל הנאשם אופניים חשמליים בשווי 6,200 ₪ השייכות לר'.פ' שהיו מוצמדות לגדר באמצעות מנעול. למחרת היום, פרסם הנאשם את האופניים למכירה בקבוצת טלגרם ומכר אותם לאחר תמורת 2,200 ₪.
תסקיר שירות המבחן
5. הוגש תסקיר שירות מבחן בעניינו של הנאשם ממנו נלמד אודות הנאשם. התסקיר מתאר נסיבות חיים קשות מאוד מגיל צעיר מאוד, בכללן הוצאה למרכז חירום בגיל צעיר מאוד, התדרדרות לשימוש בסמים ובצריכת אלכוהול בגיל צעיר מאוד, ובהמשך התדרדרות למעורבות בפלילים. ניסיון לשלב את הנאשם בטיפול גמילה מסמים בקהילה טיפולית כשל בשל מעצרו בגין מעורבות בפלילים. ניסיונות נוספים כשלו בשל אי שיתוף פעולה.
6. לצד זאת, קצינת המבחן ציינה בתסקיר כי הנאשם מבטא רצון להשתלב במסגרת טיפולית לגמילה, כי הוא הצליח לגייס כוחות רבים לשיתוף פעולה עם שירות המבחן על אף הקשיים הרבים איתם הוא מתמודד, והוא הביע רצון לחולל שינוי בחייו ולנהל מכאן ולהבא אורח חיים נורמטיבי. ואולם, גם בפעם זו, הוא לא שיתף פעולה עם בחינת אפשרות השתלבותו בקהילת "מלכישוע".
7. קצינת המבחן ציינה כי הנאשם בעל דפוסי חשיבה עברייניים שההליכים המשפטיים הקודמים בעניינו לא היוו עבורו גורם הרתעתי, דבר שיש בו כדי להצביע על כך, שבהעדר השתלבות בהליך טיפולי, ישנו סיכון גבוה להישנות עבירות על ידו. בשולי התסקיר, באה קצינת המבחן בהמלצה להשית על הנאשם עונש מאסר ומאסר מותנה מרתיע.
טיעוני ב"כ הצדדים לעונש
8. בטיעוניו לעונש עמד ב"כ המאשימה על הערכים המוגנים שנפגעו ממעשיו של הנאשם, ביניהם שלמות הגוף, בטחונו ורווחתו של הפרט, כמו גם זכות הקניין שלו, וכן ערכים הנוגעים לשלום הציבור ובטחונו. הוא עמד על החומרה הרבה שבעבירת ההצתה, אשר המשלח את האש מכיר בתחילת מעשיו, אך את אחריתם הוא אינו יודע, ואלו יכולים להיות פגיעה בנפש וברכוש.
9. ב"כ המאשימה הפנה לגזרי דין של בית המשפט מהם ביקש להצביע על מנעד רחב של ענישה בעבירות ההצתה, בהתאם לנסיבות השונות, ועמד על מגמת ההחמרה בענישה בגין עבירה זו, בפרט במקרים בהם ההצתה נעשית על רקע סכסוכים כספיים. הוא הוסיף, כי לאחרונה ציין בית המשפט, כי "החומרה היתרה הטמונה בעבירת ההצתה נובעת לא רק מהסכנה האינהרנטית הטבועה בה אלא גם מתוקף המסר העברייני האלים, העולה ממנה, לצורך הטלת אימה בציבור" (ע"פ 5953/22 מדינת ישראל נ' עדוי (2.02.23)).
10. בהמשך הצביע ב"כ המאשימה על הנסיבות המיוחדות של מקרה זה, בין היתר העובדה כי הנאשם פעל כ"חייל" של אחר לבצע את המעשה כנגד מי שלו עצמו לא היה עמו כל דין ודברים, והכל בשל בצע כסף. כן הצביע על הנזק שנגרם, שעה שעד היום המסעדה לא נפתחה מחדש, ועל פוטנציאל הנזק הרב שיכול היה להיגרם, שכן המסעדה ממוקמת בבניין בו יש מספר עסקים. הוא הפנה לפסיקה הנוהגת ועתר לקביעת מתחם של 24 עד 48 חודשי מאסר בגין עבירת ההצתה.
