1

מבוא

1.                  בהכרעת דין מיום 7.6.16, שניתנה על יסוד הודאת הנאשם בכתב האישום המתוקן, הורשע הנאשם בעבירות כדלקמן: הסעת שישה או יותר שוהים שלא כדין, לפי סעיף 12א(ג)(1א)(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952; והסעת נוסעים במספר העולה על המצוין ברישיון הרכב, לפי תקנה 84 (ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א -1961.

2.                  לפי כתב האישום המתוקן, ביום 25.7.15, בשעה 19:00 לערך, בכביש 7 לכיוון גדרה, הסיע הנאשם ברכב מסוג אוטובוס זעיר פרטי, בעל 13 מקומות ישיבה למעט הנהג, 18 תושבי הרשות הפלסטינית ששהו בישראל שלא כדין.

2

3.      בהתאם להסדר הטיעון, הנאשם הודה והורשע ונשלח לתסקיר שירות המבחן ולממונה על עבודות שירות, ללא הסכמה של הצדדים לעניין העונש.

תסקיר שירות המבחן וחוות דעת הממונה על עבודות שירות

4.                  לפי תסקיר שירות המבחן מיום 9.1.17, הנאשם כבן 23, רווק מאורס ומתעתד להינשא בקרוב. הנאשם עובד כשנה בחנות למכירת חומרי בניין ומתגורר עם הוריו. הנאשם מסר כי הפיק לקחים והביע נכונות להשתלב בטיפול. שירות המבחן התרשם מאדם הפועל מתוך העדר חשיבה מעמיקה והעריך כי יש במאפיינים אלו כדי להוות גורמי סיכון לחזרה להתנהגות עוברת חוק. במקביל התרשם שירות המבחן, כי ההליך המשפטי מהווה גורם משמעותי ומרתיע המציב גבולות מפני הישנות של התנהגות פורצת חוק. מכאן המליץ שירות המבחן לדחות את הדיון לשם בחינת התאמת הנאשם לטיפול.

5.                  בתסקיר משלים מיום 30.4.17, ציין שירות המבחן כי הנאשם השתתף בקבוצת הכנה לטיפול ובהמשך השתלב בקבוצה טיפולית. מכאן המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם צו מבחן לתקופה של שנה ובמקביל להטיל עליו ענישה מוחשית בדרך של עבודות שירות.

6.                  לפי חוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 16.8.17, הנאשם נמצא מתאים לביצוע עבודות שירות.

טענות הצדדים

7.                  באת כוח התביעה טענה שכתוצאה מביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם, נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על בטחון המדינה וסמכותה לקבוע את הבאים בשעריה. לטענתה, יש להגן על תושבי המדינה מפני הסיכון הבטחוני הטמון בהסעת שוהים בלתי חוקיים. לצד זאת, נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על משתמשי הדרך.

8.                  לטענתה, הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף הגבוה, לאור מספר הנוסעים וכמות השוהים הבלתי חוקיים שהסיע, ההסעה גם היתה בשכר ותמורת תשלום. מכאן, כי הנזק הפוטנציאלי הוא גדול.

9.                  עוד טענה, כי לאור מדיניות הענישה ונסיבות העניין, מתחם העונש ההולם, בנסיבות העניין, כולל מאסר בפועל, ולא בעבודות שירות, הנע בין תקופה של 12 חודשים ובין תקופה של 24 חודשים, מאסר על תנאי, קנס, פסילה בפועל ועל תנאי.

3

10.              עוד הוסיפה וטענה, כי יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות לביצוע העבירות: הנאשם הודה במיוחס לו; הנאשם נעדר עבר פלילי; מהתסקיר עולה כי הנאשם הודה אולם התקשה להסביר את מעשיו; לטענתה, שירות המבחן המליץ על עבודות שירות וצו ממבחן, אולם המלצה זו אינה יכולה לדור עם חומרת העבירות, ונסיבות העניין.

11.              מכאן עתרה באת כוח התביעה להטיל על הנאשם עונש של מאסר לתקופה של 12 חודשים, מאסר על תנאי מרתיע, קנס, פסילת רישיון בפועל ועל תנאי.

12.              לעומת זאת, טען בא כוח הנאשם כי יש לקחת בחשבון, כי הנאשם אסף את השוהים, לבקשת אחר, בתוך הישוב לקייה בשטחי ישראל. במקום שבו אסף הנאשם את השוהים, יש המחזיקים אישורי שהייה כדין. השכר שולם על ידי אחר ולא על ידי הנוסעים.

13.              לטענתו, מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ובין מאסר בפועל לתקופה של מספר חודשים, לצד ענישה נלווית.

14.              לטענת בא כוח הנאשם, יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות לביצוע העבירות: הנאשם היה בן 21 בעת ביצוע העבירות; הנאשם נעדר עבר פלילי וזו הסתבכותו הראשונה עם רשויות החוק; הנאשם עתיד להינשא בקרוב והוא עובד בעבודה מסודרת וקבועה; הנאשם שיתף פעולה עם גורמי הטיפול והשתתף בטיפולים שהוצעו לו. שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם צו מבחן; אביו של הנאשם היה קצין מבחן בעברו ומשפחתו של הנאשם תומכת בו; שליחת הנאשם למאסר בפועל עלולה להוביל לפגיעה בשיקומו; הנאשם מתפרנס מרישיון הנהיגה ומכאן שמבוקש כי הפסילה תהא קצרה; העבירה בוצעה לפני כשנתיים וחצי.

