1

 

 

 

 

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן בעבירות של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין, איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין והעלבת עובד ציבור, לפי סעיף 288 לחוק העונשין.

 

מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי ב- 13.3.16 בשעה 01:00 לערך שהה הנאשם במועדון ג'סיקה בפ"ת, בניהולו של המתלונן.

הנאשם קיבל מהברמנית בקבוק של חצי ליטר בירה ובסמוך לכך נטל מהבר קופסה ובה כסף מזומן שהוכנס על ידי הלקוחות כתשר לעובדי המקום.

הנאשם הוציא מהקופסה כסף בסכום מדוייק שאינו ידוע למאשימה, והשליך אותה. מבדיקה מאוחרת נמצא כי נותרו בקופסה 620 ₪.

בהמשך לכך עוכב הנאשם על ידי מאבטחים במקום עד להגעת המשטרה ובנסיבות אלה החל לקלל את המתלונן ולאיים עליו כי ירצח אותו וכי ימצא אותו ויפגע בו.

שוטרים שהגיעו למקום ביקשו מהנאשם כי יתלווה אליהם לניידת ואז סטר הנאשם ללחיו של המתלונן והמשיך לקללו.

הנאשם הובא לתא השהייה בתחנת המשטרה ושם החל לקלל את אחד השוטרים באומרו: "בן זונה, זבל ונאצי", "אני אגיע אליך".

 

2

הצדדים הגיעו להסדר במסגרתו הוסכם כי הנאשם יישלח לקבלת תסקיר שרות המבחן אשר יתייחס אף לעניין הרשעת הנאשם.

 

במסגרת הראיות לעונש הוגש לבית המשפט גליון ההרשעות של הנאשם ממנו עולה כי הנאשם הועמד לדין בשנת 2012 בבית משפט לנוער בגין עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, החזקת סמים לשימוש עצמי והפרת הוראה חוקית. ההליכים הסתיימו ללא הרשעה.

 

מתסקיר שירות המבחן שהתקבל בעניינו של הנאשם עולה כי הנאשם כבן 23, סיים 12 שנות לימוד בבגרות חלקית ושירת שירות צבאי מלא.

הנאשם מסר כי למד בבי"ס מקצועי במגמת נגרות וכי אובחן כסובל מבעיות קשב וריכוז בגינן נטל ריטלין עד לסיום לימודיו. עבד בעבודות מזדמנות לאחר סיום הלימודים עד גיוסו, אשר נדחה עקב מעורבות פלילית. בתחילת שירותו הצבאי התקשה להסתגל, אך בהמשך ועם מעברו לבסיס פתוח תפקודו השתפר. מאז שחרורו עובד בחברה לתחזוקת בריכות. הועברו המלצות ממעסיקו.

 

משפחתו תוארה כמשפחה נורמטיבית, אך נמסר כי הוריו התקשו להציב לו גבולות, לאחר שחוו טראומה כתוצאה מפטירתה של תינוקת שנולדה להם לפני לידת הנאשם, כתוצאה מבעיה רפואית.

נסקר עברו הפלילי כמתואר לעיל. כן נמסר שהנאשם הופנה לשירות המבחן לנוער בגין מעורבותו בעבירת אלימות וכי שולב במהלך השנה במרכז יום "אל סם" לאור שימושו בסמים והוריו שולבו בטיפול משפחתי על רקע קושי בתפקוד ההורי.

 

נמסר כי הנאשם התקשה להביע חרטה על עבירת האלימות שהיה מעורב בה וכן חזר לעשות שימוש בסמים. הנאשם הסביר את התנהגותו על רקע חבירתו לקבוצת נערים דומיננטיים שהיו מעורבים בעבירות אלימות וסמים ורצונו להשתייך לקבוצה זו.

 

בעניין העבירות הנוכחיות, הנאשם מסר כי הגיע למועדון במסגרת חגיגת יום הולדת לחבר וכי צרך כמות מופרזת של אלכוהול. הנאשם מסר כי לאור זאת אינו זוכר את האירוע, אך הודה באישומים והביע בושה וחרטה על המעשים וכן ביטא אמפטיה כלפי המתלונן.

הנאשם מסר כי אינו בעל דפוסים אלימים ומדובר בהתנהגות חריגה להתנהגותו הרגילה.

נמסר כי שתה באופן מופרז לאור השפעת חבריו והאווירה במקום. מסר כי כיום מרוכז בניהול חיים תקינים, לרבות עבודה יציבה.

 

לעניין צריכת סמים, נמסר כי החל לצרוך סמים מסוג קנאביס בגיל 15 במשך שנתיים וחצי על רקע קשריו עם חברה שולית, ותאר כי הצריכה היתה בנסיבות חברתיות, וכי החל מגיל 17.5 אינו צורך סמים. בדיקות שתן שנמסרו נמצאו נקיות משרידי סם.

 

3

לעניין צריכת אלכוהול, מסר כי אינו שותה כלל והאירוע נשוא כתב האישום היה חריג להתנהלותו הרגילה, כאשר מאז נמנע מצריכת אלכוהול. נמסר כי אינו סבור שהוא זקוק לטיפול בתחום זה.