11. באשר להליכים הנוספים ציין ב"כ המאשימה, כי מדובר במעשים שנעשו על ידי הנאשם בהיותו קטין, אך מאידך מדובר במי שמורא הדין ממנו והלאה, והוא ביצע עבירות תוך כדי ניהול משפט בגין עבירות שביצע קודם לכן. לצד זאת, ציין ב"כ המאשימה, לזכותו של הנאשם, את שיתוף הפעולה שלו בחקירת המשטרה, הודאתו כבר במהלך החקירה, ונטילת אחריות מלאה על מעשיו. הוא ציין כי נסיבות חייו של הנאשם הן אכן קשות, אך חרף הניסיונות החוזרים ונשנים של הרשויות השונות להושיט לו יד ולהוציאו מהמעגל שבו הוא נמצא, הוא לא נענה להם. מכאן, סיכון גדול להישנות עבירות בעתיד.
12. בסופו של יום, עתר ב"כ המאשימה לקבוע את עונשו של הנאשם במחצית המתחם בכל הנוגע לעבירת ההצתה ולהוסיף על כך מספר חודשי מאסר בודדים בגין העבירות הנוספות. הוא ביקש להשית על הנאשם עונש של 40 חודשי מאסר ולהפעיל את עונש המאסר על תנאי של ארבעה חודשים התלוי ועומד כנגדו במצטבר. כן ביקש להטיל על הנאשם מאסר מותנה ולחייבו בפיצוי לבעל המסעדה ולבעל הקטנוע.
13. מנגד טען ב"כ הנאשם כי בקביעת מתחם העונש יש לתת משקל להפצרות של גולדנברג בנאשם עד שהנאשם הסכים לעשות עבורו את ההצתה. מדובר היה בבית עסק שממוקם בתוך מרכז מסחרי, ללא קרבה לבנייני מגורים, באופן שלא היה במעשה כדי לסכן חיי אדם באופן ממשי. בפועל ניזוק רק המנדף כשנגרם נזק למדחסים. מדובר בנזק קטן יחסית. סגירת המסעדה, כך טען, אינה אך בשל ההצתה. לדבריו, מתחם העונש ההולם מקרה זה בנסיבותיו, מתחיל ממספר בודד של חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות ועד ל-20 חודשי מאסר, והוא תמך את טיעוניו בפסיקה.
14. ב"כ הנאשם טען גם, כי העונש לו עותרת המאשימה אינו נותן את המשקל הראוי לנטילת האחריות של הנאשם, ובפרט לכך שרק הודאתו של הנאשם ושיתוף הפעולה שלו הביא לחשיפת מבצעי ההצתה, בפרט את המידע אודות מחולל ויוזם ההצתה, שהפציר וניצל את הנאשם לקידום מטרותיו. שיתוף פעולה זה מצדו של הנאשם מעיד כשלעצמו על נכונותו לשנות את דרכיו, מה גם שמדובר בנטילת סיכון של ממש.
15. עוד ציין ב"כ הנאשם, כי העבירות בוצעו בתקופה קשה מאוד של הנאשם, בה פעילותו העבריינית הייתה משמעותית, ונעשתה כדי לשרוד בשים לב לנסיבות חייו הקשות. נסיבות, שהביאו אותו לחובות כספיים, שלשם סילוקם הוא הסכים לפעול כשליחו של גולדנברג. כל אלו מצדיקים את גזירת עונשו של הנאשם בתחתיתו של כל מתחם שייקבע. כן טען, כי נוכח נטילת האחריות, בכל ההליכים, יש לקבוע כי המאסר המותנה ירוצה בחופף ולא במצטבר.
16. הנאשם ציין, כי הוא מצטער על מעשיו. הוא עשה טעויות בתור נער, אך אינו עבריין ואינו רוצה להיות עבריין. הוא מבקש שתינתן לו האפשרות להתחיל את חייו מחדש ולהקים משפחה.