15.              מכאן עתר בא כוח הנאשם להטיל עליו עונש של מאסר על תנאי, ולחלופין, מאסר בדרך של עבודות שירות לתקופה קצרה.

16.              הנאשם מסר כי הוא עשה טעות ומצר על מעשיו, וכי משפחתו מלומדת ומדובר בהתנהגות חריגה שהוא מתבייש בה.

דיון והכרעה

17.              בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות אותן ביצע הנאשם יתחשב בית המשפט בערך החברתי הנפגע מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

4

18.              מביצוע עבירה של הסעת שישה או יותר שוהים שלא כדין, והסעת נוסעים במספר העולה על המצוין ברישיון הרכב, נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על סמכותה של מדינת ישראל לקבוע את הבאים בשעריה, כמו גם פגיעה במשתמשי הדרך. הפגיעה בערכים המוגנים היא ברמה בינונית, לאור מספר השוהים הבלתי חוקיים הגדול שהיו ברכב, ולאור הסעת גם שלא לפי תנאי הרישיון. עם זאת, אין המדובר בפגיעה ברף גבוה, בייחוד משום שהנאשם הסיע את השוהים הבלתי חוקיים מתוך שטח מדינת ישראל.

19.              בקביעת מתחם העונש ההולם לקחתי גם בחשבון את מדיניות הענישה, כפי שהיא באה לידי ביטוי הן בפסיקה שהוגשה לבית המשפט, והן בפסיקה נוספת (ראו, למשל: רע"פ 7726-13 נסאסרה נ' מדינת ישראל (8.1.14); עפ"ג (מרכז) 1671-09-13 סאלח נ' מדינת ישראל (1.12.13); ת"פ (ב"ש) 1529-01-15, 15107-08-14 מדינת ישראל נ' קואסמה (17.3.17); ת"פ (ב"ש) 18766-05-14 מדינת ישראל נ' אבו מחראב (6.1.16); ע"פ (טב') 32373-04-14 מדינת ישראל נ' זכראנה (14.3.16)).

20.              לאור האמור, אני קובעת כי מתחם הענישה ההולם, בנסיבות העניין ולפי מדיניות הענישה הרלוונטית, נע בין מאסר לתקופה של מספר חודשים, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות, ובין מאסר לתקופה של 15 חודשים, וזאת לצד ענישה נלווית, לרבות קנס.

21.              לקחתי בחשבון את הנסיבות הבאות אשר אינן קשורות בביצוע העבירות (סעיף 40יא לחוק העונשין): הנאשם הודה במיוחס לו וחסך זמן שיפוטי יקר; הנאשם נעדר עבר פלילי; הנאשם היה בן 21 בעת ביצוע העבירות; הנאשם עתיד להינשא בקרוב והוא עובד בעבודה מסודרת וקבועה; הנאשם שיתף פעולה עם גורמי הטיפול והשתתף בטיפולים שהוצעו לו; שירות המבחן התרשם, כי ההליך המשפטי מהווה גורם משמעותי ומרתיע המציב גבולות מפני הישנות של התנהגות פורצת חוקוהמליץ להטיל על הנאשם צו מבחן לתקופה של שנה ובמקביל להטיל עליו ענישה מוחשית בדרך של עבודות שירות; כן התרשמתי כי לנאשם משפחה תומכת המהווה עבורו גורם מרתיע ומשקם.

22.              מכאן, כי יש להטיל על הנאשם עונש שהוא בתחתית מתחם העונש ההולם, והוא כולל מאסר לתקופה של מספר חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופסילת רישיון.

23.              לפיכך אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים, שיבוצע בדרך של עבודות שירות, וזאת בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 16.8.17. את עבודות השירות יחל הנאשם ביום 14.1.18. מובהר בזאת לנאשם כי כל חריגה מתנאי עבודות השירות עלולה להוביל לנשיאת המאסר בפועל.

ב.      מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה מהסוג בה הורשע, במשך 3 שנים מהיום;

ג.       קנס בסכום של 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. את הקנס ישלם הנאשם ב- 6 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.1.18 וב-1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכן;

5

ד.      אני פוסלת את הנאשם מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה וזאת לתקופה של 6 חודשים מיום 14.1.18. הנאשם יפקיד את רישיון הנהיגה עד למועד זה;

ה.     כן אני פוסלת את הנאשם מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים, אם בתוך תקופה של 3 שנים מתום תקופת הפסילה, יעבור עבירה מהסוג בה הורשע.

המזכירות תמציא העתק גזר דין לממונה על עבודות שירות.

זכת ערעור כחוק תוך 45 ימים.

ניתן היום, ב' טבת תשע"ח, 20 בדצמבר 2017, בהעדר הצדדים.

החלטה

את עבודות השירות יבצע הנאשם ביום 4.2.18 ומכאן כי גם את רישיונו יפקיד עד למועד זה ותחילת פסילה ממועד זה ואילך.