כתבי האישום בהם הודה הנאשם

1.      הנאשם הודה לפניי במסגרת שני תיקים בביצוע עבירות אלימות במשפחה כמפורט להלן.

א.    ת"פ 10755-09-19 (התיק הראשון) - בתיק זה תוקן כתב האישום, והנאשם הודה והורשע בביצוע עבירות של תקיפה סתם של בת זוג, לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ובתקיפה הגורמת חבלה של ממש לבת-זוג, לפי סעיף 382(ג) לחוק. מהאישום הראשון עולה כי ביום 15.3.2019 בביתם, תקף הנאשם את אשתו על רקע ויכוח שהתגלע בשל הליכי פרידה. הוא חשב שהמתלוננת מקליטה אותו ולכן אחז בידה וניסה לחטוף מידיה את הטלפון. מהאישום השני עולה, במהלך חג סוכות במהלך אוקטובר 2019, עסקה המתלוננת בהורדת הכביסה. כשהבחין הנאשם שהמתלוננת הורידה את מכנסיו מן החבל, חטף את המכנסיים מידיה והשליכם לרחוב. בעת שעשה כן נתן למתלוננת מכה באגודל ידה הימנית, וזו התנפחה והמתלוננת התקשתה להזיזה או ליישרה.

ב.      ת"פ 24771-09-20 (התיק השני) - הנאשם הודה בתיק זה בעבירה של תקיפה סתם של בת זוגו, בכך שביום 10.10.2019 בעת שהנאשם הגיע עם הילדים המשותפים לבית המתלוננת, בירך אותה לרגל יום הולדתה, ומשביקש לנשקה והיא סירבה, תפס בידיה בנוכחות הילדים ונישק אותה בראשה לאחר שדחף אותה. לפני כן חשד שיש גבר בבית וסרק את הבית, ומשנתבקש לעזוב, סירב.

מהלך הדיון

2.      הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית, אך הוסכם על תיקון כתבי האישום ושליחת הנאשם לשירות המבחן לקבלת תסקיר. הסניגור ביקש לבחון את שאלת ביטול ההרשעה.

תסקיר שירות המבחן

3.      בעניינו של הנאשם הוגשו מספר תסקירים. מהתסקירים עולה, כי הנאשם בראשית שנות הארבעים לחייו, כיום גרוש מהמתלוננת, ונמצא בהסדרי ראיה משותפים עמה לעניין שני ילדיהם. הוא פוטר לאחרונה מעבודתו כנהג רכב ציבורי, לטענתו בשל קשיים בהסעת הילדים והתעקשות המתלוננת, אך מצא עבודה בתחום עיסוקו לאחרונה. הנאשם מתגורר בשכנות למתלוננת. הנאשם עלה ארצה וחווה קשיי קליטה. הוא גדל במשפחה נורמטיבית, סיים 12 שנות לימוד ושירת שירות צבאי מלא. לאחר מכן עבד בעבודות שונות ושמר על יציבות תעסוקתית. מערכת היחסים עם המתלוננת תוארה תחילה כתקינה, אך לאחר לידת בתם הבכורה טען הנאשם לשינוי בהתנהגות המתלוננת. כמו כן ציין כי המשפחה נקלעה לקשיים כלכליים ולכן הדבר הוסיף לוויכוחים בין הצדדים, עד שהתגרשו בתהליך לא קצר. נכון לתסקיר השלישי והאחרון שהוגש התברר כי הנאשם עבר טיפול קבוצתי בתחום מניעת אלימות וכן הדרכה בתחום כלכלי, קבוצה שעתידה להסתיים בקרוב. ההערכה כי הטיפול הועיל לנאשם. מעבר לכך, השתלבו בני הזוג לשעבר במסגרת טיפול וגישור זוגי ודווח על הטבה משמעותית בדפוסי התקשורת ביניהם ויכולתם לבוא בדברים בהסכמה ביחס לילדיהם המשותפים. שירות המבחן המליץ על הטלת 80 שעות של"ץ ונמנע מהמלצה על מבחן נוכח סברת הנאשם כי מיצה את הטיפול - דברים דומים שאמר גם לפניי. בנוסף המליץ שירות המבחן לבטל את הרשעת הנאשם מחשש לפגיעה בפרנסתו.