 

במסגרת הערכת הסיכון והסיכוי לשיקום נשקלו הנתונים שפורטו לעיל.

קצין המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה לתפקד באופן תקין במסגרות השונות. כן התרשם כי ביחס לעבירות הנוכחיות השליך הנאשם את התנהגותו הבעייתית על צריכת אלכוהול בהשפעת חבריו. קצין המבחן התרשם עוד כי הנאשם נוטה להציג את עצמו באופן חיובי ולטשטש את הבעייתיות במצבו לרבות בעניין התנהגותו האלימה, בגינה הופנה בעבר לשירות המבחן לנוער.

להערכת קצין המבחן העבירות הנוכחיות בוצעו על רקע נטייתו לפעול באופן אימפולסיבי.

נמסר כי בהמשך תבחן אפשרות התאמת הנאשם להליך גפ"ן - גישור פוגע נפגע, לאור הבעת חרטה ורצונו באיחוי הפגיעות עם המתלונן.

בסיכום התרשם קצין המבחן מקיומו של צורך טיפולי בתחום האלימות והשליטה בכעסים כדי לבחון התנהגותו, לסייע לו בעתיד ולהפחית הסיכוי להישנות עבירות.

 

לאור זאת, הומלץ על הטלת צו מבחן על הנאשם למשך 6 חודשים בהם ישתלב הנאשם בקבוצה טיפולית לאנשים שביצעו עבירות אלימות. כן הומלץ על הטלת צו של"צ בהיקף של 100 שעות כענישה מוחשית וחינוכית וגובשה תכנית מתאימה.

 

לעניין הרשעת הנאשם, הומלץ לשקול לבטל הרשעתו לנוכח היציבות במקום עבודתו, נכונותו להשתלב בטיפול ולצורך עידודו לניהול חיים נורמטיביים, זאת על אף שלא הוצגו ראיות לפגיעה קונקרטית בעבודתו ולאחר שנשקלה אף חומרת העבירה.

 

ב"כ המאשימה טענה כי הנאשם אינו עומד בתנאי הפסיקה לעניין ביטול הרשעה ושרות המבחן אף מציין כי הוא לא סבור שייגרם נזק קונקרטי.

בנסיבות אלה התנגדה ב"כ המאשימה לביטול את הרשעתו של הנאשם, בפרט כאשר לא מדובר בהסתבכותו הראשונה של הנאשם עם החוק, בעוד שלחובתו רישום פלילי אחד ללא הרשעה בגין עבירות אלימות, סמים והפרת הוראה חוקית.

ב"כ המאשימה הפנתה לגליון ההרשעות הקודמות של הנאשם.

נטען כי העובדה כי הנאשם צעיר אין בה בלבד כדי להוות תנאי לביטול הרשעתו של הנאשם.

יחד עם זאת הסכימה ב"כ המאשימה לאמץ את המלצות שרות המבחן לעניין הטלת צו מבחן ושעות של"צ, זאת לאור העובדה כי עברו הפלילי התיישן ולנוכח העדר תיקים חדשים, כאשר לעונשים אלה יתווסף פיצוי הולם למתלונן.

 

ב"כ הנאשם טענה כי לאור האמור לעיל יש הסכמה לעניין הטלת צו של"צ וצו מבחן והמחלוקת הינה רק בשאלת ההרשעה.

4

ב"כ הנאשם התייחסה לרקע של הנאשם כפי שפורט בתסקיר שירות המבחן ובקושי של הוריו בהצבת גבולות.

נטען כי הרקע של הנאשם הינו נורמטיבי וכי אף לאחר שנגרר אחרי חברה בעייתית ונחשף לשימוש בסמים, ידע להתרחק מכך לאחר שנוהלו נגדו הליכים, אשר הסתיימו ללא הרשעה.

ב"כ הנאשם טענה כי התנהלותו זו נבעה מהעדר סמכות הורית וקושי בהצבת גבולות כאמור.

נטען כי הנאשם עלה על הדרך הנכונה, נלחם להתגייס לצבא, ולמרות שהיו לו קשיים בעניין הסמכות, על רקע הפרעות קשב וריכוז, הוא התאמץ וסיים שרות מלא לשביעות רצון מפקדיו ולאחר מכן החל לעבוד בצורה מסודרת אף זאת לשביעות רצון מעסיקו.

ב"כ הנאשם טענה כי הרקע לעבירות נשוא כתב האישום הינו שימוש באלכוהול כאשר הנאשם אינו מורגל בשתיית אלכוהול והוא לא ידע מראש מה תהיה ההשפעה של השתיה על התנהגותו.

נטען כי לאחר האירוע הבין הנאשם שעליו להתרחק מצריכת אלכוהול והוא אכן מתרחק ואינו צורך אלכוהול כלל, וענין זה אף עלה בתסקיר שירות המבחן.

ב"כ הנאשם טענה כי הסתבכויותיו של הנאשם נובעות מהעדר הצבת גבולות נכונים ומכך שנאשם לא היה מודע לתוצאות האפשריות של מעשיו.