דיון והכרעה
17. מעשיו של הנאשם פגעו בערכים חברתיים מוגנים של שלום הציבור, בטחונו, שלומו וקניינו של המתלונן וסביבתו. חומרתה של עבירת ההצתה נעוצה בחוסר היכולת לשלוט בתוצאותיה או לצפותן. "טבעה של הצתה שראשיתה ידוע, אולם כיצד תתפשט ומה יהיה היקף הנזק הכרוך בה, הוא ענין שלמצית, בדרך כלל, אין שליטה עליו" (ע"פ 2599/07 קריין נ' מדינת ישראל (30.04.07). וראו גם: ע"פ 7496/12 זיתוני נ' מדינת ישראל (24.06.13); ע"פ 5960/13 מדינת ישראל נ' עון (23.04.14)). בשל פוטנציאל ההרס והחורבן שיש באש, "מי שמבצע את עבירת ההצתה, למעשה לוקח בחשבון שמרגע השלכת הגפרור, הגחל, או הסיגר, משתנה נוסף נכנס לתמונה, עליו אין לו שליטה, ושהנזק הפוטנציאלי ממנו הוא רחב היקף" (ע"פ 4743/22 מדינת ישראל נ' פלוני (17.08.22); ע"פ 559/22 מדינת ישראל נ' לואי יחיא (14.03.22)). בית המשפט הוסיף כי "החומרה היתרה הטמונה בעבירת ההצתה נובעת לא רק מן הסכנה האינהרנטית הטבועה בה, אלא גם מתוקף המסר העברייני האלים העולה ממנה, לצורך הטלת אימה בציבור" (ע"פ 4311/12 סורי נ' מדינת ישראל (8.11.12)).
18. בית המשפט העליון אף ציין לאחרונה, מספר פעמים, כי על אף שרף הענישה בעבירות הצתה אינו אחיד וניתן למצוא מנעד רחב של עונשים, בהתאם לטיבו של המעשה ולנסיבותיו האישיות של העושה, המגמה המסתמנת בשנים האחרונות הינה של החמרה בענישה, בעיקר נוכח ריבוי ההצתות והפיכתן לפעולה שנועדה להטיל מורא ולהעביר מסרים מאיימים (ע"פ 4743/22 בעניין פלוני; ע"פ 5953/22 בעניין עדוי; ע"פ 510/22 טויטו נ' מדינת ישראל (27.12.22)). לצד זאת נקבע כי "החמרה של רף הענישה צריכה להיעשות במתינות ובהדרגתיות תוך שמירה על עקרון אחידות הענישה ומדרג חומרת ענישה בין המקרים השונים... יש לבחון כל מקרה לגופו לאור נסיבותיו ולהחמיר בענישה הנוגעת לעבירות ההצתה באופן מדורג ומידתי" (ע"פ 510/22 בעניין טויטו).
19. במקרה זה מדובר במעשה שנעשה על ידי הנאשם בשל בצע כסף. לא היה לו דבר עם המתלונן, והוא בבחינת "מתעבר על ריב לא לו" (משלי כו, יז). בדיוק למקרים מעין אלו כיוון בית המשפט העליון כשציין את החומרה הגלומה במעשה הצתה שנועד להטיל מורא ולהעביר מסרים מאיימים. מדובר במעשה מתוכנן, כשהנאשם פעל להצטייד מראש עם חומר תבערה. לצד זאת, יש להביא בחשבון את העובדה שהנאשם הושפע מאחר, שכפי שעולה מכתב האישום נדרש להפציר הרבה בנאשם שיאות לבצע את ההצתה. יש לזכור גם, שמדובר בנאשם צעיר לימים שההשפעה של גולדנברג עליו היא משמעותית. כמו כן, בפועל נגרם נזק לא רב. לטענה כי המסעדה נותרה סגורה אך בשל תוצאות השריפה לא הובאה ראיה, ובשים לב לנזק הקל שנגרם מחוץ למסעדה קשה לקבל, בוודאי בלא ראיה, כי זו הסיבה, למצער היחידה, לסגירת המסעדה. אכן, פוטנציאל הנזק הוא משמעותי, אך גם הוא היה בעיקרו לרכוש ולא לגוף בשים לב לכך שמדובר היה בשריפת עסק בשעת לילה מאוחרת כשאין אנשים באזור.
20. בחינת הנסיבות, על יסוד עקרון ההלימה, תוך השוואה לפסיקה הנוהגת בנסיבות דומות מלמדת כי מתחם העונש ההולם מקרה זה בנסיבותיו, ובשים לב שמדובר בבית עסק ולא ברכב, נע מ-15 ועד 36 חודשי מאסר.
21. בעניין זה נכון לציין את פסקי הדין הבאים:
· בע"פ 8622/21 הולר נ' מדינת ישראל (15.05.22) נדחה ערעור של נאשם שהורשע בעבירת הצתה של אופנוע בחניון בית מגורים בצוותא, ובית המשפט לא התערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר קבע מתחם ענישה הנע בין 15 ל-35 חודשי מאסר.