טיעונים לעונש

4.      ב"כ המאשימה עתרה להטיל על הנאשם עונש של 4 חודשי עבודות שירות אם יימצא מתאים וענישה נלווית, על בסיס מתחם שבין 4 ל-12 חודשי מאסר. היא התנגדה לביטול ההרשעה והפנתה לפסיקה. ב"כ הנאשם מנגד ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן.

קביעת מתחם הענישה

5.      מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, נסיבות ביצוע העבירה ומידת אשמו של הנאשם, ומדיניות הענישה.

6.      אשר לערך המוגן, העבירות אותן עבר הנאשם פוגעות בערך המוגן של כבוד האדם, שלום גופו ונפשו, האוטונומיה שלו וזכותו לנהל את חייו כרצונו בשלווה. הנאשם לא כיבד במעשיו זכויות יסוד אלו של המתלוננת, אז אשתו, כיום גרושתו, ובכך פגע בערכים המוגנים במידה נמוכה נוכח טיב המעשים.

7.      אשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: הנאשם לא כיבד את המתלוננת, ועל רקע סכסוך הגירושין ביניהם נהג בה באלימות. לחומרה, מדובר ברצף של שלושה מעשים, המעיד על חוסר יכולת של הנאשם לשלוט בכעסיו, וסברתו כי שימוש באלימות עשוי לפתור בעיות. לקולה, המעשים אינם ברף חומרה גבוה לסוג זה של עבירות, אך בוודאי שיש להוקיעם כך או כך. הנאשם אחראי למעשים ומידת הפגיעה במתלוננת נמוכה. פוטנציאל הפגיעה בנסיבות שכאלו עלול להיות משמעותי.

8.      אשר למדיניות הענישה הנוהגת, סקירת הפסיקה בנסיבות דומות מלמדת על טווח עונשי רחב המוטל על נאשמים.

א.    רע"פ 3077/16 פלוני נ' מ"י (מיום 2.5.2016) - הנאשם הורשע בתקיפה סתם ובתקיפה חבלנית של בת זוגו במעשים חמורה בהרבה ממקרנו (הטחת ראשה בקיר, משיכת שערות וחניקה). אושר מתחם שבין עבודות שירות ל-14 חודשי מאסר ועונש של 6 חודשי מאסר בפועל.

ב.      ע"פ (ירושלים) 11194-01-16 מ"י נ' פלוני (מיום 6.12.2016)- במקרה נדון נאשם שביצע מעשים חמורים בהרבה במספר הזדמנויות בהן תקפה תקיפה חבלנית את בת זוגו. אושר מתחם שבין של"ץ במקרים חריגים ועד 15 חודשי מאסר ונקבע כי דרך המלך היא מאסר בעבודות שירות. בפועל הוטלו עונשים של של"ץ, מאסר מותנה ופיצוי נוכח שיקולי שיקום מבלי לחרוג מן המתחם.

9.      מתחם הענישה - לפיכך, מתחם הענישה צריך לעמוד על ימי מאסר ספורים או של"ץ ועד 6 חודשי מאסר שיכול ויבוצעו בעבודות שירות. המתחם הוא עבור שני כתבי האישום גם יחד שכן המעשים בוצעו בסמיכות זמנים בשל אותו רקע ובין אותם צדדים, ולכן מתקיים בין המעשים מבחן הקשר ההדוק.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה והמיקום במתחם

10.  ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם: הנאשם בתחילת שנות הארבעים לחייו, כיום גרוש ללא כל עבר פלילי, אב לשני ילדים. הוא קיבל אחריות למעשים. לנאשם אין כל רישום פלילי. הוא חסך את העדת המתלוננת ולא נרשם על פתיחת תיקים חדשים מאז האירועים בשנת 2019 ומדובר בחלוף זמן משמעותי הפועל לזכות הנאשם. לכן יש למקמו בחלק הראשון של המתחם ולהטיל עליו עונש מוחשי בדמות של"ץ לצד צו מבחן, מאסר על-תנאי והתחייבות.