לאור זאת טענה ב"כ הנאשם כי ככל שהנאשם משתלב בטפול וממשיך בדרך בה החל, תוך הימנעות מסמים ומאלכוהול, הרי שאין סכנה של הישנות עבירות, שכן מדובר בדפוסי התנהגות שאינם מתאימים לנאשם בהתנהלותו הרגילה.

בנוסף נטען לנסיבותיו האישיות של הנאשם, למהלך חייו והתבגרותו, בהם חווה קשיים שונים, ולמאמציו לניהול אורח חיים תקין, ובנסיבות אלה נטען כי אין מקום להרשעתו.

ב"כ הנאשם טענה כי אף שירות המבחן ממליץ שלא להרשיעו בכדי לחזק את החלקים המתפקדים של הנאשם ולעודדו לנהל חיים נורמטיביים.

נטען כי לנאשם יש נכונות לשקם את עצמו, הוא הביע בושה וחרטה וביטא מוטיבציה גבוהה, וכן הכיר בפסול שבהתנהגותו ואף הביע נכונות להליך גישור בינו לבין המתלונן.

ב"כ הנאשם טענה כי מקרה זה עומד בתנאי הפסיקה, בהתאם להלכת כתב.

כן נטען כי בהתחשב בכך שמדובר בבחור צעיר אין מקום לדרישה של הוכחת פגיעה קונקרטית, שכן הנאשם אינו יודע עדיין מה הכיוון בו יבחר ובמקרה שיורשע עלולות להסגר בפניו דלתות.

כן נטען שהרשעה עלולה לפגוע בשיקום שלו כפי שמצוין בתסקיר שירות המבחן, בעוד שיש לחזק את הנאשם ולעודדו בכדי שימשיך להתקדם בדרך הנכונה.

נטען כי מבחינת חומרת העבירה, לא מדובר בעבירות ברף חומרה גבוה שאינו מאפשר אי הרשעה.

ב"כ הפנתה לדנ"פ 600/02, ולדנ"פ 9384-01.

נטען כי בענייננו מדובר בבחור צעיר שאפשר לשקמו וזה אף עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי.

לאור זאת עתרה ב"כ הנאשם לאמץ את המלצות שירות המבחן ולבטל את הרשעתו של הנאשם.

 

דיון

5

הערכים הנפגעים הינם שלוות נפשו ושלמות גופו של המתלונן, פגיעה בקניין וכן שמירה על שלטון החוק ואוכפיו.

 

מידת הפגיעה בערכים המוגנים הינה נמוכה, מאחר שמדובר בתקרית מינורית על רקע שתיית אלכוהול שלא כפי יכולת הספיגה של הנאשם, שהינו בחור צעיר נטול דפוסים עברייניים, כאשר מילות האיום וההעלבה הושמעו במצב זה.

 

בנסיבות אלה, מתחם העונש הראוי מתחיל ממאסר על תנאי ורכיבים נוספים ועד מאסר בעבודות שירות לתקופה הבינונית, וכן רכיבים נלווים.

 

לנאשם אין הרשעות קודמות, ורישומו הפלילי מבית המשפט לנוער, שהתיישן, אינו בעבירות רלוונטיות, למעט בעבירה בתחום האלימות שהינה מלפני כ-8 שנים.

 

במחלוקת בין הצדדים לעניין הותרת ההרשעה על כנה, אני סבורה כי נוכח גילו הצעיר של הנאשם, בן 23 שנים, אין להכביד בדרישת הפגיעה הקונקרטית בתעסוקתו העתידית, מאחר שבענפים רבים במשק נדרש מהמועמד להעסקה להציג תעודת יושר, כתנאי להעסקתו, והותרת ההרשעה על כנה תחסום את אפשרותו של הנאשם להשתלב בתחומים אלה.

 

לנוכח נטילת האחריות, הנכונות להשתלב בטיפול ובהליך גפ"ן ולבצע של"צ כעונש חינוכי, ולאור תפקודו הנורמטיבי של הנאשם מאז האירוע ועד היום, כאשר לא נמצאו בעיות של שימוש לרעת באלכוהול או בסמים בהתנהלותו השוטפת, אני מורה על ביטול ההרשעה.

 

אני מטילה על הנאשם 100 שעות של"צ שיבוצעו בהתאם לתכנית שגובשה על ידי שירות המבחן.

צו מבחן למשך 12 חודשים במהלכו ישתלב הנאשם בטיפול שהוצע על ידי שירות המבחן ובכל הליך אחר אליו יופנה ע"י שה"מ.

פיצוי למתלונן בסך 800 ₪. הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 1.9.17.

הנאשם מוזהר כי אם יפר את צו המבחן או צו השל"צ, מוסמך בית המשפט להפקיע את הצוים, להרשיעו ולגזור עליו עונש חלופי.

 

הודעה זכות הערעור תוך 45 יום.

 

ניתן היום, כ"ד תמוז תשע"ז, 18 יולי 2017, במעמד הצדדים.

 

 

 

 

6