1

בפניי בקשה להחזרת תפוס.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום ביום 6.11.17, שנמצא בתחילת שלבי בירורו.

על פי כתב האישום, בשני מועדים, 3.10.17 ו-17.10.17 ביצע הנאשם עבירות הצתה באיזור מיוער, כאשר הוא הגיע למקום באמצעות רכב ששימש אותו. הרכב האמור הוא נשוא הבקשה.

בבקשה טען הסניגור, כי יש לשחרר את הרכב בתנאים מגבילים ולדון בנושא החילוט בסיום ההליך. נטען, שסיכויי החילוט קלושים ובלתי מידתיים, אך ב"כ הנאשם ציין שהוא מעדיף לטעון בנושאים אלה בסיום ההליך ועל כן הגביל את מרבית טיעונו לשאלת השחרור בתנאים. נטען, שהמשך החזקת הרכב בשלב זה גורם לנזק לבני משפחתו של הנאשם, שכן הרכב משמש אותם לקניות, להגעה לטיפולים רפואיים וכו' ומהווה את הרכב היחיד במשפחה. נטען עוד כי מדובר במשפחה קשת יום המתקיימת בין היתר מתמיכת רשויות הסעד.

2

המדינה התנגדה לשחרור הרכב. הוזכר שהנאשם הוא הבעלים של הרכב, ונטען שמתקיימים התנאים לחלטו בסיום ההליך, במידה ויורשע (אוזכר ע"פ 623/78). נטען שהנאשם הודה בחקירתו בשימוש ברכב כדי לבצע את העבירות, וכי קיימות ראיות נוספות לתמיכה בטענה זו.

המדינה טענה שיש לדחות את הדיון בבקשה עד לאחר מתן הכרעת הדין, שכן, רק אז ניתן לקבוע את הממצאים הדרושים להכרעה, דהיינו, אם הרכב אכן בבעלות הנאשם ובשימושו הבלעדי או האם הוא משמש גם לצרכים אחרים.

המדינה הזכירה, שמדובר בבקשה לסעד זמני ובמסגרת כל החלטה יש לוודא שלא יסוכל הסעד הסופי, שהוא חילוט הרכב. לחילופין, ביקשה המדינה, שככל שישוחרר הרכב יחולו התנאים הבאים:

רישום שיעבוד לטובת המדינה, רישום עיקול על הרכב, המצאת פוליסת ביטוח לרכב בה המדינה תהיה המוטב, התחייבות המבקש שלא לבצע דיספוזיציה, והפקדת 50% מערך הרכב לקופת ביהמ"ש כאשר שווי הרכב ייקבע על ידי שמאי מוסמך.

המדינה הוסיפה בטיעוניה, ששוויו המוערך של הרכב שהוא מסוג אילנטרה משנת 2005 הינו בסביבות 10,000 ₪ לפי המחירון.

הסניגור הוסיף, שכיוון שהמשפחה היא משפחה קשת יום היא תתקשה לגייס סכום להפקדת ערבות אך מוכנה לקיום תנאים אחרים שיבטיחו את אפשרות החילוט בשלב מאוחר יותר.

במהלך הדיון הצדדים ראו לנכון להגיש מספר הודעות מתוך תיק הראיות:

שתי עדויות של אמו של הנאשם:

בעדות הראשונה מיום 23.10.17. לא נאמר דבר בקשר לשימוש ברכב על ידי מאן דהו.

בהודעה מיום 29.10.17 גם לא מצאתי התייחסות לנושא הרכב.

בהודעת הנאשם עצמו מיום 17.10.17 נשאל הנאשם מי משתמש ברכב שלו והוא טען שרק הוא (עמ' 4 שורות 71, 72). לא נמצאה בהודעה זו אמרה כזו או אחרת על שימוש של אחרים ברכב, למעט אמרה של הנאשם שהוא גם מסיע את אחיו הצעיר לעבודתו בבוקר (עמ' 9 שורה 229-230).

בנוסף, יוער שעולה מההודעה שהנאשם עובד מזה כ-15 שנה בעיריית חיפה ושהוא כפי הנראה אוסף בקבוקים למחזור, דבר שייתכן ומעיד על מצבו הכלכלי שלו ו/או משפחתו.

3

הייתי מוכן לשקול שחרור התפוס בתנאים אילו היה עולה דבר מה שמעיד על שימוש של אחרים ברכב או השימוש ברכב לטובת אחרים, ואולם, טענות אלה כגון שהרכב משמש את המשפחה לנסיעות לטיפולים רפואים עבור האם המבוגרת ו/או עבור בני משפחה אחרים נותרו ללא תמיכה.

הסניגור מוזמן לחדש את הבקשה, במידה ויתווספו ראיות כגון דא.

בשלב זה הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ב' כסלו תשע"ח, 20 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.