ביטול הרשעה

11.  בידוע, שעה שנמצא כי נאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו, יש להרשיעו. זהו הכלל. אי-הרשעה הוא היוצא מן הכלל. בע"פ 2083/96 כתב נ' מ"י (מיום 21.8.1997) קבע בית המשפט העליון כי אי-הרשעה תיתכן בהינתן שני תנאים מצטברים: הראשון, כאשר טיב העבירה מאפשר אי-הרשעה מבחינת שיקולי הענישה ליחיד ולרבים; השני, כאשר הנזק העלול להיגרם לנאשם מעצם הרשעתו הוא קונקרטי ובלתי מידתי בנסיבות העניין. ראו בהקשר זה גם את ע"פ 5985/13 אבן נ' מ"י (מיום 2.4.2014) בפסקאות 6 ו-7. גם אם הנאשם עומד בתנאי הראשון, בשל היעדר חומרה מיוחדת למעשים, אין הוא עומד בתנאי השני של הוכחת נזק קונקרטי, שכן לוועדה במשרד התחבורה שיקול דעת לבחון כל מקרה לגופו. לכן העתירה נדחית. לצד זאת אציין, כי לטעמי אין בהותרת ההרשעה על כנה כדי להצדיק את ביטול רישיון הנהיגה לרכב ציבורי, הואיל והדבר ישבור את מטה לחמו של הנאשם, שעל כתפיו תלויים ילדיו והוריו, כך שהנזק שייגרם יהיה רב לא רק לנאשם עצמו אלא גם לבני משפחתו בדגש על ילדיו הקטינים. מדובר בכשל ממוקד שלגביו עבר הנאשם טיפול מוצלח, והוא ממשיך כיום בטיפול במסגרת טיפול זוגי, והמשמעות היא כי הנאשם רכש כלים להתמודד באופן מיטיב עם מצבי דחק בעתיד. לטעמי, אובדן הרישיון יהווה ענישה נוספת ובלתי מדתית על זו שכבר תוטל על הנאשם. הנאשם רשאי להביא את הדברים בפני הגורמים המוסמכים, ככל שיידרש לכך, ויש לקוות שיתנו משקל להמלצתי.

גזירת הדין

12.  לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.     4 חודשי מאסר על-תנאי, שלא יעבור הנאשם בתוך שנתיים מהיום כל עבירת אלימות כלפי בן משפחה, לרבות איומים;

ב.      80 שעות שירות לתועלת הציבור (של"ץ), אשר ירוצו החל מיום 1.6.2023 על-פי תוכנית שיכין שירות המבחן ויגיש לבית המשפט בתוך 30 יום מהיום - החלטתי להסתפק בשעות האמורות ולא להוסיף עליהן, נוכח המציאות העמוסה ממילא בה חי הנאשם;

ג.       התחייבות בסך 2,500 ₪ שלא לעבור כל עבירת אלימות כלפי בן משפחה לרבות איומים במשך שנתיים מהיום. הובהר לנאשם שמשמעות ההתחייבות היא, כי אם יעבור את העבירה בתוך התקופה שצוינה, בית המשפט שיגזור את הדין יהא חייב לחלט את ההתחייבות כקנס.

הנאשם הוזהר כי אי ביצוע צו השל"ץ עלול להוביל להפקעתו ולהטלת כל עונש חלופי לרבות מאסר.

יש לשלוח לשירות המבחן.

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ט אדר תשפ"ג, 12 מרץ 2023, במעמד הצדדים.