ת"פ 11928/09/13 – מדינת ישראל נגד אורטל שרעבי
בית משפט השלום בתל אביב - יפו |
|
|
|
ת"פ 11928-09-13 מדינת ישראל נ' שרעבי
|
1
בפני |
כב' השופט בכיר דניאל בארי |
בעניין: |
מדינת ישראל |
|
|
ע"י עו"ד אלכס ישראלוב |
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
אורטל שרעבי ע"י עו"ד גלעד כצמן |
|
|
|
הנאשמת |
הכרעת דין |
כ ל ל י
1. התביעה
מייחסת לנאשמת עבירה של פציעה כשהעבריין מזויין לפי סעיפים
2. התביעה טוענת כי ביום 26.08.13 סמוך למועדון "אלנבי 40" פצעה הנאשמת את מדינה ליטבק (להלן "המתלוננת") באמצעות שבר בקבוק באזור הצוואר.
התביעה טוענת עוד כי בתגובה לאמור לעיל משכה המתלוננת בשערותיה של הנאשמת אשר המשיכה ודקרה אותה מספר פעמים באמצעות אותו שבר בקבוק.
3. התביעה מציינת כי למתלוננת נגרמו דקירות בצוואר משמאל, וכן פגיעות ביד ובבטן.
4. הנאשמת כפרה במיוחס לה טענה כי היא זו שהותקפה על ידי הנאשמת והכחישה כי דקרה את המתלוננת. הנאשמת הכחישה כי התקשרה לבן זוגה של המתלוננת כמפורט באישום השני.
2
מהלך הדיון
5. בתיק זה הוגשו לבית המשפט סרטי מצלמות האבטחה בזירה שתיעדו חלק מההתרחשות. כל צד ביקש לשכנע את בית המשפט כי הסרטים תומכים בגרסתו.
6. בפני
העידו מספר עדי תביעה שהיו עדים לחלק מההתרחשות. יצוין כי מספר עדים הוכרזו כעדים
עוינים והודעותיהם במשטרה הוגשו לפי סעיף
7. מהעובדות שהתבררו בפני ואינן שנויות במחלוקת בשלב זה עולה כי ביום 26.08.13 ישבה המתלוננת בקיוסק בשם אלנבי סיטי בתל אביב.
זמן מה לאחר מכן הגיעה למקום הנאשמת עם הגרוש שלה. הנאשמת הניחה על שולחנה של המתלוננת כוס משקה המתלוננת ביקשה שתיקח את הכוס ומשסירבה זרקה את הכוס על תחולתה.
8. מוסכם על הצדדים כי היה מתח בין הנאשמת למתלוננת על רקע חשדה של המתלוננת כי הנאשמת מנסה ליצור קשרים אינטימיים עם בן זוגה יוסף אכסנדראני.
9. לאחר שהמתלוננת השליכה את הכוס שלה הנאשמת יצאה מהקיוסק. כעבור זמן קצר גם המתלוננת יצאה החוצה השתיים נפגשו סמוך לכניסה לקיוסק ואז החלה התקרית ביניהן.
10. למתלוננת נגרמו מספר פגיעות בגוף, מתחת לצוואר ביד ובבטן, היא דיממה פונתה באמבולנס לבית החולים שם נזקקה לתפירות (ת/8).
גירסת הנאשמת לעניין שבר הבקבוק
11. בעימות שנערך בין המתלוננת לנאשמת טענה הנאשמת כי לא היה לה דבר ביד כשחזרה לקיוסק. לגבי פציעותיה של המתלוננת אמרה "היא יכולה לדקור את עצמה יוסי יכול לדקור אותה" (ת/7).
3
12. בהודעתה מיום 02.09.13 מסרה הנאשמת לא החזקתי שום שבר ביד שיכול לגרום לחתכים עם כל הכבוד שזה מדינה..." בהמשך טענה הנאשמת כי החזיקה בידה בקבוק שתיה גדול מפלסטיק והוסיפה לא היה לי שבר בקבוק ביד..."
בהמשך הוצג לנאשמת סרט האבטחה ונשאלה מה יש לה ביד והיא הגיבה "לא יודעת".
היא טענה כי הדם על הגופיה של המתלוננת זה הדם שלה. הנאשמת ציינה כי נתנה אגרוף למתלוננת "ליד בלי בקבוק" הנאשמת גם טענה כי אם יש עד שטוען שהוציא מידה שבר בקבוק "הוא שקרן".
13. בעדותה בפני מ סרה הנאשמת "לפי מה שהבנתי היא נדקרה אבל לא מידי. לא היתה לי אפשרות ולא יכולתי להגיב למתלוננת גם אם רציתי...אני הייתי על הרצפה..."
כשהציגו לנאשמת את דברי העד רן פבלה מולד לפיהם הוציא מידה שבר בקבוק השיבה "לא היה לי שבר בקבוק ביד" בהמשך היא מסרה "...אולי בגלל שנפלתי מהדחיפה נשאר לי פקק ביד וגם על זה אני לא סגורה".
העדה טענה כי אמרה שבקבוק הסודה שהחזיקה היה בקבוק זכוכית. היא טענה כי תקפה את השוטרת והיא חתמה על התיקון לדבריה לא אמרה בחקירתה כי מדובר בבקבוק פלסטיק. בהמשך היא מסרה "...הבקבוק כן התנפץ וגם אני נחתכתי...אתה יכול להיכנס למצלמות ולראות שבאתי עם בקבוק זכוכית..."