· בת"פ (מחוזי-מרכז) 776-01-20 מדינת ישראל נ' עוטר (14.09.21) הנאשם הורשע בהצתת כלי רכב על רקע סכסוך כספי וגרימת נזק קל, ונקבע מתחם ענישה הנע בין 14 ל-34 חודשי מאסר.
· בת"פ (מחוזי-מרכז) 59416-05-18 מדינת ישראל נ' קרינאוי (22.01.20) נקבע מתחם שנע מ-14 ל-42 חודשי מאסר במקרה של נאשם שהורשע בהצתת רכב בסביבת מגורים.
· מתחם דומה נקבע גם בת"פ (מחוזי-מרכז) 4534-04-19 מדינת ישראל נ' שמילה (10.03.20), שם נקבע מתחם הנע מ-14 ל-40 חודשי מאסר, במקרה של נאשם שהורשע בהצתת רכבה של בת זוגו לשעבר בסמיכות למגורים ולעמוד חשמל.
· בע"פ 8435/17 נפתלי נ' מדינת ישראל (7.04.19) מדובר היה בהצתה של רכב של מי שהנאשם חשד בו כי הוא קיים קשר רומנטי עם גרושתו, הצתה שגרמה לרכב נזק כבד. שם נקבע מתחם הנע מ-8 ל-22 חודשי מאסר והערעור שהוגש על גזר הדין על ידי הנאשם, נדחה.
· בע"פ 6466/18 ראגאבי נ' מדינת ישראל (1.05.19) מדובר היה בהצתת רכב, גם כן על רקע רומנטי, הפעם באמצעות בקבוקי תבערה, ונקבע מתחם עונש הנע מ-6 ועד 20 חודשי מאסר. הערעור שהוגש על ידי הנאשם התקבל בשל שיקולים של אחידות בענישה, כשבית המשפט העליון מציין כי המתחם שנקבע אינו חורג לחומרה והולם את חומרת המעשים.
22. המאשימה הפנתה לגזר הדין בת"פ (מרכז) 54597-05-20 מדינת ישראל נ' יונס (30.01.23), שם נקבע מתחם הנע מ-20 ועד 42 חודשי מאסר, אך שם מדובר היה מדובר בהצתת משאית, כשבפועל נגרם לה נזק רב והיא הושבתה מפעילות. בדומה גם בע"פ 8347/19 מיהרט נ' מדינת ישראל (17.03.20), שם נקבע מתחם הנע מ-24 ועד 48 חודשי מאסר, מדובר היה במקרה חמור יותר, בו נגרם נזק רב לחנות בגדים. המאשימה גם הפנתה לגזר הדין בת"פ (מחוזי-י-ם) 64303-01-22 מדינת ישראל נ' חמאדה (28.09.22)), שם נקבע מתחם ענישה הולם הנע בין 24 ל-50 חודשי מאסר. ואולם, באותו מקרה לצד עבירת ניסיון ההצתה בה הורשע הנאשם הוא גם הורשע בעבירות חמורות הרבה יותר של ייצור נשק. כך גם בת"פ (מחוזי-חי') 66385-03-22 מדינת ישראל נ' זאודה (10.01.23)), שם נקבע מתחם הענישה ההולם הנע בין 20 ל-45 חודשי מאסר בפועל, מדובר היה בעבירות נשק.
23. באשר לעבירות שהנאשם הורשע בהן בהליכים הנוספים, מדובר בעבירות שנועדו להגן על קניינו של הפרט, כעבירת הגניבה; עבירות שנועדו להגן על בטחון הציבור, חייו ושלמות גופו של הפרט, כעבירת החזקת סכין; ועבירות שנועדו להגן על החברה מפני הסכנות הרבות הטמונות בשימוש בסמים.
24. לא ניתן להפריז במסוכנות הנשקפת ליחיד ולחברה מהשימוש בסמים. תופעת השימוש בסמים מסוכנת והרסנית לחברה ולבריאות הציבור שלומו ובטחונו. לא פעם כרוכות בשימוש בסמים גם עבירות רכוש, בשל הצורך של המשתמש להשיג כסף לרכישת הסמים. מקרה זה הוא דוגמה למקרים אלו. הנאשם פגע ברכושם של אחרים בנטילת כלי תחבורה שלהם, דבר שיש בו גם כדי לגרום לעגמת נפש של ממש ופגיעה בתחושת הביטחון האישי. גם על חומרת העבירה של החזקת סכין אין צורך להכביר מילים. בתי המשפט עמדו לא פעם על הצורך במיגור תופעת "תרבות הסכינאות", נוכח הרצון להגן על הציבור מפני האלימות שעלולה לנבוע מנשיאת סכין שלא למטרה כשרה.
