1

נראה כי ההחלטה מיום 13/1/2014, לפיה הסנגור פטור מלהגיב לבקשה, לא באה לפניו. ההחלטה הנ"ל ניתנה לאחר שתשומת לבי הופנתה לכך שתגובת ההגנה לבקשה באה כבר בגופה של הבקשה.

מכל מקום, עיינתי בתגובה שלפניי, ולא מצאתי כי יש בה להביא לשינוי ההחלטה הנ"ל.

אינני מתעלם מהאיחור הרב בו הגישה המאשימה את בקשתה. לאיחור זה ייתכן ותהיה השלכה בשלב הדיוני בו נבחנת התנהגותה של המאשימה. אולם, לצורך הכרעה בבקשה לתיקון כתב אישום, על בית המשפט לבחון האם יהיה בתיקון כדי לפגוע בהגנתו של הנאשם. כאמור בהחלטה הנ"ל, התשובה לכך שלילית.

עיקרו של התיקון שהתבקש הינו על דרך הוספת עדי תביעה. בנסיבות בהן האמרות שמסרו העדים עמדו לעיונה של ההגנה עוד קודם למתן התשובה לאישום, אין בכך כדי לפגוע בהגנתו של הנאשם.

2

גם התיקון שעל פי הנטען בבקשה הינו תיקון עובדתי, אינו משנה הלכה למעשה מעובדות כתב האישום. בכתב האישום המקורי נטען כי הנאשם נהג תחת השפעת סמים. בסעיף 64ב לפקודת התעבורה מוגדר "שיכור", בין היתר, כ"מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן". עוד קודם לתיקון כתב האישום די היה אפוא למאשימה להוכיח כי הנאשם נהג תחת השפעת חשיש, כדי לבסס ממצא עובדתי לפיו הנאשם נהג כשהוא שיכור. תיקון סעיפי החיקוק בהתאם לאמור הינו מתחייב, וגם בו אין כדי לפגוע בהגנת הנאשם.

לא ניתן לקבל אפוא את טענת ההגנה לפיה מדובר בכתב אישום חדש לחלוטין, ואף לא הובהר כראוי מדוע יש בתיקון כתב האישום, גם בשלב המאוחר בו בוצע, כדי לחייב את דחיית מועד ההוכחות. על פני הדברים, ניתן לשמוע במועד הקבוע, לכל הפחות, את העדים המפורטים בכתב האישום המקורי.

מועד ההוכחות עומד אפוא בעינו. אולם, במועד זה יישמעו העדים המפורטים בכתב האישום המקורי בלבד.

ניתנה היום, י"ג שבט תשע"ד, 14 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.