ת"פ 12619/12/14 – מדינת ישראל נגד חדר סלים
בית משפט השלום בירושלים |
|
ת"פ 12619-12-14 מדינת ישראל נ' סלים(עציר) |
31 מרץ 2015 |
1
בפני |
|
|
בעניין: |
מדינת ישראל |
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
חדר סלים (עציר) |
|
|
|
הנאשם |
גזר-דין |
1. הנאשם
הורשע לפי הודאתו בעבירות של הפרת צו פיקוח לפי סעיף
2. ב"כ המאשימה, הגב' ריצ'קר, טענה כי מתחם הענישה ההולמת בגין האישום הראשון נע בין 3 עד 7 חודשי מאסר בפועל, והמתחם בגין האישום השני נע בין של"צ לעבודות שירות. בנסיבות העניין, עתרה ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל בגין האישום הראשון, חודש מאסר בפועל בגין האישום השני וכן הפעלה במצטבר של מאסר מותנה בר הפעלה בן 4 חודשים. סך הכל עתרה המאשימה להטיל על הנאשם 11 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה.
3. מנגד, ב"כ הנאשם, עו"ד פרחאת, טען כי מתחם הענישה ההולמת בגין האישום הראשון נע בין מאסר מותנה למאסר קצר בפועל, והמתחם בגין האישום השני נע ממאסר מותנה ועד עבודות שירות קצרות. בהתחשב בכך שהנאשם כבר יושב במעצר קרוב ל- 4 חודשים, עתר הסנגור להסתפק בימי מעצרו של הנאשם שאורכם כאורך המאסר המותנה התלוי ועומד נגדו.
2
4. בכל הנוגע לאישום הראשון ולמתחם בגינו - אישום זה עוסק בעבירה של הפרת צו פיקוח. באופן כללי, ניתן לומר כי תכליתו של צו פיקוח הינו להציב "דלת ברזל" שתחצוץ בין נאשם שהורשע בביצוע עבירות מין לבין נפגעי עבירה פוטנציאלים במבט מניעתי שצופה פני עתיד. הפרה של צו פיקוח טומנת בחובה סיכון לשלום הציבור וכן פגיעה בערך שלטון החוק וכיבוד צווים שיפוטיים. מבחינת נסיבות ביצוע העבירה - עסקינן בהפרה בודדת של צו פיקוח על דרך של שתיית משקה אלכוהולי במקרה בודד. העובדה שהנאשם נמצא שותה אלכוהול על אף שהדבר נאסר עליו בצו הפיקוח עקב היותו של אלכוהול מסיר עכבות ובכך עלול להגביר סיכון לעבירות מין מפניהם נועד צו הפיקוח להגן, מצביע על הסיכון הנובע מהנאשם ומהתנהלותו. יחד עם זאת, אני רואה להדגיש כי הפרת צו הפיקוח היתה בגין משקה אלכוהולי בודד ולא נלוותה לה עבירת מין כלשהי. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מלמדת כי בגין הפרת צו פיקוח נוהגים בתי המשפט להטיל בדרך כלל עונשי מאסר בפועל קצרים. בהתחשב בעקרון ההלימה, בערכים המוגנים ובמידת הפגיעה בהם, בנסיבות ביצוע העבירה ובענישה הנוהגת - אני סבורה כי מתחם העונש ההולם בגין האישום הראשון (שתיית משקה אלכוהולי בודד בניגוד לצו פיקוח ללא עבירות נלוות מהסוג מפניהן נועד הצו להגן) נע ממספר ימי מאסר בפועל ועד מאסר קצר בפועל.
5. בכל הנוגע לאישום השני ולמתחם בגינו - האישום השני עוסק בעבירה של הפרעה לשוטר הפוגע בעקרון שלטון החוק ובתקינות מלאכתם של העוסקים במלאכת אכיפתו. בחינת נסיבות ביצוע העבירה מעלה כי מדובר בנאשם שסירב להזדהות, קילל והשתולל אולם לא מיוחסת לו אלימות פיזית כלפי השוטרים. בהתחשב בכל אלה ובשים לב לענישה הנוהגת, אני סבורה כי מתחם הענישה ההולמת בגין האישום השני נע בין ענישה שאינה כוללת רכיב מאסר בפועל ועד מאסר קצר בפועל (הניתן לריצוי בעבודות שירות במקרים מתאימים).
6. אשר
לגזירת העונש בגדרי המתחמים - מאחר שמדובר בעבירות שבוצעו באותו היום וברצף
זמנים, אני רואה לגזור עונש כולל בגינן. לחובת הנאשם יש לשקול את עברו
הפלילי המכביד ואת העובדה שהוא יוצא ונכנס מבית האסורים מזה שנים ארוכות תוך פגיעה
מתמשכת בעצמו ובאחרים. כמו כן, הנאשם כבר הורשע בפניי בעבר בגין הפרת צו פיקוח
ומאסר על תנאי בר הפעלה שהיה תלוי ועומד נגדו לא הרתיע אותו מלשוב על המעשים. לטובת
הנאשם יש לשקול את ההודאה ואת נטילת האחריות. אוסיף כי בתיק הקודם גזרתי על
הנאשם 35 ימי מאסר בפועל אולם שם היה מדובר לא רק בשתיית אלכוהול אלא גם באי שיתוף
פעולה עם קצין פיקוח ואי יצירת קשר עימו, מה שאין כן בענייננו. בנסיבות תיק זה,
אני רואה להטיל על הנאשם חודש וחצי מאסר בפועל כענוש כולל בגין שני האישומים (ראו
והשוו: ת"פ (י-ם) 17148-02-15 מדינת ישראל נ' עבד אל חק (24.3.2015)).
לגבי הפעלת המאסר המותנה - נוכח הכלל הקבוע ב
3
7. אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם כדלקמן:
א. חודש וחצי מאסר בפועל בתיק זה, החל מיום מעצרו.
ב. המאסר על תנאי בן 4 חודשים שהוטל על הנאשם בת"פ 37734-03-14 יופעל רובו במצטבר ומקצתו בחופף באופן שסך הכל ירצה הנאשם 5 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו בתיק זה.
ג. מאסר על תנאי בן 30 ימים למשך 3 שנים מיום השחרור ממאסר לא לבצע עבירה בה הורשע למשך 3 שנים.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.
ניתן היום, י"א ניסן תשע"ה, 31 מרץ 2015, במעמד הצדדים.