25. אכן, ישנם מקרים בהם על אף שמדובר בעבירות חמורות לא מושת בגינן עונש מאסר בפועל, כאשר מדובר בקטינים. ואולם, מקרה זה שונה. מדובר במי שביצע מספר עבירות, במספר אירועים, כשיש לו הרשעות קודמות בעבירות דומות, ולמעשה הוא אף לא השכיל ליטול חלק בהליך טיפולי. נהיר, כי במקרה זה, עתירת המאשימה לכלול במסגרת הענישה, מספר חודשי מאסר מועטים לריצוי בפועל בגין עבירות אלו, היא מידתית וראויה.
ומכאן לנאשם.
26. הנאשם יליד 2003, כיום בן 19. חרף גילו הצעיר, בעברו מספר הרשעות בעבירות רכוש רבות ועבירות אלימות, ואף נסיעה ללא רישיון נהיגה, שביצע בעודו קטין.
27. לזכותו יש לזקוף את הודאתו בכלל המעשים שיוחסו לו, נטילת האחריות ושיתוף הפעולה בחקירה, שסייע בפיענוח אירוע ההצתה במסעדה. בנוסף, כפי שפורט בתסקיר שירות המבחן וצוין לעיל, נסיבות חייו של הנאשם קשות כבר מגיל צעיר מאוד, ובגיל שכזה הוא התדרדר לשימוש בסמים ולעבירות פליליות. יש לקחת זאת בחשבון.
28. לצד זאת, הוא לא הושיט יד לעבר היד שהושטה לו על ידי הרשויות השונות, בניסיונות שונים לשלבו בתהליכי גמילה.
29. כאמור, קצינת המבחן ציינה כי הנאשם בעל דפוסי חשיבה עברייניים שההליכים המשפטיים הקודמים בעניינו לא היוו עבורו גורם הרתעתי, דבר שיש בו כדי להצביע על כך, שבהעדר השתלבות בהליך טיפולי, ישנו סיכון גבוה להישנות עבירות על ידו. לצד זאת, מדובר בנער צעיר לימים, ודווקא עתה כשהגיע לגיל בגרות, לא נכון למצות עמו את מלוא חומר הדין, באופן שלא יותיר בפניו צוהר לדרך אחרת, לשיקום ולשינוי אורחותיו. כל אלו מצדיקים את גזירת עונשו בשליש המתחם, ותוך מתן משקל ליתר העבירות בהן הורשע ושבוצעו כאמור בהיותו קטין. לצד זאת יש להשית עליו עונש מאסר מתונה מרתיע על מנת לאיין את הסכנה הנשקפת מהנאשם, ולהציב עונש זה כתמרור אזהרה בפניו, למקרה שישקול שלא לשנות את דרכיו.
30. בשים לב לכל האמור, אני משית על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 26 חודשי מאסר בפועל שיימנו החל מיום מעצרו 17.07.22.
ב. אני מפעיל את המאסר על תנאי של ארבעה חודשים שהושת על הנאשם במסגרת ת"פ 36294-04-19, 38440-07-19 מיום 29.12.20. חצי מעונש מאסר זה ירוצה בחופף לעונש שהושת עליו בהליך זה בס"ק א' וחציו במצטבר. כך שהנאשם ירצה בסך הכל 28 חודשי מאסר שיימנו החל מיום מעצרו.
ג. 9 חודשי מאסר על תנאי אשר לא ירוצו אלא אם כן הנאשם יעבור עבירה של החזקת סכין, עבירת הצתה או עבירת רכוש אחרת מסוג פשע או עבירת סמים מסוג פשע בתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר.
ד. 6 חודשי מאסר על תנאי אשר לא ירוצו אלא אם כן הנאשם יעבור עבירת רכוש אחרת מסוג עוון או עבירת סמים מסוג עוון בתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר.
ה. פיצוי בסך של 2,000 ₪ לבעל המסעדה, המתלונן בת"פ 10639-08-22.
ו. פיצוי בסך של 500 ₪ לבעל הקטנוע, המתלונן בת"פ 5069-06-21.
הפיצויים יופקדו בקופת בית המשפט עד ליום 1.06.23.
זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, כ"ט אדר תשפ"ג, 22 מרץ 2023, במעמד המתייצבים.
