בפני בקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור של נאשם 3 (להלן: "הנאשם").

1.         ברקע, כתב אישום שהוגש כנגד הנאשמים, ביניהם הנאשם, בגין עבירות של חבלה בכוונה מחמירה שביצעו בצוותא. לנאשם יוחסו תחילה עבירות של חבלה בכוונה מחמירה ושל החזקת סכין.

2.         עם הגשת כתב האישום, נתבקש להורות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו. לאחר שהוגש תסקיר שירות המבחן בעניינו, במסגרתו הומלץ על שחרור הנאשם לחלופת מעצר בבית הוריו ובפיקוח אנושי, הורה בית המשפט (כב' השופט אוהד גורדון) ביום 19.09.22 על שחרור הנאשם לחלופת מעצר בבית הוריו בפיקוח בני משפחתו. בהמשך, ביום 2.02.23, הורה בית המשפט (כב' השופט אוהד גורדון), בהתאם להמלצת שירות המבחן, אשר בין היתר מצא כי המסוכנות הנשקפת מהנאשם נמוכה, כי הנאשם יוכל לצאת לעבודה בפיקוח, בימים א' עד ה' בין השעות 07:30 עד השעה 15:30 וביום ו' משעה 08:00 עד השעה 12:00.

3.         ביום 8.05.23 הגיעו הצדדים להסדר טיעון, במסגרתו הודה הנאשם במספר עבירות של ניסיון חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, בשתי עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, אחת מהן בצוותא, ועבירה של החזקת סכין.

4.         בתמצית יצוין, כי לפי העובדות המתוארות בכתב האישום שתוקן במסגרת ההסדר, במסגרת סכסוך בין אמין חג'אזי, אביו של הנאשם, לנאשמים 2 ו-5, דקרו נאשמים 5 ו-1 את אמין בבטנו, ונאשם 1 אף ניסה לדקור את הנאשם. בשלב זה, הנאשם שלף סכין והחל לרוץ לעבר נאשם 5 בניסיון לדוקרו. בהמשך, לאחר שנאשם 2 חבט בו באמצעות מוט, דקר הנאשם את נאשם 1 בכתפו. לאחר מכן, נדקר נאשם 3 בידי נאשם 5 והנאשם מצדו ניסה לדקור את נאשם 5.

5.         לאחר שהנאשם הודה במיוחס לו והורשע על פי הודאתו, נקבע מועד לטיעונים לעונש לחודש דצמבר 2023 לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו.

6.         עתה, נתבקש להורות על הסרת הפיקוח הצמוד מהנאשם במהלך שעות היום ולהותירו במעצר לילי בשעות 22:00 עד 06:00 בלבד. נטען, כי חלפו 10 חודשים בהם לא הפר הנאשם את תנאי השחרור, נחתם הסכם סולחה, והיחסים בין המעורבים חזרו למסלול תקין.

7.         המאשימה התנגדה למבוקש. לטענתה, אין מקום לעיון חוזר, שכן לא עבר זמן ניכר, לא נתגלו עובדות חדשות ולא השתנו הנסיבות. אדרבה, מאז הדיון הקודם בעניין תנאי השחרור של הנאשם, הוא הודה והורשע ושוב לא עומדת לו חזקת החפות.

8.         אכן, הבקשה אינה עומדת בתנאי סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996. הנאשם לא הצביע על עובודת חדשות או שינוי נסיבות, ואיני סבור כי נכון לומר כי עבר זמן ניכר מעת ההחלטה על מתן אפשרות לנאשם לצאת לעבודה.

9.         אדרבה, ככל שהשתנו הנסיבות, הרי שמדובר בשינוי לחומרה. זאת משום שהנאשם הודה בביצוע העבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, ושוב לא עומדת לו חזקת החפות. מדובר באירוע שקשה להפריז בחומרתו, מדובר בדו-קרב סכינים של ממש, שאך בדרך נס תוצאותיו היו יכולות להיות קשות הרבה יותר. ב"כ הנאשם מצביע בעיקר על תסקיר שירות המבחן שניתן בעניינו של הנאשם, אך האמור בו כבר נלקח בחשבון שעה שחרף הסיכון הכרוך בה, והנאשם שוחרר בתנאים מגבילים מינימאליים כדי לאפשר לו לצאת לעבודה בפיקוח. מתן אפשרות למי שהורשע בעבירות חמורות בנסיבות החמורות של מקרה זה ללא פיקוח, בשלב זה, תעמיד בסיכון את הציבור ואף תשים מכשול בפני הנאשם אשר טוב לו לעמוד באותה מגבלת פיקוח עד לסיום ההליך המשפטי בעניינו.

הבקשה נדחית אפוא.

זכות ערר כדין.

ניתנה היום, ט"ו אב תשפ"ג, 02 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.