סרטי האבטחה
14. נוכח טענות הצדדים צפיתי מספר פעמים בסרטי האבטחה החלקים הרלוונטיים הם תחילת התקרית וכן סוף התקרית שרואים בו את ההפרדה בין המתלוננת לנאשמת. בחנתי בקפידה את הזוויות השונות בין השעות 5.31 ל- 5.32.40.
4
בתחילת התקרית ביציאה מהקיוסק רואים את שתי המעורבות בתקרית כשמבחינים בהבזק בידה הימנית של הנאשמת בהתגוששות ביניהם תחילה הנאשמת לא עושה שימוש בידה הימנית. בהמשך לקראת סוף התקרית בעמידה רואים את הנאשמת מניפה את ידה הימנית לכוון בטנה של המתלוננת. בשלב ההפרדה כשהנאשמת על הריצפה רואים שגבר מנסה להוציא בכח מידה דבר מה.
15. אין בהגדלות שהגיש הסנגור המלומד כדי לשנות את הדברים שרואים בבירור בסרט האבטחה שהוצג על ידי התביעה.
עדויות עדי הראיה
16. שני עדים שהוכרזו כעדים עוינים מעידים על חלק מהאירוע. יצויין כי החלק הראשון של האירוע לא נצפה על ידי העדים שהעידו בפניי.
17. בעדותו בפני מסר העד רן פבלה מולד "היה לאביטל בקבוק אורטל החזיקה פיה של בקבוק זכוכית אחרי שהפרדנו ראינו דם על מדינה..." העד מסר כי בהמשך הוא זרק את שבר הבקבוק.
כאמור עד זה הוכרז כעד עוין בהודעתו במשטרה מיום 02.09.13 (ת/1). הוא מסר: "אני שהפרדתי את שניהם, הצמדתי לה את היד על הרצפה פתחתי לה אצבע אצבע והוצאתי לה את הבקבוק...היא החזיקה את זה ממש חזק".
18. בן זוגה של המתלוננת שאף הוא הוכרז כעד עוין מסר בהודעתו במשטרה (ת/14) "...ראיתי שרן לוקח ממנה את הבקבוק. את אורטל ראיתי שרן מוציא לה את הפיה של הבקבוק מהיד..." "...היא היתה עם שבר בקבוק כמו פיה רן נלחם איתה לשחרר לה את היד".
19. כבר בשלב זה עלי לציין כי שני העדים עשו מאמצים להתחמק מלמסור עדות מלאה בקשר לאירוע. התרשמתי כי הם החליטו לסייע לנאשמת מסיבות השמורות עמם. שוכנעתי כי דברי העדים בהודעותיהם משקפים טוב יותר את מה שהתרחש באותו יום.
20. לאמור לעיל ראוי להוסיף כי גם בסרט האבטחה נראה רן מנסה להוציא דבר מה מידה של הנאשמת.
5
התנהגות מחשידה
21. בסוף התקרית הנאשמת עזבה את המקום במונית ולדבריה ירדה למחתרת וישנה ברחובות למרות שהיו לה שני ילדים קטנים אחד בן שבעה חודשים.
הנאשמת הסבירה כי חששה מהמתלוננת ובן זוגה.
22. כאן ראוי לציין כי הנאשמת התייחסה אל בן זוגה של המתלוננת כאדם מסוכן ומצד שני מסרה כי היתה מיודדת עמו והביאה לו לעתים קרובות אוכל.
23. הנאשמת הכחישה כי התקשרה לבן הזוג של המתלוננת ומסרה לו דברים שהם בגדר ראשית הודיה.
24. לענין זה דברי אסכנדראני ב- ת/14 הם מהימנים עלי. העד מסר: "היא התקשרה אלי אמרה לי שהיא תכנס לבית הסוהר אין לה בעיה לשלם על מה שהיא עשתה אבל שבעלה לא קשור... " "...זה היה ממש כמה שעות לפני שתפסו אותה או הסגירה את עצמה".
גרסת המתלוננת
25. המתלוננת מסרה מספר גרסאות. ב"כ הנאשמת הפנה בצדק לסתירות בגרסאות שמסרה וביקש שלא להאמין לדבריה. המתלוננת מסרה בהודעתה הראשונה כי גרושה של הנאשמת דקר אותה דקירה אחת. הודעה זו נמסרה בבית החולים. לא מן הנמנע שהדברים נמסרו מתוך בלבול וגם רצון לפגוע פגיעה קשה יותר בנאשמת.
26. נתתי דעתי לכל הסתירות אליהם הצביע הסניגור המלומד ולאחר שבחנתי את דברי המתלוננת בפני הנתמכים בראיות אובייקטיביות הגעתי לידי מסקנה כי לגבי האירוע היא מסרה גרסה מהימנה.
6
הנאשמת אכן דקרה אותה מספר דקירות החל מתחילת התקרית והגיעה לפתח הקיוסק כשבידה שבר בקבוק. בהמשך היה מאבק בין הצדדים שבמהלכו היא משכה בשערותיה של הנאשמת ואף הצליחה להפילה עד שאחרים הפרידו ביניהם.
ס י כ ו ם
27. נוכח כל האמור לעיל הגעתי לידי מסקנה שהוכח בפני כי הנאשמת תקפה באמצעות שבר בקבוק את המתלוננת וגרמה לפציעתה.
28. לאור האמור לעיל מורשעת הנאשמת בעבירה המיוחסת לה באישום הראשון.
29. אין בקבלת אחריות על מעשיה כמפורט באישום השני כדי להצביע על רצון לשבש חקירה. לאור זאת אני מזכה את הנאשמת מהעבירה שיוחסה לה באישום השני.
ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ה , 16 מרץ 2015, במעמד הצדדים
